Vampire's mate (boyxboy)

פרק 8

נ.מ. איידן

"כן... הריח של המייט שלי. הוא מתחזק. מאוד" קאי אמר בשקט. 
"מה הסיכויים" המלך אמר בהלם. 
"אין לי מושג, אבל כנראה מאוד נמוכים..." קאי אמר. 
"אז, ספר לנו, איך המייט שלך נראתה?" המלכה שאלה בעניין. קאי הפסיק לשאוף אוויר בחיוך ומבטו הפך למהורהר. 
"יש לה... שיער שיער חום בהיר שנראה רך כזה, שפשוט בא לי ללטף אותו. יש לה עיניים ירוקות עמוקות מדהימות כאלה, ו..." מבטו של קאי הפך לחולמני כשחשב על המייט שלו. 
"תפסיק להשתפך" ראיין אמר. 
"לא" קאי הוציא לאחיו לשון. 
"סתמו שנייה. קאי, אתה מתכוון מישהי שנראית כמו המלצרית שמתקדמת לכיוונינו כרגע?" איידן שאל. קאי סובב את מבטו וקלט את המלצרית. 
"זאת היא" הוא לחש. 
"טוב, היא בטח באה לקחת הזמנות. החלטתם מה אתם לוקחים?" המלך שאל. 
"לא" קאי הודה במבוכה וסרק את התפריט שלו. איידן גלגל את עיניו וחזר לחשוב על המייט שלו. הוא רצה לגחך על כך שקאי השתפך כך על המייט שלו, אבל ידע שאם יבקשו ממנו לתאר את המייט שלו, כנראה גם הוא יישתפך כך, מה שהיה מוזר. איידן היה בדרך כלל הטיפוס קר הרוח שיגלגל מולך עיניים כל שלוש שניות, להרגיש מאוהב היה... מוזר, בעבורו. 
"שלום" קול אמר. איידן הפנה את מבטו ובחן בעניין את המיועדת של אחיו. כמו שקאי אמר בהשתפכות שלו קודם לכן, היה לה שיער חום שהיה אסוף בקוקו חפוז, עיניה היו ירוקות בהירות, עורה היה מעט כהה, היא לבשה חולצה שחורה קצרה עם כיתוב לבן שבו שם המסעדה, חצאית שחורה ונעלה נעלי ספורט לבנות, ולפי המבט בעיניה ידע איידן שהיא נדהמת לראותם מקרוב. איידן ראה שכל משפחתו בוחנת את הנערה בעניין, בעיקר קאי. 
"מה תרצו להזמין?" הנערה שאלה. 
"אוה, אני אקח-" המלכה ציינה את שמה של אחת המנות. הנערה הקלידה כל דבר בטאבלט שהחזיקה בידיה, ואחרי זה הקלידה גם את בקשותיהם של המלך, לילי, ראיין, איידן ולבסוף גם קאי. הנערה חייכה והלכה בחזרה אל המטבח. 
"איך היה לפגוש אותה פנים אל פנים? להיות באמת לידה, בפעם הראשונה בחייך?" המלכה שאלה את בנה בהתלהבות מופגנת. קאי משך בכתפיו, אך הבעת פניו הצביעה על השקר. 
"שקרן" ראיין אמר והצביעה על אחיו. 
"אתה לא יודע איך זה מרגיש, אחרי הכל עדיין לא מצאת את המייט שלך!" קאי עקץ את אחיו. 
"איך אתה מעז- חתיכת-!" ראיין קם מכיסאו בכעס. 
"תפסיקו כבר" לילי אמרה. 
"כאילו את יודעת איך זה מרגיש!" קאי גיחך. לילי הפנתה אליו חיוך כועס. 
"אני יודעת הרבה יותר טוב ממך! אז תהיה בשקט! בבקשה.." נימת קולה של לילי דעכה. קאי הרכין את ראשו בבושה. 
"אני מצטער, ראיין" קאי אמר. 
"גם אני מצטער" ראיין הודה. 
"יופי, סיימתם להתנהג כמו ילדים קטנים" איידן אמר. שני אחיו פנו להסתכל עליו. 
"שלא תתחילו עכשיו! אנחנו במסעדה!" המלכה הרימה את קולה. שלושת הבנים שלה הנהנו, וכל אחד מהם חזר להתעסק בעיניניו. למשל, איידן חזר לחשוב על המייט שלו, אבל הוא הקפיד לשמור על פוקר פייס. מה שהיה חסר לו עכשיו זה שקאי או ראיין יקניטו אותו על זה שהוא חושב על המייט שלו. 
"אני חושב שהמנות שלנו הגיעו!" קאי אמר בהתלהבות כמו ילד קטן. איידן הרים את ראשו מהשולחן וגילגל את עיניו, ואז ראה את מה שקאי ראה, נער בתלבושת מלצר שהחזיק שני מגשים שעליהם צלחות עם אוכל. איידן שאף אוויר בסיפוק. הריח של המייט שלו מעולם לא היה חזק יותר, והוא רק הלך והתחזק כשהנער התקרב אליהם. היה לו שיער בלונדיני קצר שבולגן או בכוונה, או בגלל העברת האצבעות דרך השיער יותר מדי פעמים, עיניו היו חומות עם גווני אדום שיצרו עומק מדהים לעיניים, והוא לבש את אותה החולצה כמו הנערה המלצרית, הוא לבש גם מכנס ג'ינס כחול רגיל שנראה מעט מרופט, והוא נעל נעלי ספורט אפורות שנראו גם הן מעט ישנות. 
"המנות שלכם" הנער חייך חיוך עצבני, והניח את המנות על השולחן, ומיהר להסתלק. 
"אז, איידן, איך המייט שלך נראה?" המלך שאל, ומבטי כולם עברו מהמזון המגרה לעבר איידן. 
"את זה תיאלצו לגלות ביום ההכרזה" איידן חייך. 
"או, בבקשה גלה לי, אתה יודע שאני שונא, לא, לא שונא, מתעב, הפתעות!" ראיין עשה פרצוף עצוב שנראה כמו פנים שילד קטן ייתן לאמא שסירבה לו. איידן גיחך, ולא יכל לעצור את עצמו מלפרוץ בצחוק. כולם בהו בו בשקט. 
"סליחה" איידן ניגב דמעות מעיניו וחייך. 
"אתה בטוח שאתה בסדר? או שהמייט שלך שינה אותך בלי שפגשת אותו?" קאי שאל. ראיין גיחך, ועד מהרה כולם פרצו בצחוק. 
"קדימה, בואו נאכל!" המלך אמר בהתלהבות. 
"יאיי!" קאי אמר והתחיל לאכול. כולם אכלו, ואיידן המשיך לשאוף אוויר מתקתק ולחשוב על המייט שלו, שאותו ראה לראשונה היום. 

-------------------------------- 

מה אתם חושבים על הפרק? מה דעותיכם?