עלה ממש באיחור כי, טוב, חיסוני כלבת זה ממש כואב 😅
...
פעם ראשונה מזה זמן רב שלייף פקח את עיניו לתחושת שמש מלטפת, קרירות של מזגן וגוף שמכורבל אליו והוא באמת ובתמים שמח. פייטר קבר את פניו בשקע צווארו ונשימותיו שהיו סדירות, הסבירו כי עדיין ישן.
הוא שלח את ידו לניידו שהיה זרוק ליד הכרית לפני הדליק את המסך כשהשעון בו מראה שתיים עשרה בצהריים. "גאד, כל-כך מוזר לקום ככה..." מלמל לעצמו לפני שפיהק קלות.
הוא עמד להניח את הנייד בצד ולחזור לכרבול של בן זוגו כשהודעה אחת משלל הודעות משכה את תשומת ליבו. זו הייתה הודעה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, שנשלחה על ידי סיימון בכבודו ובעצמו.
לייף הרים גבה בעין חצי עצומה, הרי מה הסיכוי שדיוויד כבר פעל? הוא לא נכנס להודעה אלא פתח אותה דרך ההתראות. סיימון נזף בהם וזימן אותם להגיע בארבע לאולם ושיש להם פגישה איתו ועם מנהלי האוניברסיטה.
רגע לפני שחזר לישון, הוא צילם מסך את ההודעה ושלח אותה לדיוויד ואביו שאחראים על מה שהולך לקרות, הוא את תפקידו כבר סיים.
הוא נשם עמוק, זורק את ניידו הצידה לפני שהתהפך על צידו וחיבק את פייטר שמתוך שינה החזיר לו חיבוק. "אני רוצה להתעורר למראה הזה בכל בוקר..." לחש לפני שנשק לקודקוד ראשו ועצם את עיניו בידיעה שהכל הסתיים בשבילם לעת עתה והגיע הזמן פשוט ליהנות ממה שיש וכמובן להירגע, מה שלא עשה יותר מדי זמן.
...
"בייב..." לחש פייטר. לייף גנח מתוך שינה והסתובב על צידו, מפנה לפייטר את הגב. פייטר צחקק ובחן את הגוף השרירי שקושט בקעקועים. זה הרגיש כמעט כמו חלום שלא רצה להתעורר ממנו, כמעט כמו שלייף לא רוצה להתעורר לארוחת הבוקר המאוחרת שלהם.
הוא אהב את העובדה שלייף הרגיש אצלו בנוח שידע שלא יהיה מצב מוזר אם יהיו שניהם בבוקסרים. לדעתו לייף יאהב את העניין.
"לייף," קרא לו שוב לפני שהתקדם לכיוון הגוף הגדול ונשק לכתף החשופה. "לייף, הכנתי לנו ארוחת בוקר." הוא הניח את ראשו על כתפו ובחן את פניו מקרוב. כמה יפה היה. מגבותיו העבות אך המסודרות, ריסיו הארוכים ושחורים, קו הלסת החד והאף הסולד. שפתיו שהיו מעט פתוחות ונתנו הצצה לשיניים לבנות. הוא היה מאוהב והוא רצה חיים בדיוק כאלה.
הוא שלח את ידו לשיער הנעים, שם לב כיצד לייף מגיב למגעו לפני שפקח את עיניו באיטיות. זה לחלוטין היה המראה המקסים ביותר שראה בחייו. "בוקר טוב, נסיך שלי..."
"בוקר טוב," אמר פייטר לפני שנשק שוב לאותה כתף חשופה. "הכנתי לנו ארוחת בוקר. תצחצח שיניים ונשב לאכול." לייף הנהן בחיוך לפני ששלח את ידיו לגבו החשוף של פייטר. "קדימה, הכנתי לך מברשת שיניים חדשה." לייף חייך ונשק קלות לשפתיו.
YOU ARE READING
Fighting the game of life
Romance"דחוף עצמך שוב ושוב. אל תוותר אפילו על אינץ' אחד עד שנשמעת השריקה לסיום" ~לארי בירד~ אומרים שהכדור הוא עגול ואנחנו באמת נתעסק בו קצת אבל בסיפור הזה ה-"כדור" משתמע לשתי פנים להבדיל מהמשפט. "מה קרה?" שאלה כל-כך פשוטה בפגישה מקרית לחלוטין מובילה להת...
