Her monster [2]

אית'ן (11)

קיבלתי הודעה במחשב ופתחתי אותה.
קראתי את ההודעה וכיווצתי את מצחי.
אין מצב.
הוא הקונסיליירי שלי. אני יודע עליו הכל.. הכל מאותו היום שמצאתי אותו.
הידקתי את לסתי והתכוונתי לצאת מהחדר שלי, אבל מיה עמדה מבחוץ.
"אני.. אני יודעת שלא הייתי אמורה-"
"מה קרה?" שאלתי בדאגה וניגבתי את הדמעות הגדולות מעיניה.
"נסיכה שלי, מה קרה?" הרמתי אותה עליי והיא בכתה לחזי.
"ג'קסון.."
"מה איתו? הוא עשה לך משהו?"
"הוא ניסה,"
הידקתי את לסתי ונכנסתי בחזרה לחדר.
השכבתי אותה על המיטה ונשקתי לשפתיה.
מאז היום שהתמזמזנו במקלחת, לא התנשקנו באמת.
הנשיקות היו שטוחות, בלי הרבה משמעות.
רציתי יותר.
אני רוצה הרבה יותר.
"אני צריך לשאול אותך משהו." היא בחנה אותי בדאגה.
"ג'ק וג'קסון.. הם אותו בן אדם?"
"אני לא.. אני לא יכולה ל-"
"את מפחדת מג'קסון יותר מאשר את מפחדת ממני?"
"לא, אית'ן.. אבל-"
"אז תעני! ג'ק וג'קסון-"
"כן." היא ענתה והדמעות הגדולות שלה נשרו מעיניה.
"מיה," לחשתי. "הוא אנס אותך מרצונו?"
"בפעמים הראשונות לא.."
"ואז?"
"ואז הוא התחיל לעשות את זה בשביל הכיף שלו.. הוא היה החבר הכי טוב שלי ואז הוא פשוט.. לא יודעת,"
נישקתי את הדמעות שלה.
"הוא הכריח אותך לא להגיד כלום?" היא הנהנה בקושי ונישקתי אותה.
"את רוצה להישאר לישון כאן?" שאלתי אותה.
"כן, בבקשה.. אני לא רוצה להיות לבד,"
השכבתי אותה עליי וליטפתי את גבה.
היא עצמה את עיניה וחייכה חיוך קטן.
"אח שלי בסדר, נכון?"
"כן.. הוא השתחרר מבית החולים והרופא שלכם מטפל בו בבית, הוא דואג לך, כמו כולם.. הם מנסים להתנהג כאילו הכל בסדר, במיוחד עם לוסיאנו וקייד, אבל הם לא ישנים בלילה.."
"אה." נישקתי את ראשה. "לילה טוב, נסיכה שלי."
"לילה טוב, מפלצת.." חייכתי והנדתי בראשי בחוסר אמון.

✿︎

ירדתי למטה וראיתי את ג'קסון ליד סופיה, שנראה זועמת לגמרי.
"איך יכולת?" היא שאלה. "את יודעת שהדברים האלה משגעים אותי! יכולת פשוט לא לעשות את זה!"
"את מה, חתיכת אידיוט?! אתה זה שאמרת שאתה רוצה לעשות את זה בלי קונדום! מה חשבת?!"
"אמרת שאת לוקחת גלולות!" הוא צעק ותפס אותה מגרונה.
אני רוצה לצאת אליו, אף אחד לא יגע בסופיה.
היא חשובה לי, ואני לא אתן לאף אחד לפגוע בה, במיוחד לא לו.
"אני אמרתי את זה לפני שנתיים!"
"אל. פאקינג. תצעקי עליי!" הוא צעק לאוזנה.
אני אשסף לו את הגרון, אני נשבע.
שלא יגע בה.
שלא ידבר אליה ככה.
"אני נכנסתי להיריון בגללך, אני אמרתי לך שאני רוצה לשמור את התינוק ושאמרתי לך שכואב לי ותביא לי כדור, הבאת לי כדור שיגרום לעובר ליפול לי.. איך היית מסוגל? הוא הילד שלך בדיוק כמו שהוא שלי.."
"את בטוחה שהוא היה שלי?" הידקתי את לסתי.
"פעם אחרונה שבדקתי, פתחת את הרגליים שלך-" היא סטרה לו.
"אני לא זונה! אני שלך מאז שאני זוכרת את עצמי! אתה זה שבגדת בי!" צעקה.
הוא תפס אותה והושיב אותה על השיש.
"תתנהגי כמו ילדה טובה, ופאקינג תשתקי! אם לא פאקינג תעשי את זה, אני אחנוט אותך. אני מובן?"
"כ..ן," היא לחשה.
היא העבירה את מבטה אליי ושפתיה החלו לרעוד.
ג'קסון העביר את מבטו הזועם אליי.
אם הוא ירצה לרצוח אותי הוא מסוגל, הוא מהיר בטירוף, אבל אני יותר.
הוא התכוון להוציא את האקדח שלו, אבל הקדמתי אותו ויריתי לו ליד.
סופיה רצה אליי וחיבקתי אותה.
שני חיילים שלי הגיעו ובחנו אותי.
"תורידו אותו למרתף," נהמתי. "כן, קאפו." הם צייתו ולקחו אותו משם.
"למה לא סיפרת לי?" שאלתי אותה. "פחדתי שלא תאמין לי, וגם.. הוא אסר עליי לספר לך,"
נישקתי את ראשה.
"הוא באמת גרם לך להפ-"
"כן." היא אמרה. "אני.. אני יכולה לא לעבוד היום?"
"את יכולה לא לעבוד אף פעם, סופיה.. אמרתי לך את זה כבר ממזמן." היא חייכה וחיבקה אותי.
"תודה, אית'ן."