פרק!
פרק ראשון לפאנפיק חדש שאני מתחילה לתרגם:)
האמת שממש היום סיימתי פאנפיק אחר אבל התחשק לי להתחיל עוד אחד בנתיים..
*בסוף ארשום טריגרים, שימו לב אליהם!*
תהנו❤️
-
"אל פאקינג תהרוס את זה עכשיו" קולו הדהד במסדרון הצר שלנו ומבטי נפל אל רגלי "אני יודע שזה לא בדיוק הצד החזק שלך אבל בבקשה," הוא התחנן "אני לא יכול לתמוך בשנינו."
הנהנתי, ידעתי את זה, כמובן שכן, אבל זה לא הקל על זה. הוא הרים את סנטרי ואילץ אותי לפגוש את עיניו ולא יכולתי שלא להרגיש את האכזבה ממלאת את חזי שוב. כמובן שאנשים משתנים, ידעתי את זה, אבל למה החלקים הטובים צריכים להשתנות? למה הם לא יכולים פשוט להיפטר מהצדדים הרעים והקרים ולהשאיר לי את החבר החם והאכפתי שהיה לי? חיפשתי בעיניו כל סוג של היכרות. לפעמים תהיתי מה עשיתי כדי לאבד את ההצצה האחרונה של אושר שהאיר את נשמתו ולפעמים אני תוהה מה לעזאזל אני יכול לעשות כדי להחזיר את הניצוץ הזה, אבל לא משנה מה עשיתי או כמה ניסיתי, כלום כנראה לא עובד. טמנתי את פני בחזה שלו, ולא הסתכלתי יותר בעיניו הריקות.
הוא נאנח שהאחיזה שלי סביבו התהדקה.
"יש לך מושג כמה אני אוהב אותך?" הקול שלו היה רך, חלק כמו דבש חם, ו ואוו, כמה התגעגעתי לזה.
הנהנתי. כמובן שאני יודע, הוא עושה כל כך הרבה בשבילי ומה אי פעם עשיתי בשבילו? אני אפילו לא יכול לשמור על עבודה ארורה מספיק זמן כדי שנוכל לצאת מהמזבלה הזו. צמרמורת עברה בגופי מהמחשבה על העכביש האחרון שמצאתי, אני לא חושב שאי פעם ראיתי רגליים כל כך ארוכות על יצור כל כך זעיר. זה באמת לא אמור להיות אפשרי ואני חושב שלליאם נמאס מהצרחות הקבועות שלי.
"אני יודע, אני יודע. אני פשוט-" עצרתי, לא רציתי לבטא את המילים האלה "אתה יודע שאני לא אוהב לעבוד ככה." המילים שלי יצאו הרבה יותר נמוך הפעם, כמעט יכולתי להעמיד פנים שלא אמרתי כלום.
החום נעלם מסביבי כשהוא לקח צעד אחורה. הוא צנח, מבולבל. "אני לא מאמין שאתה עדיין מזכיר את זה." הוא טלטל את ראשו. "אמרתי לך כבר-", וכן, ידעתי מה עומד לקרות, לא כאב לי פחות אבל "סלחתי לך, תפסיק להאכיל אותי בסיפור המטופש שלך ותפסיק לשקר לי בפנים." הידיים שלי התחבאו בכיסי כשהקול שלו התגבר.
"אתה תאחר לעבודה" הזכרתי לו. הוא העיף מבט בשעון העץ לפני שמבטו נחת עליי שוב. הוא נאנח. "אתה יודע שפשוט אכפת לי ממך, נכון?" קצות אצבעותיו עברו קלות על השרוול שלי. "זו הזדמנות מצוינת עבורך, וסוף סוף נוכל לצאת מכאן, בדיוק כמו שתמיד רצית."
YOU ARE READING
Defenceless-מתורגם
Storie d'amore- כאשר לואי עוזב את עבודתו, החבר שלו משיג לו ראיון עבודה עם הארי סטיילס הידוע לשמצה. לואי מסיים בתור העוזר שלו ונאלץ לבלות איתו הרבה זמן. אז מה יקרה כשהם נאלצים לחלוק חדר במלון והארי מגלה על החבלות שלו? - היי! פאנפיק חדש שאני מתחילה לתרגם:) תהנו...
