שרביט השמש

פרק 9

-רוהאן-
אחרי שדני הוציא אותנו מהחדר של קרלי הוא נתן לנו הוראות איך להגיע לבאסר ועזב. קלי ואני התחלנו ללכת בשקט. אחרי כמה זמן של הליכה החלטתי לשבור את השתיקה. ''אז, מדריך הטיולים שלי, מה ראינו פה עכשיו?'' שאלתי את קלי. הוא צחק בשקט למשמע הכינוי ''למה אתה מתכוון?''.  ''אני מדבר על האנשים שראינו עד עכשיו, איש עץ, רוח רפאים, וקנטאור'' אמרתי ''תסביר לי עליהם''. ''אוקי אז דבר ראשון יש את העיצנים. הם גרים ביער ויכולים להפוך ולשלוט בצמחים. הם בדרך כלל ניזונים מדשן אבל במקרים מסויימים הם עלולים להרוג יצורים חיים כדי להכין מהם דשן, בדרך כלל זה קורה בכך שהם גורמים לקורבן שלהם ללכת לאיבוד ולהתרחק מהשבילים המוכרים, קוברים אותו ומחכים שירקיב. פאנטומים, שאלה הרוחות רפאים שדיברת עליהם, הם יצורים שנולדים בלי גוף גשמי. הם יכולים לפתח אותו עם הזמן אבל הם לא נולדים איתו. הם גרים בעיר משלהם שנקראת ניקס. לפאנטומים יש כוחות משלהם כמו תעופה, אי נראות, מעבר דרך חפצים, ושליטה בגוף של יצור חיי אחר. בדרך כלל הם נשארים בעיר שלהם ולא מתערבבים עם יצורים אחרים, מה שהופך את הנוכחות של דני למפתיעה ביותר'' הוא אמר ועצר לרגע כדי לנשום. את כל מה שהוא אמר כתבתי במחברת שלי. ''קנטאורים הם מין תת זן של אנימאגים-'' הוא התחיל להגיד. ''מה זה אנימאגים?'' שאלתי. ''אנימאגים הם אנשים שהם בחלקם חיות. בדרך כלל הם חיות באופן חלקי, באברי גוף שונים, אבל הם יכולים להשתמש בקסם שלהם כדי להפוך לחיות באופן מלא. הם גרים בבאסר, שזו העיר שאליה אנחנו הולכים. קנטאורים הם מין תת זן של אנימאגים. כמו אנימאגים הם רוב הזמן חיות רק בחלק קטן מגופם. בצורה הזאת אי אפשר להבדיל בין אנימאג לקנטאור. אבל לעומת אנימאגים קנטאורים יכולים להפוך רק את פלג גופם התחתון לחייתי, ולא את כל גופם. וקנטאורים באים רק בצורה של חיות גדולות שהולכות על ארבע, ולא בצורה של כל חיה שקיימת בטבע. קנטאורים משתדלים להופיע בציבור בצורה החייתית ביותר שלהם כדי לבסס את ההבדלים שלהם מהאנימאגים, אבל ספרים שקראתי מראים שבחיי היום יום שלהם קנטאורים שומרים על צורה רגילה בעלת שתי רגליים. קנטאורים גרים בממלכה סנטוראי שבה היינו כרגע'' הוא אמר. ''למה קנטאורים ואנימאגים לא פשוט גרים באותו המקום? הם בעיקרון אותו הדבר'' אמרתי. ''פעם הקנטאורים היו חלק מהאנימאגים, הם פשוט נחשבו לזן נחות יותר של אנימאגים וסבלו בפשעי שנאה קשים. יום אחד קנטאור צעיר בשם קנטוק החליט שנמאס לו מהיחס שהקנטאורים מקבלים והוא יצר תנועה, מהפכה, נגד האנימאגים. בסוף הקנטאורים קיבלו מה שהם רוצים. הם קיבלו שטח משלהם להקים בו ממלכה משלהם, והם היחידים שעדיין חיים בסגנון של מלוכה. מאז הקנטאורים לא נקראים יותר אנימאגים, אלא קנטאורים, על שם קנטוק שהתחיל את המהפכה הזאת. זו הסיבה שבציבור הקנטאורים מעדיפים לשמור על הצורה החייתית שלהם כדי להבדיל אותם מהאנימאגים'' הוא הסביר. כתבתי גם את זה ''מעניין, מאוד מעניין''. הוא הסתכל עליי כותב ''יש עוד משהו שאתה רוצה לשאול?''. ''לא, תודה'' אמרתי וחייכתי אליו. הוא חייך בחזרה ''אז מה זה הדבר הזה שאתה עושה בכדור הארץ?''. ''מדע?'' שאלתי. הוא הנהן. ''זה כמו קסם, רק שזה טבעי, ושאפשר להסביר את זה'' אמרתי ''והעבודה שלי היא להסביר את זה''. ''מגניב'' הוא חייך חיוך רחב ''ומה עם המשפחה שלך?''. ''מה איתם?'' שאלתי. ''תספר לי עליהם'' הוא ביקש. ''יש את אמא שלי, שהיא קשוחה אבל אוהבת, והיא מתקשרת אליי כל יום לוודא שאכלתי כמו שצריך כי לפעמים אני כל כך עסוק שאני שוכח לאכול. ויש את אחותי הקטנה שיכולה להיות מעצבנת ממש לפעמים אבל אני חולה עליה, היא עכשיו בהריון הראשון שלה. ויש את גרי, שהוא לא באמת קרוב משפחה שלי אבל הוא החבר הכי טוב שלי מאז שהיו בגן, אז הוא כמו אח בשבילי'' אמרתי. ''זה נשמע נחמד, ומה עם אבא שלך?'' הוא שאל. שתקתי לרגע ''הוא מת שהייתי ילד, הוא היה כבאי, מת במילוי התפקיד''. ''אה, מצטער לשמוע'' הוא הניח את ידו על הכתף שלי. ''זה בסדר'' אמרתי והנחתי את היד שלי על שלו. מרחוק ראיתי שער עם שלט גדול. בהתחלה הכתב בו היה לא מובן אבל לאט לאט הוא השתנה לאנגלית. על השלט היה כתוב 'ברוכים הבאים לבאסר'.