ירדתי למטה, למפקדה של דומיניק ונעצתי בו ובלאונרדו מבט.
"אחותך בחדר שלה?" שאלתי. "זה לא עניינך, היא אמרה שהיא לא רוצה לראות אותך."
"זה תמיד ענייני, לומברדי. היא שייכת לי."
"היא לא." הוא נהם. "אתה תיפגע בה."
"יש לי תחושה שאתה פוגע בה יותר." הוא בחן אותי ושפשף את לסתו.
"זה לא ככה, אית'ן. אני דואג לה." הוא אמר. "אני לא מוכן שהיא תיפגע בגללך, ובהתחשב בזה שהצלפת בה וחתכת את הגב שלה, אין לך שום זכות להגיד שאני פוגע בה יותר."
"אני פגעתי בה. אני יודע. אבל אני פיציתי על זה."
היא דפקה על הדלת ונכנסה פנימה.
עיניה היו אדומות ומלאות בדמעות.
היא התקרבה ונצמדה אליי.
עטפתי אותה בזרעותיי ונשקתי לראשה.
"מה קרה, נסיכה?" שאלתי בשקט. "אני מפחדת,"
"למה?"
"אני לא רוצה שיקחו אותי ממך," רכנתי אליה ונישקתי אותה.
"זה בסדר, נסיכה שלי. אני לא אתן את זה."
"מיה, תעלי למעלה." דומיניק אמר. "דום.. בבקשה,"
היא בחן אותנו ונאנח.
"מיה, תעלי לישון בחדר שלי." לאונרדו אמר. "לא. אני רוצה להישאר עם אית'ן. בבקשה, דום, לאו.. זה הדבר היחיד שאני רוצה עכשיו.. בבקשה,"
"בסדר, אבל אתם נשארים כאן." הנהנתי וגם מיה.
התיישבתי על הכיסא והיא התיישבה עליי.
ראשה היה מונח על חזי וליטפתי את ראשה.
"אני יכולה להירדם עליך?"
"כן, נסיכה שלי. מה שתרצי." ליטפתי את שפתיה בשפתיי והיא חייכה.
"לילה טוב, נסיכה."
"לילה טוב, מפלצת." לחשה ועצמה את עיניה.
ליטפתי את המותן שלה וחייכתי אליה.
לקח כמה זמן והיא נרדמה.
היא פשוט מושלמת.. מושלמת כל כך שזה מפחיד.
אני יכול לבהות בה לנצח ובחיים לא יהיה לי משעמם.
"אף פעם לא ראיתי אותה כל כך מאושרת," לאונרדו אמר לדומיניק באיטלקית.
"לא היית פה אחת עשרה שנים מהחיים שלה." דומיניק נהם.
"אז תגיד לי אתה, אי פעם ראית אותה כל כך מאושרת?"
"לא.." מלמל בזעם.
נשמתי את ריח שיערה וחייכתי.
"את שלי, נסיכה.. עכשיו אין לך לאן לברוח." לחשתי לה ונישקתי את ראשה.
חייכתי לעצמי שנזכרתי בתרגיל שהיא עשתה עם הסיכה.
היא חכמה.
היא יודעת מה היא עושה.. היא יודעת להתמודד בעולם האכזרי הזה ולהגן על עצמה.
זה היה תרגיל טוב, היא גם הייתה מצליחה לברוח אם סופיה לא הייתה מבקשת שאביא לה מים.
"זה נראה שהיא אוהבת אותך," דומיניק אמר. "אני לא יודע מה עשית או מה אמרת לה.. אבל אתם לא אמורים להיות ביחד."
"והיא בכל זאת שלי."
"היא לא." נהם. "היא לומברדי. היא תמיד תהיה. היא לא תהיה אוונס אף פעם."
"אבל היא רוצה להיות." אמרתי וליטפתי את שיערה.
היא שוכבת כך שראשה מונח עליי ושאר גופה על כיסא אחר.
"אני אעלה אותה למעלה," לאונרדו אמר.
"תשים אותה בחדר שלי." פקדתי. "אני לא מקבל פקודות מ-"
"אתה באמת רוצה להסתבך איתי?" שאלתי ובחנתי אותו.
דומיניק סימן לו לעשות את זה והוא הנהן.נשארנו אני ודומיניק לבד.
"תראה, אית'ן, אני לא רוצה לאיים עליך, אבל אעשה את זה בכל זאת. אם תיפגע באחותי, אני אמחוץ את הגרון שלך ביד שלי."
"והרוסים ישתלטו על ניו-יורק. בסדר, בחירה שלך." הוא הידק את לסתו.
נעצנו מבטים זועמים זה בזה ואיידן וג'יימס - הקאפו והקונסיליירי של שיקגו נכנסו למפקדה.
"היא בסדר?" איידן שאל ובחן אותי.
הם מפחדים, אני יודע את זה, אני יכול להבין את זה לפי טיפות הזיעה על מצחם, לפי המבט שלהם.. יש רק קצת פחד בעיניהם, אבל אני שם לב אליו.
"היי," רוז נכנסה למפקדה ונעצה בי מבט זועם. "אני מקווה שתמות." נהמה. "אתה בן זונה חסר רגשות! איך יכולת לפגוע בה?! היא סבלה מספיק בחיים שלה ואתה סתם התעללת בה. פגעת בה בגלל שהאבא המת שלה עשה לאחותך משהו.. היא אפילו לא ידעה את זה. אף אחד מהם לא ידעה את זה, איך יכולת?!" הרמתי את גבותיי וצחקתי. "תשתלט על הכלבה שלך, לומברדי.. לפני שאני תוקע לה כדור בראש."
"תירגע." נהם עליי. "אם תיגע באישה שלי, לא ישאר לך איבר אחד בגוף שלך. ברור?"
"כן.. אתה צודק. אני אדאג לפגוע בילדים שלך במקום." רוז התקרבה אליי וסטרה לי.
לא זזתי מילימטר, אבל היא התעלמה מזה.
"אם אפילו תתקרב לילדים שלי, אני אדאג שלא תקום בפעם הבאה שתלך לישון!"
"ילדה," דומיניק אמר לה. "הוא לא יפגע בהם, הוא צוחק."
"אני לא. אין לי בעיה לפגוע בילדים שלכם. להזכיר לכם ששרפתי בית יתומים שלם עד יסוד רק בשביל לרצוח את אחותך?"
"אני צריך להזכיר לך שזה לא עבד?" הוא שאל ובחן אותי.
"תקשיב לי, מר אוונס. אני רק נראית נחמדה, אם מישהו יתעסק עם הילדים שלי. אני אכרות לו את הזין, ואתן לו לאכול אותו." תפסתי את מפרק ידה והיא בחנה אותי בזעם.
"אל תאיימי עליי."
"אל תאיים על הילדים שלי." נהמה בשיניים חשוקות.
לאונרדו נכנס למפקדה עם אחד מהילדים הקטנים על ידיו ובחן אותנו.
"הוא בכה, אז-"
"אני שונאת אותך." היא לחשה לשפתיי וחייכתי אליה. "גם אני שונא אותך, רוז. אל תדאגי."נכנסתי לחדר שלי, ושמעתי את הברז במקלחת פתוח.
נכנסתי לשם ובחנתי את מיה.
היא הייתה חיוורת, ונראה שהיא בכתה הרבה, עיניה היו נפוחות ואדומות בטירוף.
שיערה היה צמוד לפניה והיא הזיזה אותו אל מאחוריי אוזנה.
"מיה, נסיכה שלי.. מה קרה?"
"החלום הזה.. הוא חוזר וחוזר על עצמו, אני לא יכולה יותר," הצמדתי אותה אליי ונישקתי אותה.
"מה את חולמת?"
"אני.. אני לא יודעת אם.. אם כדאי שאגיד."
"מה חלמת, מיה?"
"שג'ק.. זאת אומרת, ג'קסון.. הוא.. הוא גורם לך לאנוס אותי,"
"מה?" שאלתי בזעם.
אני לא אאנוס אותה.
אני לא אאנוס אף אחת, אף פעם.
"זה הכל נורא מעומעם.. הוא.. הוא השתחרר ו..ותפס אותי ואת לוסיאנו וקייד, היינו בחדר חשוך כזה.. יכולתי לשמוע טיפות.. זאת אומרת, טפטוף של מים.. אתה נכנסת והוא.. הוא הצמיד אקדח לראשו של קייד. אתה הגנת עליו בכך שאנסת אותי בזמן שהוא עשה ביד."
"ג'קסון?" היא הנהנה בקושי.
"אני.. אני צריכה לישון.. תישן איתי?"
"אני רוצה להתקלח, אבל כן, כמובן." נשקתי לשפתיה וחייכתי אליה.
"תנסי להירדם, אני עוד מעט אבוא לישון איתך."
"בסדר," לחשה ויצאה מהמקלחת.יצאתי מהמקלחת במגבת בלבד ומיה בחנה אותי מהמיטה.
היא עברה על השרירים שלי ועל ידיי והסמיקה ששמה לב לכך שאני מסתכל עליה.
"את יכולה להסתכל, נסיכה.. אני לא הולך לשום מקום."
"לא הסתכלתי."
"כן.. בסדר,"
"מה? אני לא." היא לחשה וחייכה אליי חיוך קטן.
הורדתי את המגבת והיא נשכה את שפתיה.
"לא אמרנו שאת תנסי לישון, נסיכה?"
"אני.. לא יכולתי להירדם. לא אכפת לך, נכון?" הנדתי בראשי.
התכוונתי לשים בוקסר אבל היא לקחה אותו מידי.
"מה את עושה, נסיכה שלי?"
"אני רוצה שתזיין אותי."
"לא." נהמתי. "אין מצב, הפעם הראשונה שלך לא תהיה איתי. ואם היא כן, אז רק אחרי שתהיי שלי."
"אני כבר שלך." נהמה. "בבקשה, אית'ן.. בבקשה,"
"לא."
"אני זאת שקובעת מתי תהיה הפעם הראשונה שלי, לא? אתה לא קובע בשבילי.. ומה שאני רוצה זה שהפעם הראשונה שלי תהיה איתך."
"מי-" היא נצמדה אליי ונישקה אותי. "בבקשה,"
"בסדר." אמרתי ובחנתי אותה. "אבל אם משהו קורה, אם כואב לך, או שאת מרגישה לא טוב עם זה, תגידי לי. אני לא רוצה שתיפגעי."
"אני רוצה את זה. אני לא איפגע." היא הלכה ונעלה את הדלת.
היא הורידה את החולצה שלה וזרקה אותה על הרצפה.
חשפה את השדיים הקטנים שלה ואת הפטמות הורודות והזקורות שלה.
"תורידי את התחתונים, מיה." היא התקרבה אליי והתעלמה ממה שאמרתי.
הרמתי אותה.
ידיה היו סביב צווארי וידיי על התחת שלה, מחזיקות אותה צמוד אליי.
"אי פעם בגדת במישהי?"
"את שואלת אם שכבתי עם מישהי אחרת בזמן שהייתי בזוגיות עם מישהי? לא. אבל זה בגלל שאף פעם לא הייתי בזוגיות עם מישהי, זאת אומרת, חוץ ממך."
היא הצמידה את שפתינו ונישקה אותי בתאווה.
נשמעה נקישה בדלת.
"זה לאונרדו," הוא אמר. "מצאתי מידע על איפה סופיה נמצאת.."
"בסדר, אני כבר אבוא."
"ותעזוב את אחותי, היא לא הזונה האישית שלך."
"אני לא זונה נקודה!" מיה נהמה וחייכתי אליה.
"לך. אני יודעת שזה חשוב לך," נישקתי את הלחי שלה והורדתי אותה על המיטה.
"אני אחזור עוד מעט, מבטיח."
"זה בסדר, אני אנסה לישון.."
"בסדר, נסיכה שלי.. לכי לישון." נשקתי לשפתיה וכיסיתי אותה בשמיכה.
התלבשתי ויצאתי מהחדר.
YOU ARE READING
Her monster [2]
Romanceהספר השני בסדרה 'הבנות שלהם'💗 הוא הקאפו הכי אכזרי בעולם התחתון. הוא החוטף שלי. האיש היחיד בעולם שאסור לי להתאהב בו. רק אנשים פסיכופתים היו מתאהבים בחוטף שלהם. באיש שניסה לרצוח אותם, שהפריד ביניהם לבין המשפחה שלהם. אבל.. אולי אני באמת פסיכופתית? מה...