מקווה שאתם שומרים על עצמכם 💙💜
..........
הימים עברו במהירות, שבוע וחצי ליתר דיוק.
לייף היה עייף וראשו כאב, כמו שכבר בשלושת הימים האחרונים. אנחת עייפות ברחה מפיו לפני שהניח את ראשו על השולחן, מנסה להקשיב לשיעור ללא הצלחה כשהוא מתעודד מכך שזהו השיעור האחרון להיום.
כשהפרופסור שחרר אותם, לייף התרומם באיטיות וארז את חפציו, מודה בליבו שהאימון התבטל משום שלסיימון יש ישיבת הנהלה עליהם.
את עיניו שפשף בעזרת ידו לפני שפסע החוצה מהכיתה והחל להתקדם לכיוון רכבו החונה בחניית הפקולטה. הוא החליט לנסוע למעונות על אף שידע שחבריו לא יהיו שם ולכן החליט ללכת לישון אחרי שיקח משככי כאבים כדי שאולי הכאב בראשו יפחת קצת.
לייף לא ידע אם היו אלה האימונים המפרכים או הסיבה ששעות השינה שלו לא בדיוק מסודרות בעקבות מחשבות וביקורים בבית החולים. הוא רק ידע שהגוף שלו מותש וראשו כואב עד מאוד שכל שרצה, אחרי הרבה מאוד זמן, הוא רק לנוח. בלי חברים, בלי סטוצים, בלי לדעת מה קורה מחוץ לחדרו. לכן, רגע לפני שעצם את עיניו, הוא כיבה את ניידו וצלל לעולם החלומות שלו.
...
וונדי, ויק, נואה, מת'יו ואיוון צעדו לכיוון המועדון לאחר שחנו קצת רחוק הפעם. הם דיברו ביניהם על אירועים כאלה ואחרים אך בעיקר על שגרת האימונים שעם כל שבוע הופכים להיות קשים יותר.
הם דיברו בעיקר על התוצאה, הם הולכים והופכים ענקיים ומהירים מאוד והרבה יותר מאיימים. מצד אחד, זה היה טוב, ככה הם יכולים ליצור הרתעה לקבוצות הנגד שישחקו מולם בעתיד הקרוב. מצד שני, הם היו מותשים, בעיקר הקפטן שלהם, לייף.
כשהגיעו לדלתות המועדון הסגורות, איוון נפרד מהם ורץ ריצה קלה אל השניים שישבו בשולחן הקטן בחוץ ודיברו. כאשר מייקי שם לב לגבר, הוא התרומם ישירות בחיוך ונשק לשפתיו. מיד אחר כך גם ג'יידן התרומם, נושק לשפתיו של הגבוה לפני שגיחך כששמע את השתנקות חבריו.
"לא ראיתי אותך באוניברסיטה היום. נשארת בבית? אתה מרגיש טוב?" מייקי חייך ועיניו החודרות היו נעוצות בעיניו של איוון, מסמן לו לבוא לשבת על הכיסא שישב עליו עד כה. ולאחר שאיוון התיישב, מייקי התיישב עליו.
"עכשיו מעולה," אמר מייקי לפני שנשק לשפתיו העליונות של הבחור הגבוה. "הייתי באוניברסיטה אבל הפרופסורית שלנו חלתה וכבר הייתה נראת ממש לא טוב אז היא הלכה ושחררו אותנו גם כן," הסביר.
"הוא חזר חרמן," אמר ג'יידן בחיוך ערמומי. איוון לא ידע כיצד לעכל את העובדה שעם שני הבחורים העלה בילה את השבוע וחצי האחרונים. מרגע הקעקוע שעשה בכתף, הם לא ידעו מנוח. הם קיימו יחסי מין כאם היו שפנים מיוחמים ותמיד שהתחיל אקט כזה או אחר, אף אחד מהם לא ידע אחרי כמה פעמים ידעו שובע.
YOU ARE READING
Fighting the game of life
Romans"דחוף עצמך שוב ושוב. אל תוותר אפילו על אינץ' אחד עד שנשמעת השריקה לסיום" ~לארי בירד~ אומרים שהכדור הוא עגול ואנחנו באמת נתעסק בו קצת אבל בסיפור הזה ה-"כדור" משתמע לשתי פנים להבדיל מהמשפט. "מה קרה?" שאלה כל-כך פשוטה בפגישה מקרית לחלוטין מובילה להת...
