פרק 17

356 61 15
                                    

פרק!
תהנו❤️

-
התעוררתי עם צוואר תפוס, הסתכלתי סביב החדר והבנתי שאני על הספה. לא ממש ישנתי הרבה אחרי הריב של אתמול, נשארתי ער רוב הלילה וחשבתי מה אני יכול לעשות, אבל שום דבר לא עלה בדעתי. הדבר היחיד שידעתי בוודאות זה שאני צריך להסתדר עם החרא שלי אם אני לא רוצה שליאם יעזוב אותי. אבל לא ידעתי איך. לא ידעתי מה לעשות כדי לתקן את הבלגן הזה.

קמתי וניגשתי לשירותים, עדיין הייתי בחולצה ובג'ינס. התקלחתי במהירות וכרכתי מגבת סביב המותניים שלי לפני שתפסתי את הבגדים המלוכלכים שלי והלכתי לחדר השינה שלנו. אפילו לא טרחתי להיכנס לכאן אתמול כי ידעתי שהוא יכעס. דפקתי בעדינות על הדלת, לא הייתי בטוח שהוא רוצה לראות אותי דבר ראשון בבוקר כרגע.

היה שקט בצד השני, הוא בטח ישן, פתחתי את הדלת בזהירות וזרקתי את הבגדים שלי בסל הכביסה לפני שניגשתי לארון שלנו ובחרתי מכנסיים וקפוצ'ון של ליאם.

החלטתי ללכת להכין לנו ארוחת בוקר מכיוון שהוא כנראה יתעורר בקרוב, זאת אומרת כמעט בצהריים. הכנתי ביצים מקושקשות וטוסט והכנתי לליאם קפה וערכתי את השולחן.

הלכתי לקרוא לליאם ואכלנו בשתיקה, הוא הביט בי לאורך כל הארוחה, אבל היה משהו בעיניים שלו שלא ממש הצלחתי לזהות, אבל האווירה בחדר הרגישה כמעט מפחידה כשהעיניים שלו ננעלו עם העיניים שלו.

הסטתי את מבטי והסתכלתי מטה אל המזלג שלי שאיתו שיחקתי עם האוכל.

את שאר היום העברתי ככה, בשתיקות מוזרות, ולא כל כך ידעתי מה לעשות. זה לא היה אותה שתיקה כמו עם מר סטיילס, איתו זה היה יותר מביך כי לא באמת ידענו איפה אנחנו עומדים ומה אנחנו יכולים ומה לא יכולים לעשות בהתחשב בעובדה שהוא הבוס שלי. עכשיו, עם ליאם זה יותר כאילו הוא לא רוצה לדבר איתי ואני לא יודע מה להגיד כדי לגרום לו לשנות את דעתו. אני לא רוצה להרגיז אותו יותר.

כשהגיע הערב שכבתי על הספה שלנו והחלטתי להתקשר לזאין, אבל ברור שלא יכולתי לעשות את זה כאן, אז אמרתי לליאם שאני הולך לקנות משהו והתקשרתי אליו באוטו.

סיפרתי לו על הריב שלנו אתמול בלילה ואיך לא ידעתי מה לעשות. הוא אמר לי שאני יכול להישאר איתו הלילה כדי שנוכל לדבר, אבל לא חשבתי שזה רעיון כל כך טוב. אבל הוא בכל זאת רצה להיפגש, אז החלטנו להיפגש בבית קפה בקניון קרוב למכולת כדי שאוכל ללכת לשם מיד אחר כך, ואז ליאם לא יחשוד.

הגעתי לבית הקפה הקטן והסתכלתי סביב, זאין עדיין לא היה שם אז התיישבתי בשולחן פינתי והזמנתי תה לעצמי ושוקו חם לזאין. לגמתי מהתה שלי כששמעתי את הדלת נפתחת ואת זאין נכנס פנימה. הוא חייך כשראה אותי וניגש לכיוונו. החזרתי את המחווה וקמתי כדי שאוכל לחבק אותו. הבנתי שזו הפעם הראשונה שנפגשנו מזה כמעט שלוש שנים.

Defenceless-מתורגםWhere stories live. Discover now