כמה התגעגעתייייייי!!! איזה כיף לחזור עם ספר חדש!
לא אחפור יותר מדי ורק אאחל קריאה נעימה💙💜
תהנו המון!
==========
עשרה שחקנים, חמישה על ספסל. הליגה הנחשבת בעולם היא לא אחרת מה-NBA. כל אחד רוצה להגיע לשם, להיחשב לאחד מהגדולים בעולם הכדורסל.
אך הסיפור הזה לא יעסוק ב-NBA כי כדי להגיע לליגה הזו, צריך לעבור כברת דרך מרשימה משום שלא הכל פשוט וצריך לעבוד קשה כדי להגיע להישגים וגם שם לפעמים נכשלים.
הסיפור שלנו יעסוק בליגת האוניברסיטאות וגם בחיים, כי גם שם אנחנו עוד שחקנים על מגרש! ולא תמיד הכדור בידיים שלנו…
שנתחיל?
…
הקהל מריע בחוזקה את שמות השחקנים, השניות נספרות על המסך הגדול והכדור נזרק ברחבי המגרש. האולם הגדול היה מלא עד אפס מקום רק כדי לצפות בלייב במשחק ששודר בלא מעט טלוויזיות.
על כל חולצה הודפס שם של שחקן וכמובן גם מספר, מדי הקבוצה המובילה נצבע בכחול עם שחור והם מובילים בארבע נקודות על הקבוצה היריבה.
זה היה המשחק האחרון שלהם - משחק הגמר, והכל תלוי בדקה הנותרת.
לייף זרק את עיניו לשעון שהחל לספור לאחור בעוד צעקות הקהל מתגברות. "קדימה לייף!" צעק נואה כשהכדור הגיע לידיו לפני שהחל לכדרר בריצה אל הסל של הקבוצה היריבה.
"לייף! לייף! לייף! לייף!" הקהל נתן לו כוח והוא חייך לשחקן במדים האדומים. עיניו נדדו לג'ורדן שהנהן בתנועה כמעט בלתי נתפסת בעין. הכדור נזרק ונתפס מהר מאוד.
המסירות התקדמו ברחבי המגרש כדי להוביל לסל של הקבוצה היריבה. כולם הרגישו את הסוף והתוצאה הייתה ידועה מראש. אבל לייף תחרותי מדי, לא רוצה רק לנצח אלא גם לעשות היסטוריה.
אם רק יצליח לקלוע מהשלשה והם יגיעו למאה נקודות, הם יכתבו בספר ההיסטוריה של הליגה הלאומית לאוניברסיטאות וזה יכול לקדם אותם כבודדים עד ל-NBA, חלום של כל שחקן כדורסל.
לייף רץ לעמדה שלו בעוד מת'יו זרק את הכדור לאיוון שהחל לכדרר את הכדור על שמצא עמדה שבה יוכל לזרוק את הכדור לידיו של לייף.
כמו סרט בהילוך איטי, הכדור עבר מעל כל השחקנים שהביטו בו לפני שנחת בידיו של לייף שחייך ביהירות לשחקן שניסה לחטוף אותו מידיו.
יד אחת מתחת לכדור, יד שנייה תופסת. הרגליים עוזבות את האדמה והכדור עוזב את הידיים ושוב העיניים נישאו לכדור ובליעות רוק היו יכולות להישמע מרוב השקט המחריד.
חמש, ארבע. השעון מעולם לא היה בתחרות עם הכדור. שלוש, שתיים. לייף הידק את לסתו במתח כשהוא מחכה כמו כולם. אלו היו חמש השניות הארוכות בחייו.
צרחות וכחול בעיניים, הלוח שינה את מספרו מתשעים ושבע למאה. לייף חייך בהקלה. הכדור נכנס בקלייה נקייה שתיזכר לעוד הרבה שנים.
חברי הקבוצה רצו אל הקפטן, מריעים בשמחה בעוד לייף צחק. הוא רצה לראות מי יעז לדבר עליו עכשיו. הוא הוכיח לכולם.
"מקום ראשון בליגה!"
המשחק אולי נגמר בניצחון, אבל אנחנו רק מתחילים!
YOU ARE READING
Fighting the game of life
Romance"דחוף עצמך שוב ושוב. אל תוותר אפילו על אינץ' אחד עד שנשמעת השריקה לסיום" ~לארי בירד~ אומרים שהכדור הוא עגול ואנחנו באמת נתעסק בו קצת אבל בסיפור הזה ה-"כדור" משתמע לשתי פנים להבדיל מהמשפט. "מה קרה?" שאלה כל-כך פשוטה בפגישה מקרית לחלוטין מובילה להת...
