Fighting the game of life

chapter 4

"קדימה! סבב קליעות!" צעק ג'ייס לפני ששרק במשרוקית. הבנים שעמדו בטור ארוך מול הסל, זרקו כל אחד בתורו את הכדור לפני שרצו לסוף הטור כדי לחזור על אותו תרגיל.

כמובן שבתור שחקנים שנכתבו במשחקי ליגה, כמעט ולא התפספס סל אחד. הם היו מהירים, בעלי כישורי זריקה מרשימים ויכולת כיוון מדויקת להפליא, בדיוק הכישורים ששחקן כדורסל צריך.

"לייף, אני רוצה לראות קליעה נקייה מהשלשה, קדימה!" לייף הנהן, מסדר את הכדור כשיד אחת תומכת מלמטה ויד אחת בקירוב לחזה. ידיו המקועקעות נמתחו בזווית מרשימה שזיכתה קליעה חלקה שלא כללה כלל מגע בטבעת.

"כשזה מגיע לכניסה חלקה לטבעות, אני האלוף פה!" החמיא לעצמו לייף וחבריו יכלו לראות את הטפיחה על השכם מעצמו. חברי הקבוצה צחקו, רגילים לשטויות של הקפטן שלהם.

"אתה אוהב חור רחב? חשבתי שאתה אוהב אותם צמודים על מיני לייף," אמר ג'קסון לפני שקלע גם הוא מהשלשה ללא בעיה. אחריו קלע נואה ומיד אחריו איוון ואחר כך ג'ורדן כשהוא לא נותן לוונדי לזרוק אחריו.

"אולי לך יש מיני, אתה לא תעליב את לייף ג'וניור! וג'וניור אוהב חיבוקים, תבין לבד למה הוא נמשך. הוא אוהב אתגרים." לייף קרץ ורץ לבקבוק שלו שהיה על כסאות השחקנים.

"האמת שראינו אותו במקלחת," אמר ג'ורדן. "אפשר להבין למה קוראים לו סוס, אפשר לרכב עליו." וונדי גלגל את עיניו למשמע השטויות של ג'ורדן בעוד ג'ייס הניד בראשו לפני שצעד אל שחקניו.

"אתם יכולים להפסיק לדבר על איברים ותנוחות סקס? חינוך מיני היה לכם בתיכון! - אבל שם לא לימדו על גייז... אני בטוח שזאת הסיבה שלוקח לאנשים נצח, אם בכלל, לצאת מהארון. מת'יו יצא מולנו רק לפני חצי שנה..." איוון הסביר לפני שהביט על מת'יו שגיחך.

השניים היחידים בקבוצה שהיו מחוץ לארון, היו לייף ומת'יו. מת'יו היה שקט יותר בקשר להעדפות שלו לעומת לייף שרק חיפש מין ומגע. הוא הגיע מטנסי המוכרת בחגורת התנ''ך, שם כולם היו הומופובים ולכן סיפר רק להוריו על נטייתו אך לא היה לו מה לעשות עם הגילוי מכיוון שלא הכיר עוד כמותו.

לפני שנה אביו עשה אקזיט ששלח את כל משפחתם לקנדה שמאפשרת שוויון בכל תחום בחיים, ואף נחקקו חוקים נוקשים נגד אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית. ולכן מצא את עצמו מאבד את בתוליו רק לפני שמונה חודשים עם סטוץ מזדמן באיזה בר כשהיה שיכור.

הוא נתקל בהומופוביה גם בקנדה אך זה הסתכם במבט גועלי, שלא כמו לייף שמגיע תמיד למכות. זאת גם הייתה הסיבה שלא יצא מהארון עד לפני חצי שנה, הוא פחד משנאה ואלימות כמו שהיה בעיירה שבה גר. רק אחרי שראה כמה החברים מקבלים את לייף, החליט לאזור אומץ ולצאת גם הוא. ואם אתם שואלים איך החבר'ה הגיבו, זה הסתכם בהנהון וחזרה למשחק הכדורסל ששודר בטלוויזיה, מה שגרם לו לחייך בהקלה, הם קיבלו אותו.