The Painful Torture

2

אמה:

הזמנתי אמבולנס והייתי ליד סטפן עד שהם הגיעו, ״את הבת זוג שלו או משהו כזה?״ הוא שאל ואני מהר הנדתי בראשי לשלילה.
״אמה, פאק את יפהפייה אמיתית איזה זין שאת צריכה לראות אותי ככה. אני מבטיח אני אפצה אותך. כשאני אצא מהבית חולים המזויין אני אקח אותך לגלידה או משהו בסדר?״
״א-אתה לא צריך ל-לעשות את זה.״ אמרתי והוא פלט צחוק ואז אנחת כאב, ״אני רוצה לעשות את זה אוקיי?״ הוא אמר ואני הנהנתי.

אחרי שהאמבולנס לקח אותו אני הלכתי לכיוון הבית ספר ונכנסתי לתא השירותים, נעלתי את התא והחלפתי לבגדי בית ספר.
שמעתי את הדלת נפתחת והתפללתי שזו לא תהיה קייסי. שמעתי צחוקה של קייסי ואז היא קראה בשמי.
״לא אמרתי לך משהו מוצצת?״ היא אמרה ואני נאנחתי, ״א-אני לא התקרבתי א-אליו.״ אמרתי והיא חיקתה אותי שוב פעם.
צעדיה נשמעו והיא בעטה בדלת עד שהיא נפתחה, היא הביטה בי וצחקה. ״את באמת מוצצת אה? בטח לבשת את זה כי יש מבחן בספרות ואת רוצה שהמורה יעביר אותך.״ היא אמרה ואני השפלתי את מבטי.

ניסיתי לצאת מהתא אבל היא תפסה בראשי והטיחה אותו בקיר, ״קייסי... הגזמת קצת, צריך ללכת עכשיו לפני שמישהו יבוא ויראה אותנו ככה.״ אחת מהחברות שלה אמרה והן רצו החוצה מהשירותים.
הנחתי את ידי על הראש ודם ירד ממני, קמתי לאט לאט והרגשתי את ראשי מסתובב.
התחלתי לצאת מהשירותים ושמעתי לחשושים מהתלמידים, המורה לספורט ראתה אותי וניגשה אליי במהירות.

היא הושיבה אותי באחד מהכיסאות והתקשרה למוקד חירום, ״יש מישהו שאת יכולה להתקשר אליו?״
״אה ל-לא.״ אמרתי במבוכה והיא חייכה אליי קלות, האמבולנס לקח אותי לבית החולים ואני הרגשתי את עיניי נעצמות.

פתחתי את עיניי והאור הלבן כאב לי בעיניים, התיישבתי והרגשתי שראשי כבד כל כך.
״את סוף סוף ערה ילדונת.״ קולו של מייקל נשמע ואני הבטתי לכיוון הדלת, בלבול תקף את גופי וכשהוא התקדם אליי הוא פלט צחוק.
״המורה שלך התקשרה לאנג׳לינה והיא הכריחה אותי לבוא לראות מה איתך.״ הוא הסביר ואני הנהנתי.
נשכבתי חזרה וניסיתי לא להביט בו, ״מה קרה לך?״
״לא מ-משהו חשוב.״ אמרתי בשקט והוא רכן מעליי, ״תעני לי ילדונת.״
״מישהי מהבית ס-ספר תקפה או-אותי.״ אמרתי והוא הנהן.
״מי זאת?״
״זה לא מ-משנה מייקל.״ אמרתי והרגשתי את נשימתו חמה על שפתיי, ״מי עשה לך את זה.״ הוא דרש לדעת ואני נאנחתי.
״למה א-אתה מתעקש ל-לעזור לי מ-מייקל?״
״למה הכוונה שלך ילדונת?״
״א-אתה עזרת לי עם ה-הזכוכיות במועדון, א-אחר כך עקבת אחריי ו-ושאלת מה אני עושה ע-עם סטפן ותקפת אותו. ו-ועכשיו אתה כאן ע-עוזר לי. ל-למה?״
״תאמיני לי שאני בעצמי לא יודע את התשובה לכך ילדונת.״

הוא התרחק ממני והרופא נכנס לחדר, ״איך את מרגישה?״
״יותר ט-טוב.״ אמרתי והוא חייך אליי והתחיל לבדוק אותי, ״אני אביא לך כדורים שיעזרו לך לכאבי ראש שתחווי אבל אם את מרגישה שזה לא עוזר אלא ההפך תחזרי אלינו ונבדוק אותך שוב. בסדר?״
״כ-כן.״ אמרתי והוא יצא מהחדר.
לאחר כמה דקות הוא חזר עם טפסים ואני הבטתי בתשלום, נשמתי עמוק והרגשתי את מבטו של מייקל עליי.
״אני א-אוכל לשלם לכם ע-עוד כמה ימים? פ-פשוט אין עליי כ-כסף.״ שאלתי והרופא אישר, לקחתי את המרשם וקמתי מהמיטה.

״אתה י-יכול לחזור מ-מייקל. תודה שהיית א-איתי.״ אמרתי אבל עיניו לא זזו ממני.
״בואי אני אקח אותך חזרה הביתה.״
״ל-לא!״
״מה אמרת ילדונת?״
״ל-לא מייקל, אני מ-מעריכה את זה א-אבל אני אתסדר.״
״ילדונת לא שאלתי אם את רוצה שאני אקח אותך. הצבתי לך עובדה. עכשיו תזיזי את התחת היפה שלך ובואי.״ הוא אמר ולחיי נהיו אדומות ממה שהוא אמר, זזתי לכיוונו ויצאנו מהבית חולים.

נכנסתי לרכב שלו וחגרתי חגורה בשקט, הבטתי מחוץ לחלון ומייקל הניח את ידו על הירך שלי כאילו זה לא מוזר וזה בא לו בטבעי.
הזזתי את ירכיי והוא לא הזיז את ידו ממני, באתי לפתוח את פי אבל הוא הרכב נעצר.
״חכי פה ילדונת אני כמה דקות מגיע.״ הוא אמר ולפני שהספקתי להגיד משהו הוא כבר יצא מהרכב.

שיחקתי עם אצבעותיי וכשהברך שלי התנגשה בתא כפפות הוא נפתח בטעות, ראיתי שם שני אקדחים וכמה סכינים.
בלעתי את הגוש שבגרוני וניסיתי לסגור את התא לפני שהוא מגיע, לצערי הרב נכשלתי.
כשמייקל נכנס חזרה לרכב הוא הביט בתא כפפות ואז בי, ״מה עשית?״ קולו היה שקט, לא תקיף.
״א-אני ממש מ-מצטערת, הזזתי את ה-הברך שלי ו-וזה נפתח. ל-לא הייתה לי כ-כוונה לפתוח א-את ז-זה.״ אמרתי בלחץ והוא הנהן וסגר את התא.
הבטתי בשקיות בידיו והרמתי את מבטי אליו, ״הבאתי לך אוכל והוצאתי לך את הכדורים שאת צריכה.״ הוא אמר ואני פערתי את עיניי, ״מ-מייקל אני ל-לא יכולה לקחת א-את זה מ-ממך.״ אמרתי והוא הניד בראשו, ״ילדונת מתי תביני שאם אני לא אומר לך שאת חייבת לי אז את לא חייבת לי כלום? אני בוחר לקנות לך ולעזור לך. ברור?״ הוא אמר ואני הנהנתי.

ישבתי שם והבטתי בו מוציא את האוכל, הוא הגיש לי נאגטס וצ׳יפס ואני חייכתי לעצמי. ״אנג׳לינה אמרה שזה מה שאת הכי אוהבת,״ הוא אמר ואני חייכתי אליו, ״תודה.״ אמרתי בשקט והוא שלח לי חיוך מתוק וממיס, החיוך שלו גרם לליבי לדלג על פעימה אחת.
אכלתי לאט ובשקט והוא פלט צחוק, הרמתי גבה והוא צחק עוד יותר.
״יש לך קטשופ בצד של הפה,״ הוא אמר ואני מהר הנחתי את האוכל וניסיתי לנגב.
״את לא קרובה אפילו.״ הוא אמר בקול קליל ואני צחקתי וקפאתי כשהוא הושיט יד ונגע בפניי.
הוא נגע במקום שהקטשופ היה והכניס את אגודלו לפה אחר כך, המשכתי לאכול וברגע שהוא בא לקחת לי מהצ׳יפס אני סטרתי לידו לא בכוונה.

פלטתי צחוק של לחץ והוא התפרץ בצחוק, ״רכושנית לאוכל?״ הוא שאל ואני הנהנתי בזמן שדחפתי לפי עוד נאגטס אחד.
הוא חייך אליי חיוך רחב שיניים ואני הבאתי לו קצת מהצ׳יפס שלי, הוא אכל את ההמבורגר שלו ואני הייתי בשוק.
״לא כואבת לך הבטן אחרי שאתה אוכל את זה?״
״זה כלום ילדנות, אני ילד גדול ואני צריך לאכול...״ הוא אמר ואני חייכתי והנהנתי לאישור.

כשסיימנו לאכול עזרתי לו לנקות והוא הסיע אותי לבית שלי, הוא חיכה עד שאני אכנס ורק אז שמעתי את הרכב שלו נוסע.

אבא שלי ישב בסלון והוא הביט בי בכעס, אוי לא.
״איפה לעזאזל היית?!״ הוא שאל וסטר לפניי, הצלחתי להתייצב ולא ליפול מעוצמת המכה שלו.
״א-אני הייתי ע-עם-״
״עם מי? חתיכת זונה! את לא יודעת למי את שייכת? את שייכת לי. נכון ילדה שלי?״ הוא שאל ואני הנהנתי במהירות.
״הוא נגע בך? הוא נגע בך כמו שאני נוגע בך?״ הוא שאל ואני הנדתי את ראשי לשלילה, ״תלכי לחדר שלי ותחכי לי כמו תמיד, אני ברור אמה?!״ הנהנתי ורצתי אל החדר שלו.
הדמעות שהיו בעיניי יצאו ואני התחלתי לפשוט את בגדיי, התיישבתי על הברכיים ליד המיטה והוא נכנס עם חיוך על פניו.