"מה לעזאזל?!" צעק לייף כשעיניו נפקחו באחת וגופו התרומם במהירות לישיבה, מה שזיכה את ראשו בסחרחורת קלה. המוזיקה נשמעה בחוזקה מצידו השני של הקיר וההנגאובר הזכיר לו את הלילה. "ג'ייס מחסל אותי היום..."
הוא התרומם על רגליו השריריות, מתנשם בכבדות ומנסה לפענח את השיר אך הוא לא הכיר אותו. באיטיות פתח את הדלת, רואה את וונדי מתארגן תוך ריקוד קל מול המראה. מה זה מתארגן? כמו כל קוריאני, מסכה על הבוקר זה בשגרה.
"מה השיר הזה?" שאל בעייפות בשעה שנשען על הקיר בכבדות. וונדי הסתובב אליו, מסכה לבנה מונחת על פניו ורק אז שם לב שנואה יושב על המיטה הגדולה שמתאימה למבנה הגוף של וונדי.
"זה השיר החדש של אייטיז!" אמר בשמחה ורק אז נזכר שהם דיברו על זה אתמול בלילה. "השיר כל-כך כל-כך מושלם! הפכתי אותו לשעון המעורר שלי!" לייף פער את עיניו באימה, למה? כי וונדי נוהג לחבר את הטלפון שלו לרמקול, מה שאומר שהם יצטרכו לקום לצלילי ה-"מרד" בכל בוקר.
"זה אומר שזאת ההתמכרות החדשה שלך?" ג'ורדן יצא מהמקלחת כשרק מגבת על גופו. "אתם חושבים שיהיה סבב ב'? צריך לשנות את שמו של וונדי ל-"גרילה"?" התייעץ לפני שהתיישב על המיטה גם כן.
"וואו! אתם חושבים שהאוהדים ישירו את זה אם אני אקלע? אני אעלה היום סטורי עם השיר! יש להם זמן ללמוד בעל פה את המילים! יש לנו המנון חדש חבר'ה!" לייף לא רצה לדעת כיצד יגיבו חברי הקבוצה האחרים למשמע דבריו של וונדי. אבל יאמר לזכותו שהוא הביא להם אוהדות קייפופ, כאלו שנמשכות לאסייתים, וכל עוד נותנים להן לצעוק בחוזקה את מילות השיר, הן מגיעות!
"איפה איוון? יש לנו אימון עוד חצי שעה." ג'ורדן הרים כתפיו וצעד לחדרו. הדירה שלהם הייתה גדולה מאוד, הוילה של הסטודנטים החיים במעונות. למען האמת הדירה הזאת הורכבה משלוש דירות חדר בקומה האחרונה. אביו של לייף אחראי לאישור שבירת ה-"חוצצים" כך שחבריו ובנו יוכלו לגור יחד.
הם היו ספורטאים בעלי לוח זמנים עמוס שלא נתן להם לערוך מסיבות, לכן לאחר מעט שכנועים, הקירות נפלו, תרתי משמע.
"אני כאן..." איוון יצא מחדרו בעייפות מחרידה שהראתה שהלך לישון אחרי כולם. "אני הולך להתארגן ונצא למכון." העייפות בקולו הייתה בדיוק ההפך ממה שאמר המשפט.
"גם אני צריך..." מלמל לייף אך לא זז מהקיר. "ג'ייס יהרוג אותי, אני כבר מדמיין את הפרצוף שלו." החבר'ה הנהנו אליו, זורים מלח על הפצעים. "נואה, תגיד לו שלא החזרתי הפעם ובגלל זה הייתי בבית חולים." נואה הנהן כמובן מאליו. "שאלתי את הרופא אם מותר לי להתאמן?"
"אתה שואל אותנו כי היינו איתך בחדר וראינו איך אתה בוהה לו בתחת? כי עד כמה שזכור לי ישבתי בחדר המתנה עם ג'ורדן שסיפר על התחת של סטפני וכמה שהוא אוהב יותר ישבנים מאשר כל דבר אחר וזה החור האהוב עליו." ג'ורדן לפתע הזכיר לו את האימוג'י התמים שנהג להשתמש בו בכל פעם שעשה משהו שהוא כמובן - לא תמים.
YOU ARE READING
Fighting the game of life
Romans"דחוף עצמך שוב ושוב. אל תוותר אפילו על אינץ' אחד עד שנשמעת השריקה לסיום" ~לארי בירד~ אומרים שהכדור הוא עגול ואנחנו באמת נתעסק בו קצת אבל בסיפור הזה ה-"כדור" משתמע לשתי פנים להבדיל מהמשפט. "מה קרה?" שאלה כל-כך פשוטה בפגישה מקרית לחלוטין מובילה להת...
