פרק 9

406 31 2
                                    

נ.מ. ג'ייסון

ג'ייסון יצא מהמטבח כשבידיו שני מגשים ועליהם צלחות עם האוכל שהוזמן על ידי משפחת המלוכה, והתקדם לעבר החדר הגדול שבו היה שולחן מספר 1. הוא פתח את הדלת, ובחיוך מלא בעצבנות שניסה להסוות (בחוסר הצלחה, יש לציין...), הניח ג'ייסון את המנות על השולחן, ובמשך מספר הדקות ששהה בחדר שם ג'ייסון כל הזמן לב אל המבט הבוחן החשאי של הנסיך איידן. ג'ייסון לא יכל להדחיק את תחושת העצבנות שלו, ולכן הזדרז להסתלק אחרי שהניח את כל המנות על השולחן. הוא חזר בעצבנות אל המטבח של המסעדה, ואל ליה שדרשה שייספר לה את הכל, גם אם ג'ייסון המשיך לטעון שאין לו שום דבר לספר. 
"אוי, נו, חייב להיות משהו מיוחד..." ליה טענה. 
"כמו מה?" ג'ייסון רצה לגלגל את עיניו. 
"אני לא יודעת, מישהו מהם הסתכל עלייך במיוחד או משהו" ליה אמרה. 
"טוב, אחד מהם בחן אותי, אבל זהו" ג'ייסון אמר. 
"זה לא שום דבר! מי זה היה? יש לך מושג למה הוא עשה את זה? באיזו צורה הוא הסתכל עלייך? מה-" לילי פרצה בשטף דיבור מהיר, שנקטע (למזלו של ג'ייסון) על ידי הבוס, שביקש שמישהו יוודא שהכל בסדר אצל משפחת המלוכה. ליה נאנחה. ואז אורו עיניה. 
"למה שלא תלך שוב, ג'ייסון?" היא שאלה במבט תמים. 
"לא" ג'ייסון אמר ופנה לצאת מהמטבח. 
"בבקשה..." ליה עשתה פרצוף כלבלב עצוב. ג'ייסון הפנה את מבטו ממנה. 
"עדיין לא" הוא אמר. 
"פליז, ג'ייס... בשבילי..." ליה ביקשה בקול עצוב. ג'ייסון הסתובב לעבר ליה וראה אותה במבט הכלבלב המתחנן שלה. 
"ב- בסדר" ג'ייסון נאנח. 
"יאיי!" ליה אמרה וקפצה בחיוך. 
"איך הצלחת לשכנע אותו? כשהוא מחליט משהו בדרך כלל כמעט בלתי אפשרי להניע אותו..." מישהו שאל את ליה. היא, בתגובה, משכה בכתפיה. 
"קדימה, צא כבר!" ליה דחפה טאבלט לידיו של ג'ייסון ודחפה אותו אל מחוץ למטבח. 
"בסדר, בסדר! אני הולך!" ג'ייסון נאנח וצעד בחזרה לחדר שבו שולחן מספר 1 ומשפחת המלוכה כדי לוודא שהכל שם בסדר ושהם לא צריכים משהו.  ג'ייסון פתח את הדלת, שהשמיעה קול חריקה. ג'ייסון התכווץ. הוא הזכיר לעצמו שהוא צריך לבקש מהבוס לשמן את הדלתות האלה בדחיפות. מבטיהם של כל השישה, המלך, המלכה, שלושת הנסיכים וידידת המשפחה שלהם פנו לכיוונו של ג'ייסון. הוא נשם נשימה עמוקה והעלה על פניו חיוך. 
"אתם צריכים משהו?" ג'ייסון שאל והתעסק באצבעותיו מאחורי גבו, הרגל עצבני. 
"לא, אני חושבת שסיימנו כאן" אמרה המלכה. 
"אז תרצו חשבון?" ג'ייסון שאל והתפלל שתאמר כן, כדי שיוכל להסתלק משם. 
"לא, הנה התשלום על הארוחה, וטיפ עבורך, וטיפ למלצרית שלקחה מאיתנו הזמנות" המלכה שלפה מתיקה ארנק, ומתוכו שלה שלוש ערימות עבות של שטרות. 
"ג- גבירתי, זה סכום מוגזם. את לא צריכה-" ג'ייסון גמגם מעט, אבל השתתק כשהמלכה סימנה לו. 
"זה בסדר" היא אמרה בחיוך. 
"ת- תודה רבה! אי- אין לי מילים" ג'ייסון אמר. 
"טוב, סיימנו כאן" המלכה אמרה וקמה מכיסאה. אחרי המלכה קמו כל השאר ועקבו אחריה דרך הדלת, וג'ייסון נשאר בפתח, קפוא מהלם. הוא ניער את עצמו וחזר למטבח. 
"חזרת! וואו, שרדת את זה!" ליה הקניטה את ג'ייסון. הוא ללא מילים הושיט לה את ערימת השטרות שיועדה לה. 
"הממ? מה זה?" היא שאלה. 
"תשלום" ג'ייסון לחש. 
"אז תביא את זה לבוס" ליה צחקה והושיטה לג'ייסון את ערימת השטרות. ג'ייסון הניד בראשו כסימן ל'לא'.
"למה לא?" ליה שאלה. 
"זה... הטיפ ממשפחת המלוכה" ג'ייסון כמעט לחש. פיה של ליה נפער. 
"אתה לא רציני!" היא אמרה ובהתה בערימת השטרות. ג'ייסון הנהן לחיוב, ואז הלך לכיוון הכניסה למסעדה, שם טפח בעדינות על כתפו של הבוס. 
"מה אתה צריך?" זה שאל בכעס. 
"משפחת המלוכה שילמו..." ג'ייסון מלמל והושיט לבוס את ערימת השטרות. פיו של הבוס נפער. ג'ייסון הסתלק והמשיך לשרת לקוחות כמה שעות נוספות, עד שנגמרה המשמרת שלו ושל ליה. 
"המשמרות שלי ושל ליה נגמרו להיום, אנחנו הולכים!" ג'ייסון אמר לבוס באוזנייה וחזר למטבח מהשולחן ששירת עד אותו רגע. במטבח פגש ג'ייסון את ליה, והם יצאו יחדיו מהכניסה האחורית והלכו בחזרה למכונית, ובחזרה לבתיהם. כשג'ייסון נכנס לביתו בשקט, השעה הייתה שעת ערב מאוחרת. ג'ייסון שלף את המפתחות ופתח בשקט את הדלת, מלא חשש שמא יעיר את אימו. הוא התגנב לחדרו, שם החליף בזריזות בגדים ללחולצה ארוכה, סוודר ומכנס טרנינג. ג'ייסון נשכב על המיטה שלו וחייך. החלק ביום של הנפילה על המיטה היה אחד הדברים האהובים עליו. הוא פיהק והסתובב, וראה משהו שהקפיא את נשמתו. 

-------------------------- 

פרק המשך! לכל המי ומו שביקשו! ועכשיו, מה אתם חושבים על הדמויות עד עכשיו? מי הדמות האהובה עליכם? 

Vampire's mate (boyxboy)Where stories live. Discover now