Her monster [2]

מיה (17)

אית'ן נכנס לחדר שלי ובחן אותי.
"למה את לא ישנה?" שאל והתקרב אליי.
התיישבתי על המיטה והוא התיישב לידי.
שמתי את ראשי על הירך שלו והוא ליטף את ראשי.
"למה את לא ישנה, מיה?" הוא חזר על שאלתו בשקט. "כי כואב לי."
"מה כואב לך?"
"הראש שלי," לחשתי.
הוא נאנח והרים אותי, התיישבתי עליו והתחככתי בזין שלו.
"פאק," הוא גנח ונישק את צווארי. "את טעימה כל כך,"
"אית'ן.." גנחתי. "ששש, נסיכה שלי. תהיי בשקט,"
"אני רוצה אותך, אית'ן.." לחשתי.
הרגשתי שהבטן שלי מתהפכת מבפנים.
אני לא.
אני ממש לא רוצה אותו, אבל אני חייבת, אחרת יפגעו בו. ואני לא רוצה שיפגעו בו, הוא חשוב לי.. מאוד חשוב לי.
"מיה," לחש. "אם את באמת רוצה את זה, תגידי לי את זה."
"אני כן. אני רוצה."
"את משקרת."
"אני לא! אני רוצה אותך, באמת." הוא ניסה להסתכל עליי אבל הצמדתי את שפתינו במקום.
"אל תעשי את זה אם את לא האמת רוצה את זה, מיה. אני לא יודע מה המזדיין הזה אמר לך, אבל תגידי לי, אני אוכל לטפל בזה."
הוא השכיב אותי על המיטה, הוא מעליי.
"תסתכלי עליי, מיה." הרמתי את מבטי אליו ובחנתי אותו. "מה המזדיין הזה אמר לך?!"
"הוא אמר שהם יפגעו בך, אם אני לא.. לא אעשה את זה,"
"תעשי את מה?" הנדתי בראשי בביטול וראיתי את הזעם בעיניו. "תעשי מה, מיה?!" התכווצתי והוא נאנח.
"מיה, נסיכה שלי, אני רק רוצה להבין.."
"הם התקינו מצלמות בחדר," לחשתי באיטלקית בתקווה שהוא יבין. "זין.." מלמל והתיישב לידי.
"הם רצו שאני ואתה נשכב, הם אמרו שאם לא אתן לך לזיין אותי הם יהרגו אותך." הוא היה כל כך זועם, שהיה נראה אם לא הייתי כאן, הוא היה מוציא אקדח ויורה בכל חלק בחדר הזה.
"אתה נשמע ממש מטומטם שאתה מדבר באיטלקית," לחשתי ובחנתי אותו.
"תודה, נסיכה שלי." הוא עוד הפעם עלה מעליי.
הוא חיכך את שפתינו.
"לא," לחשתי. "מיה.."
"לא." הורדתי אותו ממני וליקקתי את שפתיי. "אני מפחדת, בסדר?"
"אני יודע."
"אז תפסיק, בבקשה תפסיק, אית'ן.." הוא ירד ממני וקם על רגליו.
"אני חוזר לקנדה עוד כמה ימים," הוא אמר ובחן אותי.
הנהנתי. "ואת באה איתי,"
"לא." אמרתי והסתובבתי לצד השני במיטה.
"נסיכה שלי.. אני לא-"
"בוא נעשה עסקה, אתה תדאג לצאת מכאן, ולא לדבר איתי עד שנעלה עם המטוס לקנדה, ואני אדאג שמהרגע שנרד במטוס בקנדה, אני אהיה רק שלך. אני אעשה כל מה שתאמר ותרצה."
"אני לא רוצה שתעשי כל מה שאני אגיד וארצה, אני רוצה שתעשי את זה מרצונך."
"אז תעזוב אותי," לחשתי.
הוא הנהן ונישק את מצחי. הוא יצא מהחדר וסגר את הדלת, אבל לא לפני שאמר, "לילה טוב, נסיכה שלי."

✿︎

"מיה!" מסימו נכנס בזעם לחדר הזה.
התכווצתי בפינת החדר וסובבתי את מבטי בשביל להסתכל עליו.
עיניו בוערות מזעם.
"את רצחת חייל שלי?" שאל בזעם.
"אני.. אני לא.. אני לא התכוונתי, מסימו.. זה היה הגנה עצמית, אני מצטערת, באמת."
"את צריכה לפצות על זה." הנהנתי ובחנתי אותו.
מה הוא ירצה שאעשה?
הוא רוצה שארד לו?
הוא רוצה לאנוס אותי?
בלעתי את רוקי ושפתיי רעדו בפחד.
"מיה," הוא לחש. "אני מחכה."
ירדתי על ברכיי ופתחתי את הרוכסן של המכנס שלו.
הוצאתי את איברו ושפשפתי אותו.
איך יכול לעמוד לו? איך הוא מסוגל?
העברתי את מבטי אליו והוא בחן אותי בתאווה.
עיניי היו מלאות בדמעות ושפתיי המשיכו לרעוד בפחד.
"מסימו.. אפשר-"
"מיה!" הוא נהם בזעם. "תעשי את זה עכשיו או שאני יורה לך בראש."
"ל..א," מלמלתי. "מיה, יפהפייה שלי, תעשי את זה."
"אני מעדיפה שתירה לי בראש."
"מיה-"
"לא!" התרחקתי ממנו. "אני לא רוצה מסימו.. אל תכריח אותי, בבקשה," הוא הידק את לסתו ומשך אותי אליו.
הוא הוריד את התחתונים שלי וחדר אליי בפעם אחת.
צרחתי.
"תשתקי, מיה. פאקינג תשתקי."
"זה כואב," גמגמתי בשקט. "תשתקי." נהם.
הוא יצא ונכנס ממני וצרחתי עוד פעם.
למה אני צורחת? הרי, אני כאן כבר שבועיים.. הוא הצליף בי ואנס אותי כל כך הרבה פעמים.. למה זה עדיין כואב? למה עוד לא התרגלתי לזה?
טוב.. אולי בגלל שזה כואב כל כך.
הוא התעצבן ויצא ממני.
הוא הפך אותי, כך שפניי מופנות למזרן הדק שעל מיטת הברזל.
ראיתי שהוא הביא שוט.
יכולתי לשמוע חיכוך עם האוויר.. ואז השוט פגע בגבי.

התעוררתי שאית'ן עוטף אותי בידיו.
"זה בסדר," הוא לחש ונישק את הלחי שלי.
"זה רק חלום."
בכיתי לחזהו והוא חיבק אותי ונישק את ראשי.
"זה בסדר, נסיכה שלי. זה רק חלום.. אני שומר עלייך. זה לא יקרה עוד פעם, אף אחד לא יעז לפגוע בך. אני ארצח כל אחד שרק ינסה, אני מבטיח." נצמדתי אליו עוד והרמתי את מבטי בשביל להסתכל עליו.
הוא הסתכל על הדלת של החדר שלי.
ידעתי שדומיניק, לאונרדו, איידן וג'יימס בטח עומדים שם, אולי גם רוז.. אבל לא היה לי אכפת.
"אית'.. אית'ן?" שאלתי בשקט. "כן נסיכה שלי?"
"אתה יכול להישאר כאן? אני לא רוצה להיות לבד,"
"כן, אבל אני יכול גם לקרוא ללאונרדו או דומ-"
"אני רוצה אותך." לחשתי והוא הנהן.
הוא נישק את הדמעות שזלגו מעיניי וחייכתי אליו חיוך קטן.
הוא הצמיד את מצחו אל שלי ובחן אותי.
הוא התקרב עוד קצת ונישק אותי.
זו הייתה רק נשיקה שטוחה, אבל הרגשתי כאילו פרפרים מרחפים לי בבטן.
אני אוהבת את התחושה של הידיים שלו עליי, של שפתיו על שלי.
"לכי לישון, אני כאן." הוא לחש לי. "אני שומר עלייך."
הנהנתי והוא נישק את הלחי שלי וכיסה אותי בשמיכה.

התעוררתי והתהפכתי לצד השני במיטה.
אית'ן שכב בקצה המיטה ובחן אותי.
הוא החזיק בידו את האקדח שלו וחייך. "בוקר טוב, מיה."
התקרבתי אליו והוא נישק את ראשי.
הוא משך אותי אליו, כך שאני שוכבת עליו.
"אז עכשיו את השומר ראש שלי?" שאלתי. ציירתי על חזהו עיגולים וצורות, עברתי על הקעקועים שלו באצבעותיי.
"אם זה מה שאת רוצה שאני אהיה, אז כן.." לחש והוריד לי את המכנס.
"מה אתה עושה?" שאלתי והוא הפך אותנו.
"אני רוצה שתגמרי."
"סביבך?"
"לא." אמר.
הוא קרע את התחתונים ממני ונישק את פנים ירכיי בנשיקות חמות ורטובות.
"אית'ן.. לא עכשיו," אמרתי. "אני בכלל לא בטוחה שאני רוצה את זה."
הוא קם ממני ונאנח.
"אית'ן.." לחשתי.
הוא קם מהמיטה ולבש את המכנס שלו. "אל תלך, אית'ן.. בבקשה אל תלך,"
"מיה, את לא מבינה.. את גורמת לזין שלי לעמוד כאילו.. פאק!" הוא נהם בזעם וירה לעבר התמונה שמעל האח.
היא התנפצה והזכוכיות עפו, אחת מהן עפה ופגעה בי ליד העין שלי. הוצאתי אותה משם והוא נאנח והתקרב אליי.
הוא לקח את הזכוכית מידי ולקח אותי למקלחת.
הוא שטף את הדם ונשף בזעם אל השקע מאחוריי אוזני ואז העביר את לשונו שם.
הלב שלי הלם בחוזקה והבטן שלי התכווצה בציפייה.
"מיה, אני רוצה אותך, בסדר? אני רוצה ללקק ולנשק ולזיין אותך ללא הפסקה. זה לא טוב לך.. אני לא אוכל לשלוט בעצמי."
"אתה שלטת בעצמך עכשיו," לחשתי והסתובבתי אליו.
"מיה," דומיניק אמר מהכניסה לחדר המקלחת.
"מה קרה?" שאל. "למה התמונה מנופצת? מה עשית?"
"אני יר-"
"אני לקחתי לו את האקדח ונפלט כדור," לחשתי.
אית'ן נעץ בי מבט מעוצבן. הוא לא רצה שאגן עליו.
"בטוח?"
"כן." אמרתי לפני שאית'ן הספיק.
הוא הידק את לסתו.
"טוב, יש ארוחת בוקר, אז תבואו לאכול." הנהנתי וגם אית'ן.
"אל תזדיינו, בסדר?"
"דומיניק!" נהמתי. "עוף מכאן!" הוא צחק וגלגלתי עיניים שהוא יצא מהחדר.
"הוא אידיוט."
"ואת גם. את לא אמורה להגן עליי, מיה!" התכווצתי והוא נאנח. הוא חיבק אותי ונישק את ראשי.
"תתלבשי ונרד למטה, בסדר?" הנהנתי והלכתי לחדר ארונות.
הוצאתי משם בגדים והתלבשתי.
הרגשתי את אית'ן מאחוריי. "אית'?" שאלתי אותו. "כן?"
"שגזרתי לי את השיער.. למה עשית את זה?"
"כי רציתי." הוא הזיז את שיערי ונישק את צווארי. "אתה תוכל לגזור אותו שוב?"
"חשבתי שאת לא אוהבת את זה.." הוא לחש. "גם אני, אבל.. לא יודעת, אני חושבת שזה היה נראה עליי חמוד."
"את חמודה בכל מצב, נסיכה שלי."
"אתה תוכל לגזור אותו שוב?" שאלתי. "אם את באמת רוצה ואת בטוחה בזה, אז כן." הוא הדביק עוד נשיקה לצווארי וירדנו למטה.