Her monster [2]

מיה (5)

"זה ממש טוב," אמרתי לאית'ן והכנסתי עוד חתיכה של תפוח אדמה אל פי.
עיניו בערו והוריד במצחו הופיע עוד פעם.
הוא הופך לזועם סתם ככה.. משום מקום הזעם הזה מופיע.
אני אוהבת את הוריד הזה.. את הניצוץ בעיניו..
"עשיתי משהו, אדוני?"
"לא." הוא נהם בשיניים חשוקות.
"אז.. למה אתה כועס?"
"כי אני כועס, נסיכה שלי." בחנתי אותו ובלעתי את רוקי. "אל.. אל תיקרא לי ככה," לחשתי.
זה לא שאני לא רוצה הוא יקרא לי ככה.. זה פשוט.. זאת אומרת.. אני נמשכת אליו, ושהוא אומר את זה אני מרגישה שאני נמשכת אליו יותר.
"את באמת לא שכבת אף פעם עם מישהו מרצונך?" הנהנתי ובלעתי את רוקי.
למה הוא נזכר בזה פתאום?
כבר סיפרתי לו הכל עליי, למה הוא ממשיך?
ולמה עם זה? למה דווקא השאלה הזאת?
"זה לא כל כך נורא.. זאת אומרת, החלק של האונס כן, אבל כל חלק אחר לא.."
"איזה עוד חלקים יש לזה?" שאל בזעם. "אמרת שאתה לא כועס עליי!" נהמתי.
מבטו הפך לזועם יותר.
השפלתי את מבטי.
"תעלי לחדר שלך, מיה." הוא פקד.
"אני.. אני מצטערת, אדוני,"
"תעלי לשם, מיה." הנהנתי ועליתי למעלה.
סופיה הייתה בחדר שלי והחליפה מצעים.
"הכל בסדר, מיס לומברדי?"
"כן.. אבל נראה לי שעצבנתי את אית'ן." היא גיחכה.
"בזמן האחרון כל דבר מעצבן את אית'ן, מיה.. תתעלמי ממנו. מה עשית?"
"כלום.. אני פשוט אכלתי, ואז התעצבנתי ונהמתי עליו, ואז הוא התעצבן יותר.. וזה גם לא הוגן שהוא כועס כל כך-"
"אני חושבת שאת מזכירה לו את אחותו," כיווצתי את מצחי. "את אחותו?"
"כן, את די דומה לה.. בעיקר באופי,"
"אה. תודה?" אמרתי בבלבול.
"אהבתי את אחותו, היינו קרובות.. הוא גם היה קרוב אליה.. מאוד קרוב אליה, ואז היא נאנסה, היא נאנסה שהייתה בת שלוש עשרה.. היא הייתה ממש קטנה," בלעתי את רוקי ובחנתי אותה.
אני רוצה לדעת עוד.
אני רוצה לדעת מה היא עברה.
"היא התגברה על זה.. אבל אז אנסו אותה עוד פעם, חטפו ואנסו אותה, כמו שעשו לך.. רק שאותה גם דאגו להרוג, מצאנו את הגופה שלה בכניסה לבית כמה ימים אחרי זה."
"מישהו שם אותה שם?"
"כן." היא נעצה בי מבט ובלעה את רוקה. "לא הייתי אמורה לספר לך על זה,"
"סופיה," מישהו נכנס לחדר.
הוא לבוש בחליפה והמבט שלו שהוא מסתכל על סופיה רך ועדין.
בלעתי את רוקי.
הוא היה אחד מהאנשים שאנסו אותי. אבל הוא היה גם החבר הכי טוב שלי שם.
הוא שם לב אליי ונעץ בי מבט בשביל להזהיר אותי.
"אית'ן ביקש שתצאי מכאן." היא הנהנה והלכה לעברו.
היא נישקה את ג'ק.
"אני אחזור לעזור לך להתקלח לקראת הערב,"
"בסדר," לחשתי והיא יצאה מהחדר.

✿︎

הדלת נפתחה ואית'ן עמד שם.
"מה אתה רוצה?" שאלתי בשקט ובחנתי אותו.
כולי מרוחה בדם כי הוא הצליף ופצע אותי, ואחרי זה לא נתן לי להחליף בגדים ולהתקלח.
"אני רוצה שתיכנסי להתקלח ותרדי לאכול ארוחת בוקר."
"אתה תצליף בי עוד פעם אם אני לא אסכים?"
"את מתכוונת לא להסכים?" הוא שאל ובחן אותי בעיניו הירוקות והזועמות.
"לא, אדוני.." גמגמתי וקמתי מהמיטה.
התחלתי ללכת אבל הרגשתי שרגליי קורסות ונפלתי על הרצפה.
טוב.. כמעט נפלתי על הרצפה כי אית'ן תפס אותי לפני.
"אל תיגע בי," לחשתי עם דמעות בעיניי. "בבקשה, אית'ן.. תעזוב אותי, כואב לי." הוא הרים אותי עליו ולקח אותי לחדר המקלחת.
בחנתי אותו שהוא העמיד אותי מולו.
"למה עשית את זה?"
"כי זה מגיע לך. לך ולמשפחה שלך." הוא הוריד לי את החולצה ובחן אותי.
אני הרזיתי בהרבה ובגלל שהוא גזר את שיערי, אני לא יכולה להסתיר את החזה שלי.
הוא פתח את המים במקלחת ועזר לי להוריד את התחתונים.
למען האמת, לא אכפת לי להיות עירומה מולו.. זאת אומרת, הוא כבר ראה אותי, והיה רואה אותי בעירום עוד הפעם מתישהו גם ככה.. בטוח יש לו מצלמות בחדר, ואני לא אתפלא אם גם כאן.
שיניי נקשו זו בזו והוא חייך אליי.
"קר לך?" שאל ודאגה נצצה בעיניו.
התעלמתי ממה שהוא אמר והסתובבתי לאמבטיה, שהייתה מלאה עד למעלה במים חמימים.
התכוונתי להיכנס לשם, אבל הוא הצמיד אותי אליו וחיכך את שפתיו באוזני. "אני שאלתי אותך משהו, נסיכה. את צריכה לענות."
"כן, אית'ן. קר לי." אמרתי בשיניים חשוקות.
הוא נישק את ראשי והכניס אותי לאמבטיה.
"את יפהפייה," הוא אמר והרטיב את שיערי.
הוא שם שמפו על ראשי וחפף את שיערי.
"למה מה שמגיע למשפח-"
"תשתקי, מיה. אני אוהב אותך הרבה יותר שאת שותקת." ליקקתי את שפתיי והנהנתי.
הוא שם מרכך על ידיו והעביר אותם על שיערי, עכשיו שיערי מרוח במרכך.
הוא סירק את שיערי באצבעותיו ונאנח.
"מה קרה?"
"את הרבה יותר מדי יפה," הוא לחש לאוזני.
"תודה, אדוני." מלמלתי והעברתי את ידי בשיערי הרטוב.
"את תוכלי להסתדר כאן רגע לבד? אני אלך להביא לך מגבת ובגדים.." הנהנתי וחייכתי אליו חצי חיוך - למרות שזה לא הגיע לו בכלל.

הוא חזר עם מגבת וסווטשירט בצבע כחול ככה שאני מניחה שהוא שלו.
קמתי על רגליי והקור הכה בי.
"לא כזה קר כאן, נסיכה שלי.." הוא אמר והוציא אותי מהאמבטיה.
הוא עטף אותי במגבת.
"את רוצה שאני אחכה לך בחוץ?" הוא שאל.
"לא, אבל אני רוצה שתמות. לא נראה שזה קורה.."
"אני רציתי שאת תמותי, וזה גם לא קרה."
"אולי כי לא הייתי אמורה למות, אולי בגלל שאני לא בן אדם רע כמוך." אמרתי בזעם ובחנתי אותו.
"אני לא בן אדם רע, נסיכה שלי. אני השטן." הוא החזיר ועיניו הירוקות בערו בזעם.
הוא הוריד ממני את המגבת והלביש אותי בחולצה שלו.
הוא תפס את הסנטר שלי וגרם לי להסתכל עליו.
"עכשיו, את תבואי איתי ונאכל ארוחת בוקר, אל תעשי שטויות, נסיכה שלי.. זה סתם יכאב לך, יכאב הרבה יותר מהצלפה." בלעתי את רוקי והנהנתי.
"בסדר, אדוני."
ירדנו למטה והוא שם לי אוכל בצלחת.
אכלתי קצת ושיחקתי עם האוכל עם המזלג שלי.
"למה את לא אוכלת?" אית'ן שאל ובחן אותי.
"האוכל לא טעים לך?" הנדתי בראשי. "זאת אומרת, הוא בסדר, פשוט.. אני לא כל כך רעבה."
"את לא אכלת יותר מיום. אין סיכוי שאת לא רעבה."
"אדוני, אני לא-"
"תאכלי." הוא פקד.
הנהנתי ואכלתי קצת מהסלט שסופיה הכינה.
"את יפה שאת אוכלת, נסיכה." הוא אמר.
"ואתה מכוער בכל מצב.." מלמלתי בשקט.
"זה רק בגלל שאת יפהפייה.. במיוחד בעירום. ואני בטוח שתיראי הרבה יותר יפה שתהיי עירומה מתחתיי ותצעקי את השם שלי."
"לך תזדיין."
"תיזהרי." הוא נהם. "אני לא רוצה לפגוע בך."
"כבר פגעת! אתה והרצונות שלך יכולים ללכת להזדיין!" לקחתי את הקפה שהוא שתה ושפכתי עליו. "ובפעם הבאה אני אדאג שזה יהיה יותר חם!" צעקתי ועליתי למעלה.

"מה עשית?" סופיה שאלה שנכנסה לחדר שלי.
"הוא מניאק." נהמתי בזעם.
"סופיה צאי מכאן." אית'ן אמר מהכניסה לחדר.
היא הסתובבה אליו וגם אני.
שמתי לב לכך שהוא מחזיק סכין ושוט בידו.
בחנתי את זה ובלעתי את רוקי.
היא הנהנה והלכה לעברו היא לחשה לו משהו והוא תפס את ידה ולחש לה משהו בחזרה.
היא הייתה נראית מפוחדת לגמרי.
באיזה קטע הוא עושה את זה?
היא סגרה את הדלת והשאירה אותי ואותו לבד בחדר.
שפתיי רעדו בפחד והתרחקתי אחורה עד שנתקעתי בקיר.
"אני ממש רוצה לחתוך לך את הלשון," הוא אמר והתקרב אליי.
הוא שם את השוט והסכין על המיטה.
"נמאס לי שאת צועקת ונוהמת עליי, זה באמת לא מתאים לי, מיה."
הוא נצמד אליי, והרמתי את ראשי בשביל להסתכל עליו, שפתינו התחככו זו בזו.
"אתה מפחיד אותי,"
"אני יודע." לחש וליטף את הלחי שלי.
"איך אתה יכול לשרוף בית יתומים שלם רק בשביל להרוג אותי? וזה גם לא שהוא היה ריק, הוא היה מלא בילדים קטנים.. איך יכולת?"
"תמיד אהבתי לשחק באש, מיה.. את יודעת במה אבא שלך תמיד אהב לשחק?" בחנתי אותו ובלעתי את רוקי. "במה?"
"באונס של נשים. באונס של ילדות קטנות." אמר ונעץ בי מבט זועם.
"הוא.. הוא אנס את אחותך?" שאלתי בשקט. "כן. הוא שיסף את הגרון שלה והשאיר את הגופה שלה בכניסה לבית."
הרגשתי את הדמעות מקצצות בעיניי וחיבקתי אותו.
הוא לא החזיר חיבוק, אבל יכולתי לשמוע את הלב שלו נירגע.
הרמתי מעט את ראשי ונישקתי את הלחי שלו.
"אני מצטערת, אדוני-"
"אית'ן."
"מה?" שאלתי בבלבול ובחנתי אותו. "תקראי לי אית'ן, נסיכה שלי."
הוא נישק את אפי.
"את עדיין צריכה לשלם על מה שעשית לי."
"זה הגיע לך.." הוא הנהן. "אני יודע."