Defenceless-מתורגם

פרק 36

פרק!
תהנו❤️

-
POV לואי

בסופו של דבר לואי נשאר בבית שלושה ימים. הוא פשוט לא הצליח לאסוף מספיק אנרגיה כדי לקום מהמיטה, אבל הוא באמת צריך ללכת או שהם יקצצו את זה מהמשכורת שלו, הוא חשב.

אבל זה יום שישי, הוא בהה בתקרה בניסיון לשכנע את עצמו לקום מהמיטה וללכת לעבודה. בגניחה דחף לואי את עצמו והלך לשירותים. זה עדיין כאב ללכת אבל זה לא היה מרגיש כאילו מישהו דקר אותו בכל צעד שהוא עשה, אז זה יתרון.

הוא פתח את המים והפשיט את בגדיו והקפיד לא להסתכל במראה לפני שנכנס. המים החמים שרפו את עורו אבל זה עדיין הרגיש כל כך טוב והוא רק רצה להישאר שם לנצח, אבל זה לא יכול לקרות.

באנחה קטנה יצא לואי מהמקלחת, מתייבש במהירות ומשליך על עצמו את החולצה והמכנסיים לפני שיצא מהשירותים. הוא ידע שליאם לא בבית אבל הוא עדיין לא רצה לצאת ככה, ליתר ביטחון.

הוא כפתר את החולצה כשחזר לחדר השינה וחיפש את מעיל החליפה שלו. הוא היה צריך לייבש את שיערו טוב יותר, הוא חשב כשטיפות קרות זולגות על גבו, מרטיבים את חולצתו. הוא סידר את שיערו ולבש את ז'קט החליפה שלו לפני שנעל את נעליו ויצא החוצה.

הוא שקל לקנות לעצמו תה כמו בפעם הקודמת אבל החליט שלא, פשוט לא היה לו מצב רוח; בכל מקרה לא הגיע לו התה.

כל הנסיעה לשם לואי הרגיש את הגוש הזה בגרונו שהוא פשוט לא הצליח להיפטר ממנו. הוא ממש לא רצה ללכת והיה כל כך מותש. עיניו בערו מעט עם הדמעות שלא נשפכו שניסה למנוע מהן. הוא לא כל כך הבין למה הוא בכה כל כך הרבה אבל הוא שנא את זה. זה היה מגוחך, הדברים שהוא היה בוכה עליהם בימים אלה.

אתמול הוא היה קרוב לפרוץ בבכי כי שכח לשים חומר ניקוי במכונת הכביסה. למרבה המזל הוא הצליח להתאפס על עצמו לפני שמישהו יראה אותו.

לואי החנה את המכונית וכחכח בגרונו כשעבר דרך הדלת הגדולה. חייך בנימוס לגברת בקבלה, הוא נכנס למעלית, מקווה ומתפלל שלא יתקל בנייל היום.

הוא לא ידע איך הוא יתמודד עם זה כשהיה כל כך קרוב להתמוטטות נפשית מזוינת. ליאם אמר שנייל סיפר לו על ארוחות הצהריים שלהם, האם הוא באמת כל כך שמן עד שנייל הרגיש צורך להתקשר אליו?

לואי הרגיש את עיניו שוב נרטבות אך התעלם מכך כשהמעלית נעצרה.

עם קפה ביד, לואי דפק בדלת, הוא נעדר רק שלושה ימים אבל זה הרגיש כמו שבועות, כשהוא חיכה לאישורו של מר סטיילס לפני שנכנס למשרדו.

הוא הרים את מבטו משולחנו ושפתיו התעוותו לחיוך כשהבחין בו. "הו, היי לואי, חזרת!" הוא קרא.

לואי היה קצת המום מההתלהבות שלו אבל התנער ממנה, הוא כנראה פשוט שמח לקבל את העוזר שלו בחזרה.