שרביט השמש

פרק 18

-קליאן-
רוהאן חייך אליי. ''השגת את כל החלקים?'' שאלתי אותו. הוא הנהן ''ואתה?''. ''כן'' אמרתי בחיוך. ''ידעתי שתוכל לעשות את זה'' הוא אמר והניח את היד שלו על כתפי. היד שלו הייתה חמה. ''נו קדימה למה אתה מחכה?'' שאלתי אותו והוצאתי מהתיק שלי את החלקים שאספתי. הוא לקח את התיק שלו והוציא ממנו את החלקים שהוא אסף. כשכל החלקים היו אחד ליד השני הם התעופפו באוויר והתחברו אחד לשני. השרביט היה מורכב ממוט ארוך עם כדור מוזהב בקצה. ''וואו...'' רוהאן מלמל. ''זה יותר יפה משאי פעם דמיינתי'' מלמלתי אני. לא משנה כמה שקראתי על השרביט הזה שום דבר לא יכול להשתוות לדבר האמיתי. הרמתי את השרביט. הרגשתי את הקסם שלו מעקצץ באצבעות שלי. חייכתי אל רוהאן חיוך רחב והוא חייך בחזרה. ''הצלחנו'' הוא אמר לי. ''הצלחנו'' עניתי לו. ''וואו, הצלחתם, זה מרשים'' אמר קול מבין העצים. כשהסתובבתי ראיתי בחור צעיר עומד ומסתכל עלינו. שיערו היה חום וגלי ועיניו היו חומות. הוא לבש שיריון מתכת עם עיטורים ירוקים. ''היי אני מכיר אותך, אתה אחד השומרים במקדש האדמה'' רוהאן אמר. ''קוראים לי אקסקליאר, אבל בבקשה תקראו לי קס, לא יכולתי שלא לשים לב שהרכבתם את השרביט'' השומר אמר בחיוך. החיוך שלו היה כנה וחם. ''אתה עקבת אחרי?'' רוהאן שאל. ''עם כמה שזה היה מפתה אני חושש שלא, אני בדרך הביתה מהעבודה'' קס ציחקק בנחמדות. ''אה'' רוהאן אמר במבוכה קלה. ''לא אמרת לי את השם שלך'' קס ציין. ''אני רוהאן, וזה קלי'' רוהאן אמר ואז הצביע עליי. ''ומה אתם מתכננים לעשות עם השרביט?'' קס שאל. ''אני צריך לחזור הביתה זוכר?'' רוהאן אמר. ''אה כן, כדור הארץ זה היה נשמע קצת מוזר כשאמרת את זה'' קס אמר. ''אז למה נתת לו לעבור?'' שאלתי. ''הוא לא היה נראה כמו איום, בלי להעליב'' קס אמר. ''לא נעלבתי'' רוהאן אמר. ''אז מה זה כדור הארץ הזה?'' קס שאל. ''עולם אחר לגמרי, עולם בלי קסם'' רוהאן אמר. ''עולם בלי קסם הא? זה בטח נחמד, בטח אין שם מלחמות'' קס אמר. ''מה מלחמות קשורות לקסם?'' שאלתי. ''זה בגלל המלחמה הגדולה נכון? אבל גם בכדור הארץ יש אנשים מרושעים כמו המכשפים'' רוהאן אמר. קס נראה מבולבל ומעט מאוכזב ''זה מה שסיפרו לך? שהמכשפים היו מרושעים?''. ''הם היו מרושעים'' אמרתי. ''ואיך אתה יודע את זה הא? לפי ספרי ההיסטוריה?'' קס שאל. ''בטח, קראתי כל ספר היסטוריה שהצלחתי להשיג. כל הספרים אומרים את אותו הדבר, המכשפים היו מרושעים בטבע שלהם, זה למה הם היו חייבים להיכחד, לטובת הכלל'' אמרתי. ''תן לי לגלות לך סוד קטן, ספרי ההיסטוריה משקרים'' קס אמר. ''לא הם לא'' אמרתי. ''אין לך מושג עד כמה'' קס אמר. רעש נשמע מבין העצים. ''מה זה היה?'' רוהאן שאל וקירב את השרביט אליו.  קס הסתכל מסביב לרגע והבעה של דאגה התפשטה עליו פניו. נשמע רעש חזק והרגשתי כאב חד בצד של הראש שלי. ואז הכל נהיה שחור.
''קלי! קלי תתעורר!'' שמעתי קול מעליי. פקחתי את עיניי באיטיות ''מה קרה?''. קס רכן מעליי ''התעלפת, אתה בסדר?''. הוא נראה מודאג. ''כן... נראלי... איפה רוהאן?'' שאלתי. ''הוא לא כאן'' קס אמר וקם. הוא התהלך בסביבה בלחץ. ''איפה הוא?'' שאלתי בדאגה. ''הוא נלקח, לעזאזל הם ראו אותו נלקח'' הוא אמר ובעט באבן בכעס. ''מי לקח אותו? מי זה הם?'' שאלתי. ''השומרים האחרים. עכשיו הם יפיצו את החדשות ברחבי האי ותפרוץ עוד מלחמה. לעזאזל זה לא טוב'' הוא אמר בלחץ. ''מלחמה? על מה לעזאזל אתה מדבר? אתה יודע מי לקח את רוהאן?'' שאלתי. ''כן, אני יודע טוב מאוד מי לקח אותו. לעזאזל אני הייתי צריך לראות את זה בא! ברור שהוא ייקח אותו! הייתי כל כך טיפש!'' הוא בעט בסלע בכעס והסלע נשבר. ''קס! תדבר איתי פה! איפה לעזאזל רוהאן?! מי לקח אותו?! מה לעזאזל קורה פה?! למה שתהיה מלחמה?!'' צעקתי עליו. נראה שזה הוציא אותו ממעגל הלחץ שלו כי הוא נעצר והסתכל עליי ''מכשף לקח את רוהאן, המכשף האחרון שנותר''.