Vampire's mate (boyxboy)

פרק 4

נ.מ. ג'ייסון

"כולם עצרו ובואו לכאן!" צרח קולו של הבוס באוזנייה שנדרש על כל עובד לשים באוזנו. 
"לאן בדיוק זה לכאן?" שאלה מרגרט, הברמנית. 
"את לא צריכה לבוא, לך יש עבודה חשובה, אבל תקשיבי. כל השאר, בואו לכניסה למטבח!" קולו הצווחני של הבוס נשמע שוב. ליה וג'ייסון החליפו מבט שקט, ואז הסתובבו וחזרו לכיוון שממנו הגיעו, המטבח. 
"יש לנו אורחים מיוחדים היום. אורחים מיוחדים מאוד. אורחים-" הבוס כנראה היה ממשיך למלמל ככה בלחץ אם טום, אחד המלצרים, לא היה משתיק אותו. 
"מי?" שאל טום כמקבל עליו את גורלו. ליה חייכה. טום היה אחד הידידים הנוספים שלה, ולא הפריעה לה העובדה שהוא מבוגר ממנה בעשר שנים בערך, וגם לג'ייסון לא הפריעה העובדה הזו. 
"משפחת המלוכה של הערפדים!" אמר הבוס בלחץ. קול יריקת מיץ נשמע. כולם הסתובבו להסתכל על גרג, שבדיוק שתה כוס מים, ושאת כולה ירק על אחיו התאום, ג'ורג'. 
"סליחה" לחש גרג, "תמשיך אדוני". 
"איפה הייתי? אוה, כן, משפחת המלוכה של הערפדים ייושבת בשולחן מספר 1 במסעדה שלנו!" צווח הבוס.  כולם קפאו בלחץ. 
"כ- כ- כל החמ- החמישה?" שאלה לורל, אחת הטבחיות, בעודה רועדת. 
"עם ידידת משפחה שלהם. מהר, כולם! אממ... אה.. שמישהו ילך לשרת אותם!" צווח הבוס. 
"אני הולכת" אמרה ליה בהחלטיות, חטפה טבלט שבו השתמשו כדי לקחת הזמנות ורצה אל מחוץ המטבח, אחרי שנשמה נשימה עמוקה ורועדת, כמובן. 
"קדימה, כל השאר, להמשיך בעבודה כרגיל! אבל אל תשכחו, ברגע שמגיעות ההזמנות של משפחת המלוכה, הן בעדיפות ראשונה! תעזבו הכל כדי להכין אותה. אני סומך עליכם" קולו של הבוס נחלש והוא הסתלק, אחרי הכל הוא היה המארח, והוא צריך הגיד לכולם איפה הם יושבים, ולעזור להם. כמה דקות אחרי זה ליה חזרה. 
"הם הזמינו" היא אמרה לטבחים, שמייד פתחו את המסכים שלהם והחלו לחלק ביניהם את התפקידים של מי מכין מה מהארוחה של בני משפחת המלוכה. 
"הם הסתכלו עליי בעניין כשהגעתי. טוב, בעיקר הנסיך עם השיער הלבן" ליה אמרה בהתלהבות וחייכה. 
"שיער לבן.. הנסיך קאי?" שאל ג'ייסון בעודו מנסה להיזכר במה שאמרה מירה באותו בוקר. 
"כן, הוא!" ליה אמרה בהתלהבות, בעוד חיוכה גדל. 
"אז מי בעצם יושב שם בחוץ?" שאל ג'ייסון. 
"אממ... שלושת הנסיכים, קאי, איידן וראיין, המלך, המלכה, כמה שומרים, ואת מי אני שוכחת... אוה, ידידת משפחה שלהם. היא הייתה ממש יפה!" ליה אמרה בחיוך. 
"ידידת משפחה, מה?" מלמל ג'ייסון בעניין. 
"אתה חושב שהיא המייט של אחד מהם?" שאלה ליה. 
"הממ.. יכול להיות, אבל אני לא חושב שזו האמת" ג'ייסון אמר. 
"למה לא?" ליה שאלה ונשענה על הקיר שמאחוריה. 
"ובכן, כי אז למה שיקראו לה ידידת משפחה? אז הם היו קוראים לה הנסיכה. חוץ מזה, לפי השמועות אף אחד מהנסיכים לא מצא מייט עד היום. אממ... את ראית את הילדה הזו אי פעם?" ג'ייסון שאל. 
"לא.." ליה הודתה. 
"אז היא לא המייט של אחד מהם, אולי ההורים שלה חברים של המלך והמלכה, או שהיא קרובת משפחה"  ג'ייסון משך בכתפיו, והחל להרהר. 
"על מה אתה חושב?" ליה שאלה בעניין. 
"על-" ג'ייסון נקטע על ידי לורל, אחת הטבחיות, שנגעה בכתפו. 
"כן, לורל?" שאל ג'ייסון. 
"המנות הראשונות מוכנות, תוכל להוציא אותן למשפחת המלוכה?" לורל שאלה ברעד. 
"אני-" ג'ייסון נקטע, שוב. הפען על ידי ליה. 
"מובן שהוא יכול" היא אמרה במבט רציני, ואז חייכה לעבר ג'ייסון. 
"זה בדיוק מה שעמדתי לומר" ג'ייסון נאנח. 
"תודה רבה. אז, תוציא את המנות האלה" לורל אמרה. ג'ייסון הנהן והרים את כל המנות בעזרת מגש. 
"תאחלו לי בהצלחה" הוא אמר. 
"בהצלחה!" ליה אמרה. ג'ייסון נשם נשימה עמוקה ויצא לעבר החדר החגיגי שבו נמצא שולחן 1, השולחן שהיה מיועד רק לבני המעמד הגבוה. כמו משפחת המלוכה.