פרק 19

387 61 19
                                    

פרק!
אחרון להיום.
תהנו❤️

-
POV לואי

התיישבתי מול מר סטיילס ליד השולחן שלו כשהוא הוציא את קופסת הפלסטיק מתוך שקית הנייר הקטנה. לא ידעתי למה הוא כל כך נחמד אליי, לא ממש ידעתי איך להרגיש.

קול פתיחת המכסה שבר את הדממה בחדר, הוא הושיט לי זוג מקלות אכילה והניח חצי מהרול על המכסה לפני שהחליק את הקופסה אליי.

"הנה לך" הוא אמר כשפתח את הקופסה הקטנה עם רוטב הסויה. הודיתי לו בקצרה והרמתי את מקלות האכילה שלי. לא אכלתי סושי נצח, ליאם לא אוהב את זה אז מעולם לא הזמנו ומעולם לא הלכתי לבד.

לקחתי ביס כשראיתי את מר סטיילס מתחיל לאכול, הוא נראה כאילו הוא רוצה להגיד משהו אבל לא יודע איך. זה היה כך די הרבה זמן, אבל לא השתיקה המביכה הזו שכל כך שנאתי, זה היה ממש נחמד. שתיקה נוחה שבה אף אחד מאיתנו לא הרגיש צורך לומר משהו, להמשיך בשיחה.

לקחתי עוד ביס, אבוד במחשבות כשהוא שבר סוף סוף את השתיקה. "אז, מה שלומך?" הוא שאל.

קצת הופתעתי, למה הוא פתאום כל כך נחמד ומנומס? ולמה אכפת לו מאיך אני? אולי לא אכפת לו, הוא פשוט לא רוצה להיות גס רוח, אבל שוב, מעולם לא הייתה לו בעיה להיות כזה בעבר.

"אני בסדר, תודה. מה שלומך?" אמרתי, עיניי חולפות מעבר לקיר מאחוריו.

"אני בסדר. התכוונתי בעבודה, איך העניינים מסתדרים לך?"

"בינתיים זה טוב," אמרתי וחייכתי אליו חיוך קטן. "קצת רחוק מהבית אבל שום דבר שאני לא יכול לחיות איתו", אמרתי ומשכתי בכתפי. הוא הנהן ובלע את האוכל שלו, "והאנשים מאוד ידידותיים, במשרד הישן שלי אנשים היו בעיקר עם עצמם".

"זה טוב לשמוע, שאתה מסתדר כאן אני מתכוון."

הנהנתי, "כן" ושמתי את מקלות האכילה שלי בקופסה הריקה. "אממ, אני צריך לחזור לעבודה," אמרתי לו, "תודה על האוכל." ולפני שהספיק להשיב, יצאתי מהדלת.

פתחתי את הטלפון שלי כדי לראות הודעות חדשות מזאין, הבנתי שעדיין לא שלחתי לו הודעה בחזרה. הוא כנראה חושב שאני עדיין כועס עליו.

הרגעתי את עצמי נפשית בזמן שהקלדתי תשובה. קיבלתי הודעת טקסט חדשה דקות ספורות לאחר מכן, ובסופו של דבר דיברנו לשארית הפסקת הצהריים עד שהייתי צריך לחזור לעבודה. נאנחתי והנחתי את הטלפון שלי והפעלתי את המחשב.

POV הארי

בהיתי אחריו לרגע, שאלות רבות רצו בראשי. למה הוא דילג על ארוחות הצהריים לעתים קרובות כל כך? האם זה בגלל שנתתי לו יותר מדי עבודה? אבל תמיד הקפדתי לא לתת לו כמה משימות בכל פעם, רק הוספתי עוד כשסיים. אולי הוא חשב שהוא צריך לסיים כמות מסוימת ביום? אני ממש צריך לדבר איתו על זה, לא רציתי שהוא יעבוד יתר על המידה או משהו והוא בהחלט לא נראה כמו האדם שיגיד לא.

Defenceless-מתורגםWhere stories live. Discover now