(ה.כ. השם של ג'ייסון לא כתוב כי זו נקודת הראייה של איידן...)
נ.מ. איידן
"אז מה עוצר אותך?" איידן שמע את קולו השקט של המייט שלו.
"אתה רוצה שאני אעשה את זה?" איידן סובב את ראשו לכיוון המייט שלו והרים גבה.
"ל- לא" המייט של איידן גמגם והסמיק כשהבין מה אמר כמה שניות לפני כן.
"אז.. למה אתה בעצם לא עושה את זה?" ג'ייסון שאל.
"עכשיו אני קולט שאני לא לא יודע מה השם שלך" איידן העביר נושא במיומנות. אך הוא באמת היה סקרן לדעת מה שמו של המייט שלו.
"אני ג'ייסון" המייט של איידן, ג'ייסון, נאנח. איידן הרגיש את הריח של המייט שלו מגרה את אפו, מתגנב סביבו ואופף אותו ברצון בלתי מוסבר.
"אני מניח שאתה יודע את השם שלי" איידן אמר. ג'ייסון הנהן. איידן נשען לאחור ונשכב על המיטה, כשהוא פורס את ידיו ורגליו כמו כוכב.
"היי! זאת המיטה שלי!" ג'ייסון אמר וניסה להזיז את ידיו של איידן, שבתגובה כרך את ידיו סביב המייט שלו וחיבק אותו. ג'ייסון ניסה להיאבק, אך לא הייתה לו שום דרך לצאת מאחיזת הברזל של הנסיך.
"שחרר אותי! א-" ג'ייסון ניסה לצעוק, אך הושתק על ידי איידן.
מעבר דרסטי ל-
נ.מ. ג'ייסון!
ג'ייסון נאנח ועצם את עיניו בייאוש. פרופסור מייקל צדק. לא היה לו שום סיכוי נגד הערפד. הוא היה בטוח שאם איידן היה מחליט לקחת את ג'ייסון לארמון של משפחת המלוכה ברגע זה, זה מה שהיה קורה. לא שזה לא עומד לקרות... אחרי שאיידן יכריז שג'ייסון הוא המייט שלו, ג'ייסון היה כמעט בטוח שהוא יעבור לגור בארמון. ג'ייסון נאנח, ושקע בשינה שקטה ומלאת חלומות, שהייתה אפופה בריח מתקתק. ג'ייסון קם בבהלה לחדר ריק, מוצף באור שבקע מהחלון הפתוח, ונאנח בהקלה. זה היה רק חלום חלום ממש מציאותי... ג'ייסון גיחך. כאילו שיש סיכוי שהוא מכל האנשים יצא המייט של הנסיך איידן. ג'ייסון התרגש וכבר דימיין איך יספר לליה על החלום המטורף שחלם באותו הלילה, כשראה משהו שהוריד את רוחו. הוא השפיל את מבטו אל השידה שלו, שעליה היה מונח צמיד יפהפה וכנראה יקר מאוד, שהיה עשוי מזהב ועליו היה משובץ יהלום אדמדם, כצבע עיניו של הנסיך.
"אז זה לא היה חלום, מה?" ג'ייסון לחש, והרים את הצמיד, שזכר שראה אתמול על ידו של איידן. ג'ייסון הביט בצמיד בדממה לכמה שניות, ואז ענד אותו בזהירות על ידו השמאלית. הוא בחר לעצמו לבוש, כיסה את הצמיד על ידי הסוודר שלו, ויצא מביתו לכיוון בית הספר בשעה המוקדמת. לא היה לו חשק או מצב רוח ללכת עם ליה, וזה בדיוק מה שכתב לה בהודעה ששלח לה כמה שניות לפני שיצא מהבית. ג'ייסון שם את האוזניות שלו, והפעיל את הפלייליסט האהוב עליו. המוזיקה שיפרה מעט את הרגשתו, ועד מהרה ג'ייסון הגיע לבית הספר, ומשם לכיתתו. הוא התיישב במקומו בסוף הכיתה, ופתח את הטלפון שלו. הוא עצר את המוזיקה ובאנחה פנה להסתכל במבול ההודעות ששלחה לו ליה.
'מה קרה?' ליה שלחה.
'הכל בסדר?'
'עשיתי משהו?'
'פגעתי בכך איכשהו?'
'בבקשה תענה לי'
'):'
ליה שלחה את כל ההודעות האלו. ג'ייסון נאנח בעייפות ופנה לכתוב לליה תשובה.
'לא קרה שום דבר, לא עשית שום דבר, אני בסדר, סתם קצת עייף...' ג'ייסון כתב לליה וניסה לא לפהק.
'זו לא סיבה, ג'ייסון' ליה כתבה.
"'כן, זו כן סיבה. אם יש לך בעיה אז זו בהחלט בעיה שלך' ג'ייסון כתב, ואז השתיק וכיבה את הטלפון שלו. ג'ייסון נאנח והניח את ראשו על השולחן בעייפות.
"רק כמה שניות.." הוא לחש ופיהק, ושקע אל תוך החשיכה הנעימה של שינה. כשג'ייסון פקח את עיניו אחרי כמה שניות, הוא כבר לא היה בכיתה. ג'ייסון מצא את עצמו באמצע שדה כלניות, בחשכת הלילה, כשהדבר היחיד שמספק לו אור הוא הירח המלא שזהר ברכות. כשהוא הסתכל סביבו הוא ראה מישהו יושב על סלע מרחק כמה מטרים ממני, פניו מופנים לכיוון הירח. בגלל החשיכה לא יכל ג'ייסון לזהות את האדם עד שהתקרב למרחק של כמה צעדים מהסלע. ג'ייסון זיהה את הנסיך איידן. שיערו של הנסיך היה אסוף בקוקו מרושל שהלם אותו, והוא לבש סוויטשירט וג'ינס. הנסיך הביט קדימה, אל תוך התהום, שבתחתיתה זרם נחל שבהק באור הירח הקלוש.
"איידן?" ג'ייסון שאל בזהירות. הנסיך הסתובב. לאור הירח עיניו של איידן נראו כנוצצות. איידן מלמל משהו שלא היה מובן לאוזניו של ג'ייסון.
"מה?" ג'ייסון שאל ועלה על הסלע.
"חלום משותף" חזר הנסיך על דבריו וחייך, חיוך קטן שהספיק כדי לחשוף את ניביו החדים. אבל ג'ייסון לא פחד.
"מה זאת אומרת?" ג'ייסון שאל וצעד עוד צעד אחד במעלה הסלע.
"חלום משותף. בדיוק מה שזה נשמע. חלום ששתי ישויות חולקות, בעודן מודעות לכך" איידן אמר.
"זה- זה אפשרי בכלל?" ג'ייסון לחש.
"כן. אבל, לי יש שאלה חשובה הרבה יותר" איידן הסתכל על ג'ייסון במבט רציני וקם.
"הממ?" ג'ייסון מלמל בבלבול.
"למה אתה ישן בשעה כזו?" איידן הלך כמה צעדים ונעמד ליד ג'ייסון, כשידיו בכיסיו.
"מ- מה?" ג'ייסון הביט באיידן בבלבול גדול יותר ממקודם. איידן נאנח.
"קום כבר" הנסיך נקש באצבעותיו, והכל החשיך.
YOU ARE READING
Vampire's mate (boyxboy)
Vampireבעולם הזה, יש בני אנוש, ויש גם אותם... הערפדים. מפלצות בעלות עוצמה על אנושית ויכולות מיוחדות נוספות. מזל שיש להם מוסד מלוכה, ששולט בהם. ברוכים הבאים לסיפורו של ג'ייסון, נער רגיל בן 17 עם עבודה, לא מישהו מיוחד, שביום אחד חייו משתנים, היום שבו הוא מכ...
