נכנסת לחיי שוב {1}

חלק 32

אנחנו מתקרבים לסוףףף עוד פרק עוד חודש

חודש שלישי
זואי

"זה יהיה בן! אני בטוח" לוק צעק שוב בפעם החמישית מאז שנכנסנו לאוטו בדרך לבדוק את המין של התינוק "לוקי?" הוא חייך וליטף לי את הבטן "כן gofo?" חייכתי "אתה בטוח שאתה לא רוצה לעשות מסיבה לגלוי המין? כאילו אני חושבת שזה מרגש לגלות במסיבה או באיזה בלון שיוצא ממנו קונפטי בצבע ורוד או כחול וככה יודעים עם זה בן או בת" הוא נאנח "אני חיכיתי שלושה חודשים במתח ועכשיו אני כבר לא יכול להתאפק אם את רוצה לא נספר לאף אחד עם זה בן או בת ונגלה להם במסיבה טוב?" השפלתי את מבטי וחשבתי קצת "אם זה לא יהיה בן?" הוא חייך בסיפוק "אני מרגיש את הגבר הקטן שלי בועט בבטן הזאת זה יהיה בן והוא יהיה בדיוק כמו אבא שלו! נכון באבי?" הוא חייך והסתכל על הבטן שלי במבט דביק וילדותי "לוק, אני רצינית מה אם זה לא יהיה בן אתה תתאכזב? אתה תכעס? אתה.. תעזוב אותי?" הוא פער את עיניו "נראה לך? בחיים לא, אל תחשבי על זה אפילו אני בחיים לא יעזוב אותך. בן או בת אני אוהב את שניהם בידוק באותו המידה. כן אני רוצה בן אבל אני גם רוצה בת למרות שאותה תכננתי בהריון השני שלנו" הפנתי אליו את צומת ליבי "הריון שני? עוד לא סיימתי את הראשון אתה כבר מתכון שני?" הוא צחק "אל תדאגי יפה שלי קודם כל נעבור את הראשון ואז נדבר על השני בסדר?" הנהנתי "הגענו!"לוק צעק וגרם לי לצחוק. עלינו במעלית לקומה שניה לאולטראסאונד ונכנסו כי בדיוק הגיע התור שלנו "שלום לוק נחמד לראות אותך שוב , זואי יקירתי איך עובר ההריון בנתיים?" לוק דאג שאת האולטרסאונד וכל הדברים שקשורים לטיפול בתינוק יעשו רופאים שהוא מכיר והרופא הזה הוא ג'ורג רובי הוא בעצמו עשה לאמא של לוק את האולטרסאונד ליפני שנולד אז ככה שהוא מכיר את הרופא והוא דאג שיהיה לי נוח בכל הטיפולים ואני ממש מודה לו על זה "ההריון בסדר, בנתיים לא היו כאבים חזקים מידי או בעיות" הוא ישב בכיסא שלו וחייך "יופי אני שמח לשמוע, אני מבין שבאתם לאולטראסאונד?" הנהנתי "יפה, בואי תשכבי על המיטה הזאת בבקשה" הוא קם מהכיסא וכיוון אותי למיטה של בית חולים שלידה מסך גדול ושחור . נשכבתי במיטה שלוק מחזיק את ידי בהתרגשות "אז ככה, מה שאני הולך לעשות זה למרוח ג'ל הוא קצת קר על הבטן שלך אבל אל תדאגי זה לא כואב ועם המכשיר הזה לעבור על איזור הבטן ולראות את התינוק וגם אתם תוכלו לראות אותו במסך הגדול שממולכם" הנהנתי והסתכלתי על לוק שלא הפסיק אפילו לרגע להוריד ממני את המבט מאז שנכנסו לחדר "אוקיי אני מבקש שתרימי את החולצה בבקשה כדי אוכל לראות את הבטן" לוק פער את עיניו "טוב אני יעזור לה" הוא הרים את החולצה ממש קצת ולא חשף יותר מידי "זואי יקירתי אני לא אוכל לעשות את הבדיקה ככה תרימי את החולצה עוד קצת אין ממה להתבייש זאת רק הבטן" הוא חייך בנחמדות "זה באמת הכרחי?" לוק שאל את הדוקטור "כן יקירי" הוא הזעיף את פניו והרים את חולצתי עד לקו החזה "זהו, הרמתי מספיק לא צריך גם שיראו לה הכל היא גם ככה חשופה" צחקתי וליטפתי את ידו שירגע "עכשיו אני אמרח את הג'ל" הוא התחיל למרוח על הבטן שלי ג'ל סמיך וקר "מה קורה? למה לגעת ככה? מה זה עיסוי לבטן אני יעשה לא צריך ג'ל" לוק התפרץ. הרופא הפסיק בעבודתו וניגש ליד לוק "לוק יקירי אני מכיר אותך מהיום שבו נולדת, אתה צריך לסמוך עליי ולהאמין שאני יודע מה אני עושה אני לא אגע בזואי יותר ממה שצריך תיהיה בטוח בזה אוקיי? כי עם כל שניה תתפרץ פה אנחנו נסיים את הבדיקה הזאת שנה הבאה" לוק נאנח ויצא צחקוק מפי "טוב דוקטור תעשה מה שאתה צריך" ג'ורג מרח את הג'ל על הבטן והתחיל לעבור עם ידית כזאת על הבטן "אוקיי תסתכלו במסך זה הרחם שלך, את רואה את הצורה הלבנה הזאת זה התינוק שלכם" לוק בהה במסך בהתעניינות "אז.. זה התינוק שלנו" ראית דמות לא ברורה במסך. זה התינוק שלי! אלוהים כמה שהוא קטן, רק עכשיו באמת קלטתי את העבודה שאני נושאת ברחמי תינוק והדמעות החילו להציף אותי "אני מצטערת לא התכוונתי לבכות פה" לוק ניגב את הדמעות מעניי וליטף את בטני "אל תדאגי יקירה , זה באמת דבר מרגש" הדוקטור חייך והחזיר את מבטו אל המסך "זה בן או בת?" לוק פער את עיניו ומחה דמעה מעניו "לפי מה שאני רואה פה.." לוק תפס בכתפיי וליטף אותם "וואו רגע" ג'ורג נעצר וניגב את משקפיו "לא יכול להיות" מה קרה? יש בעיה אם התינוק? אוי ואבוי , הנשימות שלי נהפכו מהירות יותר ולוק ראה שאני לחוצה ולחץ על ידי במטרה להרגיע "ג'ורג מה קרה?!" לוק שאל בלחץ, ג'ורג הסתובב כשחיוך מופיע על פניו והקלה מלאה אותי "זואי, לוק אני שמח לבשר לכם שיש לכם תאומים" פערתי את פי "מה?!" לוק חייך וצחוק נפלט מפיו "אתה רציני?!" לוק שאל במרץ "כן כן בהתחלה לא ראינו סימנים לזה אבל עכשיו זיהיתי את העובר הנוסף" לוק התקרב לנשק אותי ועטף אותי בחום ורוגע "אני לא מאמין יפה שלי" צחקתי וליטפתי את בטני "אז אלו היו בנים? בנות?" שאלתי את הרופא "בן ובת" באותו רגע נראה שלוק עוד שניה עומד לשבור משהו "אתה רציני?! זואי זה כל מה שאי פעם חלמתי עליו" הוא חייך ונראה כל כך מאושר "תודה דוקטור" חייכתי ונתתי לעצמי לשקוע במחשבה על התאומים הקטנים שלי "זהו את יכולה לנקות את הג'ל מהבטן שלך ואני יתן לכם תמונות מהאולטרסאונד של התאומים" לוק נישק אותי שנית ועזר לי לנקות את הג'ל. אחרי כמה זמן יצאנו משם עם תמונות של הילדים שלנו שלוק לא הפסיק אפילו לרגע להוריד את חיוכו מהפנים "אתה שמח? יהיה לך גם בן וגם בת" הוא חיבק אותי והתחכך בצווארי "אין בן אדם יותר מאושר ממני כרגע, gofo שלי את קולטת?! יהיה לנו תאומים!"