Defenceless-מתורגם

פרק 33

פרק!
תהנו❤️

-
לואי שכב במיטה, קר, רועד, כשהשמיכה כרוכה סביבו בחוזקה. כשהביט אל דמותו הישנה של ליאם, הכאב בחזהו גדל. הסדינים הסתבכו סביב רגליו כשהוא הסתובב להביט אל התקרה, רוח קרירה מכה בו. הוא שקל לסגור את החלון, אבל לא התחשק לו לקום. בעצלתיים הוא נשען על זרוע אחת כדי לתפוס את מכנסי הטרנינג שלו שעל הרצפה, הוא הסתכל סביבו אחר הקפוצ'ון שלבש אבל הבין שהוא השאיר אותו בסלון.

באנחה, לואי דחף את עצמו מהמיטה החמה וניגש לארון, בוחר את החולצה הראשונה שמצא. הוא לבש את החולצה לפני שחזר למיטה. הוא בהה בליאם בזמן שהוא ישן, לא מרגיש עייף בכלל, וזה היה מוזר לדעתו, הוא היה מותש לגמרי רק לפני כמה שעות. הוא העיף מבט בשעון התלוי מעל הדלת.

.01:47

הוא בקושי הצליח להבחין במספרים כשאורות הרחוב החלשים היו מקור האור היחיד בחדר. הוא התבונן איך השניות חולפות, אחת אחת וספר אותן יחד עם השעון.

אחד שתיים שלוש ארבע. חמש, שש, שבע... הוא המשיך ככה עד שחלפה דקה, ואז הוא היה מתחיל מחדש. הוא עשה זאת עד שהרגיש את העפעפיים שלו מתכבדים, אבל עדיין איכשהו, הוא בכלל לא היה עייף.

אחת, שתיים, שלוש... תשעים וארבע... תשעים וחמש- הוא עצר. הוא עבר את השישים ממזמן ועכשיו כל הדקות שלו היו מבולבלות.

לואי פלט אנחה, רועד קלות מהאוויר הקריר שנכנס לחדר, הוא רצה לסטור לעצמו על ששכח לסגור את החלון, אבל לא היה סיכוי שהוא יקום שוב.

הוא יכול לישון בקור, החליט. מה שלא יהיה, זה מגיע לו. זה רק משב רוח קטן. חוץ מזה, הוא שמע שטוב לישון בחדר קר יותר. כנראה שישנים טוב יותר או עמוק יותר או משהו, הוא לא ממש הצליח לזכור.

אחרי שהסתובב מצד לצד במשך רוב הלילה הוא החליט לנסות משהו אחר, אז הוא עצם את עיניו, מול ליאם ופשוט ניסה לפחות לנוח מעט. 

הוא בטח נמנם, כי רעש חזק הבהיל אותו מתרדמתו. הוא פקח את עיניו והסתכל סביבו אחר הטלפון שלו, מצא אותו מתחת לכרית שלו. בגניחה שקטה הוא כיבה את הדבר הארור לפני שצנח שוב למטה. הוא הניח את ידיו על חזהו, הטלפון עדיין בידו, ורק בהה בתקרה בניסיון לנוח מספיק כדי לקום ולהתכונן.

באנחה כבדה דחף לואי את עצמו מהמיטה ופנה לשירותים. הוא התארגן קצת מוקדם מהרגיל והחליט לקנות תה בדרכו לשם. הם התחילו להרוויח הרבה יותר כסף מאז שלואי קיבל את העבודה הזו, ולבזבז אותו על דברים כאלה כבר לא הייתה בעיה.

~

עם משקה ביד, לואי נכנס למשרד. הוא לא יודע למה הוא לא עשה את זה קודם, הוא תמיד אהב תה. והיה בו אפס קלוריות, לואי היה מרוצה מזה. אז זה היה נהדר, עכשיו הוא יכול לקנות את זה כל יום בלי להרגיש רע מדי עם עצמו.