"קדימה, אני רוצה לראות קצב!" אמר המאמן לנואה ומת'יו שרצו על ההליכון בשעה שבע בבוקר. "אתם רצים לאט מדי. עוד לא התעוררתם?" שאל בכעס והם נאנחו חרישית לפני שהעלו את המהירות שכמובן היו יכולים לרוץ בה, אך לא כאימון בוקר.
לייף הביט בהם לפני שחזר להסתכל על המשקולת הגדולה שבכל צד שלה שלושים וחמישה קילוגרמים. גם הוא נאנח לפני שהרים אותה על כתפיו והחל בסט סקוואטים שחיזקו את ירכיו.
"לייף, חשבתי שאתה יכול להרים יותר. אתה צריך להתאמן יותר ברצינות כדי לזכות בליגה!" נזף. "אתה הקפטן, אז תשמש דוגמא לחברים שלך לקבוצה." לייף הנהן ומיד כאשר הגב הופנה אליו, גלגל את עיניו.
למרות גלגול עיניו, לייף הוריד את המשקולת מכתפיו כדי להוסיף לכל צד עוד חמישה קילוגרמים, מה שיצר בסופו של דבר משקולת של שמונים קילוגרמים שאולי נשמעים המון, אך בשביל לייף, היו עוד אימון משקולות. אבל בדיוק כמו נואה ומת'יו, זה לא היה מותאם לבוקר.
הקושי בלראות את חבריו עייפים כשהוא יודע שבשיעורים כנראה ירדמו או לא יוכלו להתרכז בגלל כאבי השרירים שוודאי יהיו. עיניו חיפשו את הגב המתנשא עם הכיתוב "מאמן" לפני שקילל בליבו.
אולי המאמן הזה הוא טוב, אבל יש לו שאיפות גבוהות מדי וגם אם יצליחו להגיע אליהם, הוא ירצה שאיפה חדשה. מנקודת מבט אחת, זה מעולה. כשהמאמן קפדן, יש הישגים גבוהים יותר. אך מצד שני, זה נורא, כי זה עניין של זמן עד שמישהו יתמוטט בשל מחסור בכוחות.
הוא כעס מאוד על כך שהאוניברסיטה הביאה מאמן שכזה. אבל הוא בעיקר הרגיש כמו דוגמנית שלהם, כי גם הדוגמניות חוות את אותו הדבר. הן אולי יפות בשלטי חוצות, עיתונים ומסלולי דוגמנות, אבל מאחורי כל גוף "מושלם" ויופי שאחריו רודפים, עומדות בנות עם תפריט מצומצם מאוד של קלוריות. הן מצטלמות במשך שעוד ועומדות על עקבים עד שהן מרגישות שבמקום עקב, יש מסמר. הן צריכות להתאמן ולשמור על הגזרה שחלילה לא תפגע. זה לא מה שקיווה לו ולחבריו. אך הרגיש שלשם הם זורמים.
"לייף, אל תיקח אותו ברצינות," אמר וונדי שעבד על שריריי התלת ראשי. "בשבילנו אתה הקפטן הכי טוב." בעיניו ניתן היה לראות כמה התכוון לכך. לייף דאג לקבוצתו כל הזמן ואף פעם לא השאיר אף אחד מאחור או התנשא מעליהם. הוא היה קפטן מדהים וחבר מדהים אף יותר.
"תודה, גבר," אמר לייף בחיוך לפני שחזר לסקוואטים. שוב עיניו סרקו את כולם, הם עבדו קשה, הם היו עייפים אבל אף אחד לא התלונן. זה היה מכאיב, לראות כמה הכל השתנה כשג'ייס עזב ובמקומו קיבלו מאמן שיגרום להם להתמוטטות עוד לפני שיגיעו למוקדמות, ואז נראה מי יבכה על כך.
...
"לעזאזל, אני חייב לישון..." אמר איוון שעה שהוא מעסה את שריריו הכואבים מפעילות גופנית מאומצת שפתח איתה את הבוקר. "נלך לאכול בקפיטריה ואז נתפצל לשיעורים?" שאל את חבריו.
YOU ARE READING
Fighting the game of life
Romance"דחוף עצמך שוב ושוב. אל תוותר אפילו על אינץ' אחד עד שנשמעת השריקה לסיום" ~לארי בירד~ אומרים שהכדור הוא עגול ואנחנו באמת נתעסק בו קצת אבל בסיפור הזה ה-"כדור" משתמע לשתי פנים להבדיל מהמשפט. "מה קרה?" שאלה כל-כך פשוטה בפגישה מקרית לחלוטין מובילה להת...
