נכנסת לחיי שוב {1}

חלק 15

היי לא כתבתי מלאא זמןן סליחההה מקווה שתהנו

זואי

היום אני יוצאת עם ליאם לסרט, השעה 14:00 ובלה אמורה להיות פה עכשיו. שמעתי דפיקה בדלת זאת כנראה בלה פתחתי וראיתי את בלה אם 5 שקיות בכל יד והיא נראתה נרגשת טוב אני מבינה למה, בלה כל חייה חיכתה שיהיה לי דייט שהיא תוכל לעזור לי להתארגן בו ולהלביש אותי בלבוש סקסי ומושך כי זה בדיוק מה שיש לה בארון. היא התפרצה לבית וזרקה את כל השקיות בידיה שעמדה ובחנה אותי בצומת לב "יש לנו הרבה עבודה פה" היא אמרה את זה כנראה בגלל שהיה לי שקיות מתחת לעיניים כי לא ישנתי בגלל מחשבות על לוק ושערי היה נראה נורא לא סירקתי אותו כבר הרבה זמן נראיתי עייפה מאוד וחלשה מה שלא היה טוב לפני פגישה. היא התקדמה לעברי ומשכה בידי לכיוון המקלחת "זואי תתקלחי תורידי מעצמך את הטינופת תחפפי תסתרקי תמרחי קרם גוף ופנים ותעשי שעווה בכל מקום" "בכל מקום?" שאלתי בלחץ. היא חייכה בזדוניות "בכל מקום" שאלתי במבוכה "גם ב..בזה?" היא צחקה "כן זואי גם בזה, את צריכה להיות נקיה בכל מקום לדייט הזה" "פגישה" תיקנתי אותה, "מה שתגידי" היא צחקה. נכנסתי למקלחת קירצפתי את עצמי, סירקתי את השיער וחפפתי אותו עשיתי שעווה ויצאתי מה שלדעת כל זה לקח שעה. שיצאתי בלה נתנה לי מיליון אופציות של בגדים מדדתי את כולם ומכולם בחרנו שמלה סגולה קצרה עם פרחים קטנים עליה כתפיות נופלות ונעליי סניקרס לבנות.היה כבר 19:45 ובלה בדיוק סיימה לאפר אותי אחרי שהעמיסה אותי במלא קרמים שיעשו את העור שלי מבריק ויפה עבר כמה דקות של ארגונים אחרונים ואז ליאם כתב לי שהוא בחוץ התקדמתי לדלת אבל בלה עצרה אותי בחיבוק ולחשה לי באוזן  "אם הוא עושה לך משהו תכתבי לי ואני אכסח אותו" צחקתי "הכל בסדר אין לך מה לדאוג" היא נשקה את ללחי שמאל שלי ואמרה "בהצלחה!" צחקקתי ויצאתי אליו הוא נשען על מכונית שחורה שנראית יוקרתית כשהוא נועץ בי מבטים מלמעלה למטה מה שגרם לי להרגיש לא בנוח ולהסמיק כשכבר הייתי קרובה אליו הוא חיבק אותי ונישק אותי על הלחי "את נראית יפיפיה הערב" הוא אמר בקול פלרטטני "תודה, גם אתה" לחשתי הוא היה לבוש במכנסיים מחויטים שחורים וחולצת טישרט לבנה שערו היה מרוח בג'ל לאחור והוא היה נראה יפה מבדרך כלל אם זאת היתה אני ליפני כמה שבועות הייתי מתרגשת כל כך והייתי זורמת איתו להכל הייתי נופלת בקסמיו אבל היום היום יש לי מישהו אחר בראש ואת האמת בחיים לא חשבתי שהקראש האובססבי שהיה לי על ליאם הוא הדדי זאת אורמת כנראה רק עכשיו הוא התחיל לחבב אותי אני חושבת אבל עכשיו זה כבר לא אכפת לי יותר כי אני מחבבת את לוק למרות שאני יודעת שהוא יגלה זה יגמר והוא יכעס עלי מאוד והוא לא ירצה שום קשר איתי "זואי את פה?" ליאם שאל וצחקק קצת כנראה חלמתי בהקיץ "אה כן" גיכחתי הוא פתח את הדלת וחיכה שאיכנס נכנסתי וגם הוא, הוא הפעיל את הרדיו על שירים רגועים ובמהלך הנסיעה לא דיברנו אבל הוא הסתכל עליי לפעמים ובחן את גופי זה הרגיש לי לא נוח בכלל אבל אין לי מה לעשות בנוגע לזה. חיכיתי שנגיע לבית קולנוע ואז הדברים היו יותר משוחררים אני מקווה. הגענו לקולנוע וליאם חנה קרוב לשם, התקרבנו לדוכן של האוכל והשתיה לקחתי זירו ופופקורן הוא לקח פופקורן קולה חטיף שוקולד וגלידה קטנה. אחרי ריב קטן מי משלם עליי הוא החליט שהוא ישלם עליי למרות שאני עדיין לא מבינה את זה זה משהו שאני אוכלת למה הוא צריך לשלם על משהו שהוא לא אוכל. נכנסנו לאולם והתיישבנו בשורה 6 כסאות 1,2 האלה שממש בפינה ובינתיים היו פרסומות גם אז לא דיברנו ליאם פשוט נעץ בי מבטים שגרמו לי להרגיש לא טוב אם השמלה שבאתי איתה ואז התחיל הסרט אחרי בערך חצי שעה שאני וליאם לא ממש דיברנו ואז ליאם הסתכל עליי ואמר בפלרטטנות "את כל כך יפה" מה שגרם לי להסמיק הבעת פניו פתאום הפכה לרצינית "יש לי שאלה ותעני לי בכנות" הנהני "את מלאך?" צחקקתי חזק מידי וכשמתי לב המנחתי את קולי והנהנתי בראשי לשלילה הוא צחק, אחרי בערך כמה דקות שסתם דיברנו מבלי להתייחס לסרט ראיתי שלוק שלח לי הודעה אז הפסקתי להתייחס לליאם, התייחסתי להודעה של לוק