נ.מ. ג'ייסון
"למה שיקרת לי..?" ג'ייסון של את איידן באכזבה מופגנת.
"לא שיקרתי" איידן ענה.
"אתה כן שיקרת!" ג'ייסון אמר.
"אני לא שיקרתי. רק אמרתי לך ללכת למישהו שיודע הרבה יותר ממני בנושאים האלה. חוץ מזה-" איידן עבר ללחישה, והחל לצעוד באיטיות לכיוון ג'ייסון, "-רק אתה יכול לראות את העיניים הזוהרות שלי, כפי שלילי בטח כבר סיפרה לך, מסיבה כלשהי זה עובד ככה"איידן הוסיף והמשיך ללכת לכיוון ג'ייסון, שהחל לסגת לכיוון הקיר שמאחוריו. לא עבר הרבה זמן עד שג'ייסון עמד צמוד לקיר, ואיידן עמד מולו.
"רגע, אם רק אני רואה את הזוהר הזה בעיניים שלך, גם אתה לא רואה אותו. אם ככה, איך אתה רואה כרגע? או שאתה בכלל לא רואה?" ג'ייסון ניסה לסגת לכיוון ימין, אבל ידו של איידן עצרה אותו.
"קודם כל, אני כן יכול לראות את הזוהר בעיניים של עצמי. וגם אם לא הייתי יכול, אתה שוכח שלנו הערפדים יש חושים מוגברים, שזה כולל ראייה לילה" איידן אמר והתקרב עוד קצת אל ג'ייסון, שכבר לא יכל לסגת לשום מקום.
"זה... נשמע הגיוני..." ג'ייסון מלמל. זה היה הגיוני שערפדים יוכלו להבחין בזוהר בעיניים של עצמם, וגם שיש להם ראיית לילה. ואז איידן התקרב יותר אל ג'ייסון אם זה בכלל היה אפשרי, ג'ייסון ניסה לסגת לאחור, ואז נזכר שיש לו קיר בגב (אחרי שהתנגש בקיר, כמובן..), ושהוא גם לא יכול לסגת לצדדים.
"מ- מה אתה ע- עושה א- איידן? א- אנחנו באמצע נשף" ג'ייסון לחש.
"אז כדאי שתהיה בשקט" איידן לחש וקירב את שפתיהם, כך שהן היו במצב שהן נוגעות לא נוגעות. וזה שיגע מעט את ג'ייסון.
"א- איידן" ג'ייסון לחש במחאה. הוא ראה את החיוך של איידן גדל מעט, ואז שפתיהם התחברו. הפעם, לשונו של איידן חקרה את פיו של ג'ייסון אחרי שנתן לה להיכנס, היא עברה בעדינות בחלל פיו של ג'ייסון, שהביט בעיניו הזוהרות של איידן. ידיו של איידן הצמידו אותם אחד לשני בחיבוק, וג'ייסון ניתק את הנשיקה בהתנשפויות.
"מתאים לך אדום" איידן חייך, ופניו של ג'ייסון האדימו יותר, אם זה בכלל היה אפשרי.
"איידן. לא." ג'ייסון אמר כשחש את ידיו של איידן נעות לכיוון ירחיו.
"נראה לך שאני אתן שהפעם הראשונה שלנו תהיה בחדר קטן, בצד, בזמן נשף?" איידן שאל והרים גבה.
"ת'אמת שכן" ג'ייסון ענה.
"אז לא. אבל... אני כן אגרה אותך כל כך שאתה תתחנן שהפעם הראשונה שלנו תהיה כאן" איידן לחש לאוזנו של ג'ייסון, וליקק אותה מעט. ואז איידן עזב את ג'ייסון, ונעמד מולו.
"איידן, מה אתה-" ג'ייסון הביט באיידן שהחל לפתוח את הכפתורים בחולצתו של ג'ייסון, ולבסוף זרק אותה לכיוון כלשהו. ואז, איידן התכופף מעט והחל ללקק את אחת מפטמותיו של ג'ייסון, שעצם את עיניו ונאנח בעונג. לא חלף הרבה זמן עד שזרמים חלפו בגופו של ג'ייסון, והתרכזו באיבר מינו. איידן עזב את הפתמות וחזר לנשק את צווארו של ג'ייסון.
"א- איידן..." ג'ייסון גמגם, ואיידן חזר לענג את פטמתו השנייה של ג'ייסון. וג'ייסון? הוא הרגיש קרוב כל כך... ואז, לפתע, איידן עצר והתרומם להביט בג'ייסון המוחה.
"אמרתי לך שאתה תתחנן" איידן חייך, ואז העביר את ידו על מכנסו של ג'ייסון, על המקום שבו נמצא איבר מינו, והמשיך למצוץ וללקק את פטמותיו. עד מהרה ג'ייסון פלט קול מסופק ונשען על הקיר שמאחוריו. איידן חייך, ועזר לג'ייסון למצוא את חולצתו וללבוש אותה בחזרה.
"אתה בסדר?" איידן שאל, וחיבק את ג'ייסון, שלא ענה אלא רק הניח את ראשו על כתפו של איידן.
"א- אפשר להישאר פ- פה עוד כ- כמה זמ- זמן?" ג'ייסון שאל בשקט.
"בטח" איידן הרים את ג'ייסון והתיישב, כך שג'ייסון ישב על רגליו עם פניו בצווארו.
"אתה רוצה ללכת לישון?" איידן שאל, וג'ייסון הנהן לחיוב. איידן נקש באצבעותיו, ולפתע הם היו בכניסה לחדרם. איידן הרים את ג'ייסון, שבאינסטינקט כרך את רגליו סביבו.
"למה אתה מרים אותי?" ג'ייסון שאל ופיהק.
"אמרת שאתה עייף" איידן לחש לאוזנו של ג'ייסון, והלך לאיזור השינה שלהם, שם הוא הניח את ג'ייסון בעדינות על מיטתם.
"לילה טוב" איידן לחש ונישק בעדינות את שפתיו של ג'ייסון. איידן נכנס למיטה וחיבק את ג'ייסון בעדינות. ג'ייסון מלמל משהו, אבל אפילו הוא היה ישנוני מכדי להבין מה הוא עצמו ממלמל.
YOU ARE READING
Vampire's mate (boyxboy)
Vampireבעולם הזה, יש בני אנוש, ויש גם אותם... הערפדים. מפלצות בעלות עוצמה על אנושית ויכולות מיוחדות נוספות. מזל שיש להם מוסד מלוכה, ששולט בהם. ברוכים הבאים לסיפורו של ג'ייסון, נער רגיל בן 17 עם עבודה, לא מישהו מיוחד, שביום אחד חייו משתנים, היום שבו הוא מכ...
