"חבר'ה, ריכוז אליי!" קרא ג'ייס וכינס את חברי הקבוצה למעגל סביבו. כאשר כולם התאספו, הוא התיישב על הרצפה ואחריו מיד כולם. "אוקיי..." הוא נאנח ועצם את עיניו. לייף שישב מולו, הביט בו בדאגה שהשתקפה על פניו. "לצערי הרב אני נאלץ להפסיק לאמן אתכם לחודשים הקרובים." כלל חברי הקבוצה פערו את עיניהם בהפתעה בעוד לייף עצם את עיניו בחוזקה, רוצה להאמין שזאת רק בדיחה. "לפני חודשיים גילו לבת שלי גידול ממאיר בראש ומצבה החל להידרדר בשבוע האחרון," סיפר ג'ייס בכאב כשלעיניו עלו הדמעות. "בהתחלה לא רציתי שזה ישפיע על העבודה שלי איתכם אבל עכשיו אצטרך ללוות אותה בבית החולים ולצערי זה אומר שלא יהיה לי הרבה זמן פנוי. לכן החלטנו, אני וההנהלה של האוניברסיטה, להביא לכם מאמן מחליף לבינתיים."
"הבת שלך בסדר?" שאל נואה בהתפרצות, מראה למאמנו שחיי ביתו הרבה יותר חשובים. "אתה תחזור אלינו?" שאל לאחר מכן בשקט. ג'ייס חייך בעדינות, יודע כמה הם מחוברים אליו, בדיוק כמו שהוא מחובר אליהם. כל אחד מהם היה כמו אחד מילדיו.
"היא בסדר, כרגע היא מאושפזת בבית החולים פה באזור ואני מקווה שהרופא יצליח להסיר את הגידול לפני שהוא מתפשט," הסביר לנואה אך גם לכל החברים שרצו לדעת את התשובה. "ואיזו מין שאלה זו? כמובן שאחזור. כמו שאמרתי, זה זמני עד שהיא תרגיש קצת יותר טוב כי נכון לעכשיו היא תהיה מאושפזת לזמן בלתי מוגבל."
"אתה מסכים לנו לבקר אותה?" שאל לייף כשהדמעות חונקות את קולו. אמנם לא כל חברי הקבוצה ידעו, אך ג'ייס, בתור המאמן, ידע את הרקע הרפואי של לייף וכמו כן את עברו. הוא ידע כמה לייף נרתע מכל הקשור במקרים שעלולים להביא למוות, הרי קראו לו לייף על כך שחמק ממנו. ג'ייס קיווה שכמו שלייף ניצל, ככה ביתו תינצל גם כן.
"בטח, אתם גם הילדים שלי באיזשהו מובן." הוא לא שיקר, הוא היה כמו הורה שני שלהם, לפעמים יותר הורה מהביולוגי. הוא ידע כל רקע של כל בחור שישב איתו וידע סודות אפילו יותר גדולים, כאלה שהחברים מסכמים לעצמם לשתף רק איתו.
"אתה לא תלווה אותנו לליגה? אנחנו לא יכולים לעשות את זה בלעדיך," אמר ג'ורדן בעצב. מת'יו היה זה שניחם, טופח קלות על הכתף העבה שכוסתה בחולצת אימון.
"אני מקווה שאצליח לחזור עד אז. אבל כמו שאמרתי, אני לא משאיר אתכם לבד וכבר בצהריים יגיע המאמן החדש שלכם להכיר אתכם ומחר תתחילו את שגרת האימונים איתו. אני בטוח שההנהלה לא בחרה פחות ממצויין עבורכם." לייף היה בספק, אין מאמן טוב מג'ייס אבל את זה ישאיר לעצמו. הוא לא רצה לגרום למועקה בליבו של ג'ייס אחרי הכל.
לאחר אותה בשורה, החברים היו בשקט בזמן באימון, כל אחד מעכל את זה שהמאמן שלהם, שליווה אותם במשך שנתיים, יתחלף. אך הם דאגו גם לביתו של אותו אחד, כואבים את כאבו וכל אחד בליבו מאחל לה החלמה מהירה.
YOU ARE READING
Fighting the game of life
Romansa"דחוף עצמך שוב ושוב. אל תוותר אפילו על אינץ' אחד עד שנשמעת השריקה לסיום" ~לארי בירד~ אומרים שהכדור הוא עגול ואנחנו באמת נתעסק בו קצת אבל בסיפור הזה ה-"כדור" משתמע לשתי פנים להבדיל מהמשפט. "מה קרה?" שאלה כל-כך פשוטה בפגישה מקרית לחלוטין מובילה להת...
