Her monster [2]

מיה (7)

התעוררתי והתהפכתי על המיטה.
לא ישנתי טוב בלילה, לא ישנתי טוב בכלל.
היה לי את החלום הרע, ואז ירדתי לדבר עם אית'ן.
הצלחתי לישון עוד שעה וחצי ואז התעוררתי ולא הצלחתי להירדם עד לפני חצי שעה.
ועכשיו התעוררתי עוד פעם.
אז עם כל הזמן שישנתי לפני החלום ישנתי הלילה שלוש שעות.
נאנחתי והסתובבתי עוד פעם.
נבהלתי שפגשתי את מבטו של אית'ן.
"מה אתה עושה כאן?!" שאלתי.
הוא חייך והצמיד אותי אליו.
"אני חושב שהתכוונת, אוי אלוהים, אית'ן.. אתה כל כך יפה שזה כואב כבר. אני כל כך שמחה שאתה הדבר הראשון שאני רואה בבוקר."
"חה-חה, אית'ן. אתה פשוט מצחיק בטירוף."
"אני יודע," הוא קרץ. "אתה בלתי נסבל."
הוא גיחך.
"תראי, נסיכה שלי, אני צריך לעבוד היום. אז או שאת נשארת כאן, או שאת באה לעבוד איתי."
"תודה רבה על ההצעה, מר אוונס, אבל אני חושב שאשאר כאן," הוא בחן אותי והוריד את מבטו אל שפתיי.
התרחקתי ממנו.
"אל תסתכל עליי ככה."
"מיה-"
"לא! אל תסתכל עליי בצורה הזאת, אית'ן.. אני לא יכולה.. אני לא יכו-"
"תירגעי. אני לא התכוונתי לעשות כלום, בסך הכל-"
"הסתכלת על השפתיים שלי כאילו אתה רוצה לנשק אותי?"
"נסיכה, אני לא מתכוון לעשות משהו שיפגע בך, בסדר?" הנדתי בראשי. "אני.. אתה יכול פשוט ללכת?"
"כן, אני אלך."

עברו כמה שעות מאז שאית'ן יצא מהחדר שלי.
הייתי כאן כל הזמן הזה לבד, כי.. טוב.. הדלת נעולה, ואין לי ממש לאן ללכת.
הרמתי את מבטי למצלמה שבחדר.
מישהו צופה בי עכשיו, כנראה שזה אית'ן.
הורדתי את החולצה שהוא נתן לי ונשארתי רק בתחתונים.
העברתי את השיער הקצר שלי אל הכתף שלי והלכתי לחדר ארונות.
אית'ן מילא אותו בבגדים ארוכים, שיהיה לי חם איתם.
אני רוצה שהוא יקנא ויחזור לכאן.
אני שונאת להיות כאן לבד.
דפקתי על הדלת בחדר.
"היי! מישהו יכול לפתוח כאן רגע?" אף אחד לא ענה. "נו, בבקשה," שמעתי צעדים ואז את הדלת נפתחת.
עמד שם חייל, שבחן אותי ובלע את רוקו.
"היי," לחשתי והוא סגר את הדלת מאחוריו.
"מה את עושה, מיס לומברדי?" נצמדתי אליו ושפשפתי את הזקפה שלו.
"אתה יכול לקרוא לי מיה," אמרתי בקול מתוק וחייכתי אליו.
הוא בהה בשפתיי והנהן. "איך קוראים לך?"
"אסור לי לענות על זה," הוא אמר והרים אותי עליו.
רגליי עטופות סביב מותניו והידיים שלו על התחת שלי.
"ולעשות את זה מותר לך?" שאלתי ובחנתי אותו.
הוא התעלם והשכיב אותי על המיטה.
"אלוהים," הוא אמר ונישק את צווארי. "יש לך ריח ממש טוב.."
"אה, תודה,"
הוא הכניס את אחת הפטמות שלי על פיו ומצץ אותה בתאווה.
אית'ן עדיין לא נכנס לכאן, למה הוא לא נכנס לכאן?
"מיה, תפשקי את הרגליים שלך." עשיתי את מה שהוא אמר ונתתי לו הצצה על הכוס הרטוב שלי - המאוד רטוב שלי.
אבל זה לא בגללו, זה בגלל אית'ן.. הרטיבות המזדיינת זה בגלל המחשבות המלוכלכות על אית'ן.
הוא ירד עם גופו והעביר את לשונו על הנקודה הרגישה שלי.
מבטי ננעץ אוטומטית במצלמה.
אית'ן מנוסה בזה, נכון? זאת אומרת.. מי לא הייתה רוצה שהוא ירד לה או יזיין אותה?
"את כל כך רטובה, מיה.." הנהנתי והדלת נפתחה.
אית'ן עמד שם ובחן אותנו.
"לך מכאן." הוא אמר בזעם. "קאפו, אני-"
"אמרתי, לך מכאן!"
החייל הנהן בפחד והתקדם אל אית'ן - אית'ן שהוציא סכין ודקר אותו באגן.
החייל נהם בכאב ואית'ן אמר, "לך מכאן, חתיכת מזדיין." הוא הנהן והתחיל ללכת שהשם נשפך ממנו ללא סוף.
אית'ן התקרב אליי ותפס את הסנטר שלי, הרמתי אליו את מבטי ובחנתי אותו.
העיניים הירוקות שלי נועצות בי מבט עמוק ואכזרי, אבל אני אוהבת את המבט שלו.. גם כשהוא אכזרי כל כך.
"את מתנהגת כמו ילדה רעה, מיה."
"נסיכה רעה, אית'ן." לחשתי לשפתיו והוא חייך חצי חיוך.
"מה שבטוח זה שסיפקת לי מספיק חומר לעשות עליו ביד ל..חודש? כן, לחודש."
"אני יכולה לספק לך עוד," לחשתי לשפתיו פעם נוספת.
"תראי, נסיכה שלי, את יכולה לספק לי עוד חומרים בשביל שאעשה ביד. אבל את יכולה גם פשוט לעזור לי לגמור." בחנתי אותו ובלעתי את רוקי.
"תירגעי," לחש. "אני לא-"
"זה בסדר," אמרתי. "אני יכולה להתקלח?"
"כן, תיכנסי. אני אדאג לך לבגדים."
"תודה,"

יצאתי מחדר המקלחת במגבת ובחנתי את המיטה, שעליה הייתה שמלת מיני שחורה.
הידקתי את לסתי.
הוא מתכוון שאני אלבש את זה?
נכנסתי לחדר ארונות והוצאתי משם חזייה ותחתונים.
לבשתי את זה ויצאתי בזעם החוצה.
"הכל בסדר, מיה?" ג'ק שאל.
הוא מפחיד אותי, אבל אני לא מתכוונת להראות לו את זה.
"איפה המזדיין הזה?!"
"אית'ן?"
"כן! איפה הוא?!" הוא בחן אותי וגיחך. "תירגעי, מיה.. חוץ מזה, את בטוחה שזה חכם שאת חצי עירומה ליד-"
"איפה הוא?!" שאלתי בזעם.
"במפקדה. את יודעת איפה זה, נכו-" לפני שהוא סיים את המשפט ירדתי במדרגות ונכנסתי למפקדה שלו.
הייתה מישהי מעליו והיא נישקה אותו.
הלב שלי התכווץ.
אבל.. למה?
"אית'ן!" צעקתי.
הבחורה הסתובבה אליי והחזירה את מבטה אליו.
הצמידה את שפתיהם לעוד נשיקה.
"תחזרי לאיפה שאת אמורה להיות." אית'ן פקד עליה, נתן לה כסף, והיא הנהנה וקמה ממנו.
בחנתי אותה בזעם והיא החזירה לי מבט כזה.
"תתרחקי ממנו, חתיכת כלבה מזדיינת." היא נהמה לאוזני.
תפסתי אותה משיערה והטחתי את ראשה על השולחן.
אית'ן בחן אותי.
"תביא לי את הסכין שלך." ביקשתי ממנו.
"בשביל מה?"
"בשביל לשסף לה את הגרון!"
"מיה, תשחררי אותה לפני שהאישה היחידה שהסכין שלי תפגוש תהיה את." שחררתי אותה והיא הלכה חיוך מרוצה.
"למה את לבושה כמו זונה?"
"מה?! ראית בכלל איך האישה הזאת לבושה? רואים לה את כל הציצי!"
"זו העבודה שלה." הוא נהם.
התקרבתי אליו בזעם.
"תקשיב לי טוב, אית'ן. אומנם חטפת אותי, אבל אני לא הבובה שלך! אני לא לובשת את השמלה החשופה הזאת שהשארת לי על המיטה, אין מצב. זה נוגד את כל הערכים שלי."
"הערכים שלך? עד לפני חצי שעה היית עירומה לגמרי שגבר שאת לא מכירה יורד לך, רק בשביל לגרום לי לקנא.. איזה ערכים בדיוק?" הוא נעמד על רגליו והסתכל עליי.
מבטו זועם כל כך.
החיוך האכזרי שלו פרוש על פניו ועיניו משדרות כמה הוא כועס עליי.
"באיזה קטע את מתנהגת ככה, נסיכה שלי?" שאל ובחן אותי.
נעצתי בו מבט זועם והסתובבתי.
התחלתי ללכת והוא תפס אותי והצמיד אותי אליו.
הרגשתי את זקפתו על גבי וחייכתי.
"הזונה הזאת לא דאגה שתגמור בזמן שאתה חושב עליי עכשיו?"
"היא דאגה לזה, וגם עשתה את זה ממש טוב למען האמת." בלעתי את רוקי והוא ליטף את הגרון שלי. "אבל את מתנהגת כמו נסיכה ממש ממש רעה,"
"למה? כי ניסיתי לרצוח את חברה שלך?"
"לא. כי את הולכת בחזייה ותחתונים בכל הבית שלי." הוא נהם לאוזני.
"אתה מעדיף אותי בעירום מלא?"
"כן."
"ואת צריכה להיענש על זה,"
"להיענש? איך בדיוק? תצליף בי לתחת?" שאלתי והסתובבתי בשביל להסתכל על עיניו.
נשכתי את שפתיי וחייכתי.
"רעיון טוב, אני בטוח שהתחת היפה שלך יראה אפילו חמוד יותר עם סימני הצלפה עליו."
הוא תפס את התחת שלי וקירב אותי אליו עוד יותר.
"אני צריכה ללכת, אית'ן.." התרחקתי ממנו. "ואני לא לובשת את השמלה הזאת."
"את תהיי חייבת,"
"למה?"
"כי אני מת לראות אותך בשמלה הזאת, ואני בעיקר מת לקרוע אותה ממך."
גלגלתי את עיניי ועליתי למעלה.
הוא כזה אידיוט..