הפרק מוקדש לאחת והיחידה!
...
לייף הניח את תיקו על השולחן בקפיטריה לפני שפיהק בעייפות. ההבדל בין אתמול להיום היה שמים וארץ. רגע אחד הוא רוקד במועדון כשבין ידיו בחור סקסי להפליא ורגע אחרי הוא מסיים את השיעור הראשון שלו בסימסטר חדש של שנתו השלישית.
"לא התגעגעתי ללמוד!" הכריז וונדי כשזרק את תיקו על השולחן והניח את ראשו לצידו. "אתמול היה כל-כך טוב, למה הוא נגמר כל-כך מהר?" שאל במרירות. "למה במקום איאן, אני רואה את גברת סיסיליטי?"
"אני לא הספקתי לעשות כלום עם כריסטיאן אתמול…" התמרמר ג'ורדן שהגיע גם הוא. "הגיע איזה בחור אחד והוא ישר עזב הכל ורץ אליו. אני אפילו לא יודע אם לקנא!" הוא גנח בתסכול.
"תפסיקו להתלונן," אמר נואה כשהגיע לשולחנם הקבוע יחד עם ויק בעודו מחבק אותו. "רק התחלנו את הסמסטר וכבר אתם מקטרים כמו בני שמונים בדרך לבית אבות."
"אין לך שום זכות להגיד לנו את זה, יש לך כבר בן זוג. וכל מי שאנחנו רוצים נמצא אי שם במועדון…" אמר וונדי בעצב לפני שנאנח. הוא הביט באוכל שלו ולאחר מכן בדק אם חבריו מתכוונים להגיע כי בטנו כבר השמיעה קולות.
"היי חבר׳ה." מת'יו הגיע יחד עם בילי שחייך לבחורים הגבוהים שכבר הספיק להכיר. "ראינו את הלן בדרך, הזמנתי אותו לאכול איתנו אבל הוא אמר שהוא עסוק," אמר מת'יו לפני שהתיישב גם הוא בשולחן.
איוון הגיע גם הוא כשהוא מחפש בעיניו אחר משהו. "הו? איך היו השיעורים להיום? כבר התבכיינתם?" שאל כי כבר הכיר את חבריו. "אתם שותקים כי אני צודק או שאני צודק?" לייף גלגל את עיניו למשמע השאלה אך בסוף רק שתה מהסודה שלו.
"איוון!" צעקה נשמעה ובחור נמוך בהרבה מהשחקנים רץ לכיוונם. שיערו השחור התנופף ברוח ושרוול הקעקועים שעל ידו בלט לגמרי באור השמש. "סליחה שהתעקבתי, הפרופסורית שלי עקבה אותי." הוא נעצר ליד השולחן והתנשף.
"הכל בסדר, בוא תשב, אלך להביא לנו לאכול." החבר'ה הביטו בהם בשתיקה אך לייף פער את עיניו, לדעתו רק הייתה חסרה הפרחת נשיקה באוויר.
"מייקי! איזה כיף לפגוש אותך כאן!" אמר בילי בהתלהבות כשהוא מושיט את ידו למייקי שתפס את ידו כף ידו בשמחה. "חבל שג'יידן לא כאן גם כן, זה היה יכול להיות נחמד."
"אני לא חושב שהוא היה רוצה לחזור ללימודים, הוא די מצליח עכשיו בחוץ," אמר מייקי תוך גיחוך. "חוץ מזה, אני מכיר את איוון אז נחמד לי מאוד!" אמר בקריצה שגרמה לבילי להסמיק. "הוא אמר שהוא יבוא אלינו אחרי האימון שלו אז גם לי וגם לג'יידן יהיה נחמד מאוד בחברת איוון." כמובן שהוא לא יספר להם מה יעשו בחדר המיטות, ובסלון, ובמטבח, ובסטודיו של ג'יידן. אבל הטון רמז בדיוק מה יקרה שם.
"ממש לא בא לי על האימון הזה היום…" אמר לייף, זה היה ידוע שלא העריך את המאמן החדש שלהם. הוא רצה שג'ייס יאמן אותם, הוא סמך רק על האחר שהיה כמו אבא שני שלו. הוא נזכר בג'ואי בעודו מביט בתיק שהכיל גם את הציוד שלו וגם את כלי הכתיבה והספרים. היא, שלא כמו כולם, לא יכולה ללכת לבית ספר כשהיא שוכבת על מיטת בית החולים ונלחמת.
YOU ARE READING
Fighting the game of life
Roman d'amour"דחוף עצמך שוב ושוב. אל תוותר אפילו על אינץ' אחד עד שנשמעת השריקה לסיום" ~לארי בירד~ אומרים שהכדור הוא עגול ואנחנו באמת נתעסק בו קצת אבל בסיפור הזה ה-"כדור" משתמע לשתי פנים להבדיל מהמשפט. "מה קרה?" שאלה כל-כך פשוטה בפגישה מקרית לחלוטין מובילה להת...
