Vampire's mate (boyxboy)

פרק 3

נ.מ. ג'ייסון

"ראית איך הנסיך איידן הסתכל עליי יותר מעל כל השאר?" שאלה ליה בהתרגשות. ג'ייסון עצר את סופת מחשבותיו. כמובן. כמובן שהנסיך הסתכל על ליה. ליה המתוקה, ליה היפהפייה. ואז הוא קפא. לא ליה! הערפדים האלה לא יכולים לקחת ממנו את חברתו היחידה, חברת הילדות שלו! זו שהייתה איתו כשכל השאר נטשו אותו, זו שתמיד עמדה לצידו לא משנה מה קרה. 
"איזה מהנסיכים הסתכל עלייך אמרת?" שאלה מירה בסקרנות. 
"הנסיך איידן!" אמרה ליה בהתרגשות. מירה חייכה. 
"את לא המייט שלו" אמרה בחיוך עקום. 
"ומה גורם לך לומר את זה?" שאלה ליה בשילוב של צער וכעס. 
"כי הנסיך איידן לא נמשך לנשים. הנסיך היחיד שנמשך גם לנשים הוא הנסיך קאי" מירה אמרה. 
"אבל אם יש לערפדים מייט, זה לא אומר שכולם יימשכו למין השני?" שאלה ליה. 
"לא, אדם יימשך רק למין שהוא המייט שלו. יכול להיות לערפד מייט גבר, כמו שיכולה להיות לערפדית מייט שהיא אישה" מירה אמרה. 
"ומה אם מישהו שנמשך לשני המינים?" שאל מישהו מקהל הילדים שעמדו בקרבתה של מירה. 
"יכולות להיות סיבות רבות לזה. אבל ככה אין לדעת האם המייט שלך גבר או אישה." מירה אמרה ומשכה בכתפיה. 
"ובכן, בחזרה לכיתה, תלמידים" אמר הפרופסור. אחרי שהלכו לכיתה המשיכה מירה לדבר על ערפדים. והאמת, כולם נהנו והתעניינו, ולמדו דברים חדשים. מירה עדיין ענתה על שאלות, והיו כמה שסירבה לענות עליהן מסיבה שלא הייתה מוכנה להסביר, אבל עכשיו היא בעיקר דיברה ולא ענתה על שאלות. היו כמה בודדים שהעמידו פנים שההסבר של מירה משעמם, אבל גם הם נאנחו באכזבה, לראשונה בחייהם, כשנשמע הצלצול.
"להתראות כולם!" אמרה מירה ונפרדה מהם בצער. כמה דקות אחרי זה היו ג'ייסון וליה בדרך לביתם, הליכה של עשר דקות בערך מבית הספר. הם גרו מאוד קרוב אחד אל השני, כך גם הכירו, כשהיו ילדים. הם פטפטו על מה שלמדו ממירה בדרכם, ולבסוף נפרדו. 
"ביי!" אמרה ליה ורצה לכיוון ביתה. 
"להתראות!" אמר ג'ייסון בשקט, והמשיך בדרכו לביתו. כמה שניות מההתפצלות שבה נפרדו השניים הגיע ג'ייסון לביתו, בית פרטי קטן שבו גר עם אימו החולה. הוא נכנס לבית בשקט, מנסה לא להפריע את מנוחתה של אמו, שבדרך כלל ישנה בשעות הצהריים האלה. היא נדבקה במחלה שעדיין לא התגלתה לה תרופה לפני כמה שנים, ומאז מצבה רק החמיר, מה שאילץ את ג'ייסון להתחיל לעבוד בעודו בן 15 כדי להשיג כסף, שבעזרתו יוכל לשמור על הבית ולהשיג אוכל ובגדים. ליה עזרה לו עם זה, כשגילתה שהתחיל לעבוד היא החליטה להצטרף אליו לעבודתו, ולעזור לו בפרנסה, אם כי על העובדה שהוא התחיל כבר לעבוד הוא גילה רק לליה ולאמו, שהוא אפילו לא היה בטוח ששמעה אותו. ג'ייסון נאנח ובדק מה השעה בטלפון שלו. זה יום ראשון, מה שאומר שהוא צריך ללכת לעבודה שלו כמלצר באחת המסעדות הגדולות והמפוארות בעיר. הוא נאנח בהקלה. יש לו מספיק זמן, הוא לא יאחר. ג'ייסון אכל ארוחת צהריים בזריזות, והביא אוכל על מגש לחדרה של אמו. הוא החליף בגדים במהירות לבגדי המלצר שלו ויצא מהבית בריצה. הוא נכנס למכונית הקטנטנה שעליה הצליח לשמור. בעודו בן 17 כבר היה לג'ייסון רישיון נהיגה, מה שעזר מאוד בהגעה לעבודתו, שהייתה במרחק גדול מביתו. ג'ייסון החל לנסוע עד שהגיע לשביל הגישה של ביתה של ליה, שם היא חיכתה לו באי שקט. היא נופפה לו ונכנסה במהירות לרכב. בזמן שליה חגרה את חגורת הבטיחות ג'ייסון כבר התחיל לנסוע במהירות שכנראה הייתה מעל החוק, הכל כדי להגיע בזמן. אחרי כמה דקות הוא חנה והם רצו אל הכניסה האחורית של המסעדה, כניסת העובדים הישירה אל המטבח.
"כולם, עצרו ובואו לכאן!"