מיה ירדה למטה ביחד עם רוז, בשמלה הלבנה שלה.
הלב שלי הלם בחזי בחוזקה.
היא יפהפייה בטירוף.
הזין שלי קשה כמו אבן.
אני לא זוכר תחושות כאלה, אני חושב שמאז הפעם הראשונה שרצחתי מישהו הפסקתי להרגיש את התחושות האלה.
אף פעם לא היה לי אכפת מאף אחד.. מאף אחד חוץ ממיה.
הייתה לי שאלה לא פתורה אחת, מי הרג את אח שלי אם לא היא? אבל אח של רוז ענה לי עליה.
הנחתי שזאת רוז.. היה לי ידוע שמי שרצחה אותו הייתה אישה וקרובה לקאפו - רוז.
ואז ג'יימס אישר את מחשבותיי שדיברתי איתו והוא גם אמר שהיא רצחה אותו בגלל שניסה לאנוס אותה.
הם לא ימציאו סיפור כזה.. והוא גם לא שיקר, אני בטוח בזה. ולכן לא אכפת לי ולא ניסיתי לפגוע ברוז.
אם הוא עשה את זה, או בכלל חשב על זה, הגיע לו למות.
ולגבי אחותי.. סופיה צדקה, זה לא היה קשור אליהם, בטח שלא לרוז, היא בכלל לא ידעה על זה.
התקרבתי אל מיה ומשכתי אותה אליי.
ליטפתי את שפתיה בשפתיי. "מיה," לחשתי לה. "כן, אית'?"
"את שלי. רק שלי."
"כן.. אני רק שלך," חייכתי ונישקתי אותה נשיקה שטוחה.
היא האישה הכי יפה שאני מכיר בכל העולם המזוין.
אני רוצה אותה יותר משאני רוצה כל אחת אחרת.
הגוף שלי מגיב רק אליה.
בכל פעם שאני מסתכל או חושב עליה הזין שלי עומד כמו טיל - בדיוק כמו עכשיו.
היא האישה היחידה שמתחשק לי לקרוע ממנה את הבגדים ולזיין אותה עד שתגמור סביבי, ותצעק את שמי.
"בואי נלך," לחשתי לה והיא הנהנה. "אתם באים?" שאלה.
"אנחנו נבוא עוד רגע."
"איפה ג'יימס ואיידן?"
"הטיסה שלהם התעכבה, אז לא היה להם זמן לעבור כאן, הם כבר שם."
"אה.. בסדר," לחשה.
ליוויתי אותה ללימוזינה שלנו.
"אתה.. זאת אומרת, שכרת את זה בשבילי?"
"כן. זאת אומרת, אח שלך הזמין את זה, אבל אני שילמתי."
"תודה," היא חייכה את החיוך הקורן והיפהפה שלה.
עיניה הירוקות נצצו מאושר שהיא נכנסה פנימה ונכנסתי אחריה.
היא התיישבה ואני מולה.
"את נראית כמו פאקינג מלאך," לחשתי לה. "יופי, כי אתה נראה כמו השטן." חייכתי והעברתי את ידי בשיערי. "אני לא יודע אם זה מחמאה או-"
"זה כן, תירגע. אני אוהבת את השטן," היא התיישבה עליי ונישקה אותי. "כן?"
"לגמרי."הגענו למקום והיה בחוץ המון פפראצי.
היא ליקקה את שפתיה ונצמדה אליי.
"מה קרה, נסיכה?" שאלתי והזזתי את שיערה אל מאחוריי אוזנה. "אני שונאת פפראצי."
"זה בסדר, נסיכה שלי. אני שומר עלייך. הם לא יתקרבו אלייך." היא הנהנה וחייכתי אליה.
יצאנו מהלימוזינה והצמדתי אותה אליי, פניה צמודות לחזי, כך שלא יוכלו לצלם אותה.
"אנחנו עוד רגע שם, נסיכה שלי." לחשתי ונישקתי את ראשה.
"אני שונאת את האור הזה, אית'.. זה כואב לי,"
"אנחנו עוד שנייה שם, מיה. הכל בסדר."
יכולתי להרגיש את הלב שלה, היא מפחדת כל כך..
"תירגעי, נסיכה. אני השטן, להזכיר לך את זה? אם אני מחליט כולם כאן נחנקים מהדם של עצמם." יכולתי לשמוע אותה מצחקקת וחייכתי.
"הנה," אמרתי ופתחתי את הדלת למקום. "הגענו," היא חיבקה אותי וצחקתי ונישקתי את ראשה.
ליטפתי את הלחי שלה והיא נשקה ללחי שלי. "את גורמת לי להיראות כמו ילד,"
"מה?"
"אני גבר, את לא מנשקת לי את הלחי, את מנשקת את השפתיים שלי, ואם את ממש רוצה גם את הזין שלי."
"הממ.. אני אחשוב על זה," בחנתי אותה. "אז אני אלך רגע להעיף את הפפראצי המזדיינים בזמן שאת חושבת, תחכי כאן דקה?"
"כן.. אני אלך לג'יימס ואיידן,"
"בסדר." אמרתי ויצאתי החוצה בזעם. "תקשיבו לי טוב, חתיכת מזדיינים! או שאתם עפים מכאן, או שאני יורה לכל אחד מכם כדור בראש." אמרתי. יכולתי לראות את הפחד בעיניהם. "עכשיו!" צעקתי והם ברחו. "יותר טוב.." מלמלתי ונכנסתי בחזרה למקום.
מיה ישבה על הבר והזמינה משהו.
"עוד מעט יתחילו להגיע, ואז את לא תוכלי יותר לשתות כי נצטרך להגיד שלום לכולם."
"למה להגיד שלום? כולם משקשקים ממך גם ככה," חייכתי והדבקתי נשיקה לצווארה.
"יש לך ריח טוב," לחשתי לשקע מאחורי אוזנה. "תודה." הברמן הביא לה את מה שהיא רצתה ובהה בחזה שלה. הידקתי את לסתי.
"אני ארצח אותו." לחשתי לה. "לא. אתה לא. לא אכפת לי שהם מסתכלים, אני רק שלך." היא בחנה את עיניי בעיניה הירוקות ולחשה עוד פעם, "רק שלך."
ג'יימס ואיידן נעמדו לידה מהצד השני.
"אתם הזדיינתם כבר?" ג'יימס שאל. "לא, למה? רוצה לזיין אותי קודם?" נהמתי בזעם והיא העבירה את מבטה אליי וצחקקה בזמן שרוז, דומיניק ולאונרדו נכנסו למקום.
לפי מה שהבנתי, הם השאירו את לוסיאנו וקייד עם המטפלת שלהם.
הם התקרבו אלינו ודומיניק סימן לי לבוא החוצה.
הנהנתי.
"אני עוד רגע בא, נסיכה שלי." לחשתי ונישקתי אותה.
YOU ARE READING
Her monster [2]
Romanceהספר השני בסדרה 'הבנות שלהם'💗 הוא הקאפו הכי אכזרי בעולם התחתון. הוא החוטף שלי. האיש היחיד בעולם שאסור לי להתאהב בו. רק אנשים פסיכופתים היו מתאהבים בחוטף שלהם. באיש שניסה לרצוח אותם, שהפריד ביניהם לבין המשפחה שלהם. אבל.. אולי אני באמת פסיכופתית? מה...