Fighting the game of life

chapter 27

הנה הגיע היום לו חיכו, אמנם זהו היום שבו יהיה עליהם להפסיק לשחק אך זהו גם היום להפסקת הסבל שלהם. גם כאשר הפסיקו לשתות מאותם מים שדאגו לספק להם, היה קשה מאוד שלא לרצות לשתות כשהם מתאמנים ללא הפסקה וכל מה שגופם רוצה זה מעט מנוחה והרבה מאוד נוזלים.

לייף דאג להם ורצה כבר שכל המידע יגיע לדרג הגבוה בליגה. שם, במערכת אשר בוחנת כל עבירה, אין סיכוי שיתנו בכך יד. לפחות כך קיווה.

הוא קיבל בבוקר הודעה ממת'יו שביצע את בדיקות הדם ועכשיו נותרו רק התשובות. פייטר שלח לו הודעה לקראת סיום המבחן שלו וכשסיים את המבחן כמובן, קרא את ההודעה שאמרה שהתוצאות בידיו.

לייף הודה לאביו בליבו, הוא ידע שהתוצאות הגיעו מהר רק בגלל התערבותו בעניין. לאביו היה כוח רב שהשפיע המון ברגעים קריטיים אלו.

כרגע לייף ישב ברכבו כשבטנו מתהפכת ותחושת הרצון להקיא לא נותנת לו מנוח. הוא העביר את ידיו בשיערו שארך לפני שנאנח בקול לעצמו.

"רק עוד קצת וזה נגמר," עודד את עצמו לפני שהחל בנהיגה לבית החולים כשהוא רוצה להיות כבר אחרי היום הזה. הוא רק רצה להתעורר עם פייטר באותה מיטה, לבשל איתו ולראות איתו טלוויזיה, וללכת איתו למועדון ולטייל. הוא אפילו תכנן טיול שבמהלכו יבקרו את משפחתו של פייטר ויכריזו בפניהם על הזוגיות.

כל הדרך לקומה השמינית הייתה מלווה בחרדה. עברו הרפואי פתאום הכה בו במוחו, הוא נזכר במילותיו של הרופא באוניברסיטה ולא היה יכול שלא לכעוס כי הוא ידע שלמרות הכל, תיקו הרפואי ילך לפניו ואין לאף אחד מושג כמה זה כאב.

לפחות הפעם זה לא היה העבר הרפואי, זו הייתה עבודתם של נוכלים שכמעט והרסו אותם, והמילה כמעט היא כי הם הצליחו לעלות על זה בזמן הודות לפייטר שלא הפסיק לדאוג להם לרגע. אותו רופא שטיפל בו בתחילת המסע היה האחד שללא ספק הציל אותם, כי מי יודע לאן העניין היה מגיע.

במחשבה על פייטר, התקדם לייף לחדר ההוא, רוצה לראות את האחד שהציל אותו - כן, כך הרגיש, וזה שהפך לבן זוגו ובעתיד גם בעלו. כשנכנס לחדר וראה שם את פייטר, המועקה שעל ליבו נעלמה ורק הרצון לסיים את הלילה איתו נשאר.

"הכל בסדר?" שאל פייטר בחיוך כשהתרומם לבן זוגו וכרך את ידיו סביב צווארו כדי למשוך אותו לנשיקה. "הגיע היום לסיים את הכל," לחש לו כשהוא מלטף את לחיו הדוקרנית מזיפים. "צדקת, נתנו לכם את הסטרואידים במים. מצאו בדגימות שני מיליגרם מכל סטרואיד."

"כנראה שהגוף שלי לא חזק כמו שחשבתי אם זה השפיע עליי לפני האחרים," אמר לייף כשהוא כורך את ידיו סביב מותניו של פייטר.

"היי, תהיה בשקט. אז אתה קצת רגיש לתרופות, אז מה? זו לא חולשה וזה גם לא קשור לעבר הרפואי שלך. זה בגלל שאתה לא נוטל תרופות באופן קבוע אז המערכת החיסונית שלך לא יודעת לקבל את מה שנכנס לגוף." פייטר הניח את ידיו על חזהו של לייף.