Vampire's mate (boyxboy)

פרק 27

נ.מ. ג'ייסון

בזמן המשחק הזה ג'ייסון גילה על כמה יכולות מיוחדות נוספות של הערפדים במשפחת המלוכה. הוא גילה שראיין יכול ליצור אשליות (אם כי הוא לא ממש טוב בלהחזיק אותן הרבה זמן..), שקאי מסוגל לעוף, ושלילי יכולה להצמיח כנפיים (וכמובן לעוף איתן...). אז, הוא היה מגדיר את היום הזה כיום מלא בלמידה, של משחק חדש ושל כמה יכולות מיוחדות של ערפדי משפחת המלוכה שסביבו. לבסוף הקבוצה שבה ג'ייסון שיחק ניצחה, כשג'ייסון שמר על הדגל מהקרקע, לילי שמרה עליו מהשמיים, ואיידן השתגר בכל האיזור של הקבוצה היריבה, עד שמצא את הדגל שלהם. אחרי זה איידן וג'ייסון הלכו בארמון. טוב, יותר נכון לומר שאיידן הלך וג'ייסון עקב אחריו... 
"לאיפה אתה הולך?" ג'ייסון שאל. 
"בחזרה לחדר. אני חושב שמקלחת לא תזיק לי עכשיו, ואני גם לא מת על הרעיון של להסתובב בבגדים האלה יותר זמן ממה שאני צריך..." איידן חייך, וג'ייסון המשיך לעקוב אחריו עד שהגיעו למגדל האדום. הם נכנסו לחדרם, ופטפטו מעט. כעבור כמה דקות איידן נכנס להתקלח. ג'ייסון ידע שכנראה כדאי לו לחכות לאיידן, אבל הוא היה סקרן, לכן הוא פתח את דלת האמבטיה והציץ פנימה. ג'ייסון עוד לא חקר את האיזור, ולכן כשהציץ פנימה הוא נדהם לראות את החדר העצום שהוקדש למטרה אחת. בעיניו של ג'ייסון זה אפילו לא היה חדר, אלא אגף משל עצמו. בחלק אחד בחדר הייתה אמבטיה עצומה שהייתה שקועה עמוק בתוך הרצפה, בגודל של בריכה, עם המוני ברזים שעליהם סימנים שונים שג'ייסון ניחש שכנראה ייצגו סוגי סבון שונים, היה מקלחון קטן, מקלחון גדול יותר שעוצב בצורת מפל עצום ויפהפה, ג'קוזי גדול, כמה תאי שירותים, וכמה חדרים, שהדלת של אחד מהם הייתה פתוחה ודרכה ג'ייסון ראה חדר טיפוח לבן שכלל שידה עם מראה והמוני מוצרים טיפוח מקרמים ועד איפור, וזה היה הגבול של כמה ג'ייסון יכל לראות מהחדר. ג'ייסון שיער שכל החדרים שדלתותיהם סגורות זהים בתוכנם לחדר הזה. וכמובן, שהכל היה מעוצב ממתכות יקרות כמו זהב וכסף, ושובץ יהלומים ואבני חן, והיה מלא בדברים שלא באמת היו חשובים, אבל הוכיחו שהמקום הזה שייך למשפחת המלוכה העשירה. כשג'ייסון סרק את החדר הוא קלט את איידן בגרסה קטנה יותר של בריכת- האמבטיה העצומה. סביב איידן ריחפו בועות סבון צבעוניות, ועיניו היו עצומות. ג'ייסון הבחין ששיערו של איידן עדיין אסוף, ונמלא ברצון עז לראות את איידן כששיערו פזור. בדמיונו ראה את איידן כששיערו הארוך מרחף סביבו, ולכן לקח לו כמה זמן לקלוט מה קורה סביבו. כשג'ייסון סיים לשקוע במחוזות הדמיון הוא מייד קלט שאיידן מביט בו בגבה מורמת, כשידיו נשענות על שפת ה"בריכה". 
"סליחה" ג'ייסון מייד התנצל, ואיידן חייך לכיוונו בשעשוע. 
"מה קרה? רצית כבר להתקלח, או שרצית לבהות בי?" הוא שאל בשעשוע מופגן. ג'ייסון הסמיק מעט והשפיל את מבטו לרצפה. הוא הבחין שרצפת החדר מרוצפת באריחים לבנים שבהם דוגמאות זהובות שבחלקן שובצו יהלומים קטנים ונוצצים. 
"בוא כבר" איידן אמר אחרי שנאנח. 
"א- איפה י- איפה יש- איפה יש פה מגבות?" ג'ייסון הצליח לשאול לבסוף. 
"בחדרי הטיפוח. החדר שעליו אני מצביע שלך" איידן אמר, וג'ייסון הסתובב לראות להיכן הוא מצביע. הוא ראה דלת אדומה שקושטה בזהב, והייתה צמודה לחדר עם הדלת הפתוחה, שג'ייסון שיער ששייך לאיידן. כשג'ייסון נכנס לחדר הוא ראה שהוא בחדר לבן קטן יחסית, לפחות בקנה המידה של הארמון... אחד הקירות של החדר כוסה בשידה לבנה עם מגירות ומראה, בשתיים מפינות החדר היו עציצים שבהם צמחים אמיתיים ומאוד מטופחים, עם עלים ירוקים ופה ושם כמה פרחים לבנים קטנטנים. בחדר היה גם ארון ובו ג'ייסון מצא בגדים, מגבות ועוד כמה דברים. ג'ייסון סגר את הדלת והוריד את בגדיו בזהירות. הוא לבש מכנס בגד ים אפור שמצא בארון, ואז התכסה במגבת לבנה שהצליחה לכסות את כל גופו. הוא יצא מהחדר בצעדים מהוססים, וצעד באיטיות בחזרה אל ה"בריכה" הקטנה שבה איידן היה. 
"ה- היי" ג'ייסון לחש. איידן הרים את מבטו לג'ייסון וחייך חיוך קטן. 
"בוא כבר" הוא אמר. ג'ייסון נכנס באיטיות לבריכה הקטנה (וכמובן הוריד את המגבת שלו). 
"איך המים בעינייך? חמים מדי? קרים מדי?" איידן שאל בדאגה והתקרב אל ג'ייסון. 
"הם בסדר. תודה על זה ש... אממ... אתה דואג לי.." ג'ייסון חייך בביישנות. חיוכו של איידן התרחב והוא התקרב אל ג'ייסון וחיבק אותו. 
"כמובן שאני דואג לך" איידן אמר, וג'ייסון קבר את פניו בצווארו של איידן. איידן ליטף את גבו של ג'ייסון בעדינות, ואז ידיו עלו ושיחקו בשיערו של ג'ייסון, שהרים את ראשו מצווארו של איידן. ואז לפתע איידן הרים את ג'ייסון, שבאופן אינסטנקטיבי כרך את רגליו סביב איידן. 
"מ- מה אתה עושה, א- איידן?" ג'ייסון שאל בגמגום בעודו מאדים מעט. איידן הביט בג'ייסון בחיוך מתגרה, ואז קירב אליו את פניו ונישק אותו בעדינות. לא חלפו כמה שניות ולשונו של איידן ביקשה להיכנס לפיו של ג'ייסון, שמייד נתן לה. לשונותיהם של השניים נעו בתיאום, ואחרי שניות בודדות ג'ייסון ניתק את הנשיקה בעודו מתנשף מעט. 
"מתאים לך להיראות כמו עגבניה" איידן הקניט את ג'ייסון, שעמד לענות לו, אבל אנחת העונג שיצאה מפיו אחרי שאיידן מחץ את ישבנו די עצרה אותו מלדבר. 
"אייד-" ג'ייסון ניסה שוב לדבר, אבל נקטע הפעם על ידי נשיקה נוספת של איידן. 
"איידן מ-" ג'ייסון ניסה פעם נוספת לדבר, אבל איידן הניח את אצבעו על פיו בסימן לשקט, וזה בלבל את ג'ייסון כל כך שהוא, פעם נוספת, לא סיים את המשפט שלו. 
"אתה יודע, אתה נראה ממש חמוד ככה" איידן אמר והביט בעיניו של ג'ייסון. ג'ייסון הסמיק עוד יותר, אם זה היה בכלל אפשרי, ואז הוא שם לב שעיניו של איידן זוהרות, והוא תהה כמה זמן הן ככה והוא לא הבחין בזה. 
איידן הטה את ראשו הצדה והביט בג'ייסון בעניין פתאומי, וידיו עלו עד שהחזיקו בגבו התחתון של ג'ייסון, שהסמיק מפאת עוצמת מבטו של איידן, עד שלפתע איידן הפיל את ג'ייסון אל המים. מתוך המים יצא ג'ייסון אחד מופתע ומעט זועם, ואיידן פרץ בצחוק. ג'ייסון פשוט הביט באיידן הצוחק, והבעת פניו נראתה פחות זועמת. ג'ייסון ממש לא ציפה שצחוקו של איידן יישמע כל כך... הוא לא יכל לתאר את זה. ג'ייסון הביט באיידן כמה שניות, ואז חייך ודחף את איידן אל מתחת למים. איידן עלה במבט מופתע, והשניים הביטו אחד בשני כמה שניות לפני שחייכו. לפתע, הבעת פניו של איידן הפכה למהורהרת, והזוהר הרך של עיניו התעצם. ופתאום ג'ייסון מצא את עצמו מוצמד לקיר הבריכה בידי לא אחר מאשר איידן. ג'ייסון חש בסומק ממלא את פניו, אך הוא ניסה להרגיע את עצמו ולחשוב. 
"רציתי לשאול אותך משהו" הוא אמר בזמן שעיניו סרקו את החדר כדי לחפש דרך להתחמקות מהתנוחה הזו. פיו של איידן התעקל לצורת חיוך, ופניו התקרבו מעט אל פניו של ג'ייסון, שניסה לסגת לאחור והתנגש בקיר שאליו היה מוצמד. 
"כן, ג'ייסון? מה רצית לשאול אותי?" איידן שאל, בידיעה שלג'ייסון אין שום שאלה לשאול אותו. ג'ייסון חש במוחו פועל, ואז עלתה במוחו שאלה.  
"איך כל המגדל האדום והדברים שבו, מהכניסה לארמון נראה ממש קטן לעומת הארמון, האמת לא רק לעומת הארמון, אלא פשוט נראה קטן, אבל בעצם עצום מבפנים? כאילו, כל החדר העצום אמור להיות רק בשביל שירותים ואמבטיה וכל זה.." ג'ייסון דיבר במהירות, ועיניו שהמשיכו לסרוק את החדר בשביל למצוא דרך לצאת מאחיזתו של איידן קלטו לשנייה שעל פניו היה מבט מופתע, שמהר מאוד השתנה למבט תוהה. ולפתע, במוחו של ג'ייסון עלה רעיון, כנראה לא גאוני, אבל רעיון שיכול להיות שיעבוד. 
"אתה יודע, מעולם לא הייתי מצפה שזה מה שתשאל אותי, אבל אני מניח שהמסקנה המתבקשת היא שהארמון פשוט עצום" איידן אמר ומשך בכתפיו. 
"פתאום אני חושב על זה, אם בכניסה לארמון עולים במלא מדרגות, מה בעצם יש בכל השטח הזה בקומות התחתונות של הארמון, חוץ מאולם הנשפים שמחובר לגינה, אולם הכניסה לארמון והכמה חדרים הקטנים ההם?" ג'ייסון שאל בפרץ השראה פתאומי, ובזמן שראה שאיידן מהרהר בשאלה הוא יישם את הרעיון שעלה במוחו קודם לכן וניסה להחליק ימינה בשקט, אבל משהו עצר אותו. ג'ייסון הוריד את מבטו אל ידו הימנית וראה שהיא אחוזה על ידי ידו של איידן. 
"את זה אתה תגלה יום אחד, שכנראה לא יהיה היום" איידן חייך חיוך קטן ועזב את ידו של ג'ייסון. 
"טוב, אני הולך" איידן אמר ויצא מה"בריכה" וצעד אל מחוץ לחדר העצום. ג'ייסון ראה שהוא לובש מכנס בגד ים שחור, ומחשבתו התמקדה בפרט הקטן הזה כמה שניות עד שעברה לחשוב על דברים אחרים, בעיקר מחשבות על שריריו המפותחים של איידן, ועל... כמה דברים שמיד אחרי שחשב עליהם הוא חש בסומק, וניסה לחשוב על משהו אחר. אחרי כמה דקות, הרבה אחרי שאיידן הלך, ג'ייסון נאנח ויצא גם הוא מהמים. הוא התעטף במגבת לבנה שהונחה על הרצפה לידו. לקחו לג'ייסון כמה שניות להיזכר שהוא הניח את המגבת הזו שם, כשנכנס ל"בריכה", אבל אז הוא מיהר אל החדר הקטן שבצד החדר ולבש כמה פריטי לבוש שראה שם קודם לכן. ואז הוא צעד בחזרה אל אגף השינה אחרי שנטש את המגבת בחדר הטיפוח. ג'ייסון נכנס לאגף השינה, שם הוא קרס על המיטה בעייפות. המשחק באותו בוקר התיש אותו. הוא שמע את צעדיו של איידן, ונרדם כשהדבר האחרון שראה היה איידן שצעד לתוך החדר. 
------------------------------------ 
היי חברים! אז סוף סוף סיימתי לכתוב את הפרק הזה ו... מקווה שנהניתם ממנו!