פרק 5

407 59 94
                                    

פרק!
שלישי להיום.
תהנו❤️

-
התחלתי בהעברת כל התיקים לשולחן שלי כי לא תכננתי לשבת ולעבוד על הרצפה של מר סטיילס, למרות שזה היה קל יותר. נאלצתי לעשות מספר עקיפות רק כדי להעביר את כל הניירות לשולחן שלי. חלקם היו מוערמים על השולחן אבל הנחתי את רובם על ערימה על הרצפה אז היה לי קצת מקום לעבוד עליו. התחלתי לעבור על כל תיק והכנתי ערימה עבור הניירות המקושקשים תוך הנחת הקבצים המסודרים בסדר אלפביתי על שולחני.

כשסיימתי את הערימה הראשונה על השולחן שלי, החלטתי להחזיר אותם לארון. תפסתי את התיקים ופתחתי את הדלת למשרד של מר סטיילס.

בלי להסיר את עיניו ממסך המחשב שלו הוא התחיל לדבר. "אמרתי שאתה יכול להיכנס?" הוא שאל בקולו העמוק והקר.

מה? אפילו לא חשבתי על זה. חשבתי שלא יפריע לו שאעשה את המשימה שלי. שהוא ביקש.

"לא אדוני." עניתי כי לא העזתי להגיד שום דבר אחר. לא רציתי להכעיס אותו בשום צורה. כעס פשוט מוביל לדברים רעים. דברים רעים שהייתי מאוד רוצה להימנע מהם.

"צא החוצה, והפעם תדפוק."

הוא רציני? כבר נכנסתי. הוא בטח התבדח. אבל לא היו שום סימנים לאירוניה על פניו. יצאתי מהמשרד וסגרתי את הדלת ברוגז לפני שדפקתי.

"היכנס" שמעתי אותו אומר.

פתחתי את הדלת שוב והנחתי את התיקים במהירות על המדף העליון בארון ויצאתי החוצה. המשכתי כך עד שהגיעה שעת ארוחת הצהריים וכמעט סיימתי עם הערימה על השולחן שלי. אבל אז הסתכלתי על הערימה על הרצפה. לא היה סיכוי שאוכל לסיים את זה בארבע שעות. החלטתי לעשות הליכה קצרה כדי למתוח את הרגליים במקום ארוחת הצהריים שלי.

קמתי מהשולחן שלי והלכתי למטבח הצוות. היו כמה ספלים אישיים על המדפים וחשבתי להביא אחד בעצמי. ואז לא אצטרך לשתות מכוס פלסטיק כל יום. הכנתי את הקפה שלי כשקלואי נכנסה, היא חייכה כשהיא הבחינה בי וניגשה ישר. "היי, איך עובר היום הראשון שלך?" היא שאלה וחייכתי אליה בחזרה.

"הולך די טוב עד כה. מר סטיילס אמר לי לסדר את הארון במשרד שלו."

"זה נהדר. בדיוק עמדתי לאכול ארוחת צהריים עם החברים שלי. אתה רוצה להצטרף? יש מסעדה איטלקית נהדרת ממש בהמשך הרחוב."

חייכתי לנוכח הנחמדות שלה. זה היה חמוד אבל נאלצתי לסרב להצעתה. "אני מצטער, אבל אני צריך להמשיך לעבוד אם אני רוצה לסיים את זה היום" אמרתי.

היא קימטה את מצחה, "אתה לא הולך לאכול?" היא שאלה.

"לא, אבל זה בסדר. אני גם ככה לא כל כך רעב. אכלתי ארוחת בוקר גדולה". שיקרתי. אף פעם לא ממש אהבתי לאכול בבוקר, אבל לא רציתי שהיא תדאג.

Defenceless-מתורגםWhere stories live. Discover now