פרק 22

14 2 0
                                    

-ווריאן-
זהו זה. עוד קצת ואני סוף סוף אצליח. ''אל תעשה את זה'' רוהאן אמר לי. ''אין לך מושג מה אני עברתי בחיים שלי, מה נותן לך את הזכות לשפוט אותי הא? אתה בכלל לא שייך לכאן'' אמרתי בכעס. ''אולי לא, אבל אני יודע שאי אפשר להחזיר את המתים, אל תעשה את זה'' הוא אמר. הפעלתי את המכונה שלי וכל החדר זהר באור כחול בוהק ''אני יכול לעשות מה שאני רוצה ואף אחד לא עומד לעצור אותי''. הושטתי את היד שלי לשרביט. אני סוף סוף עומד לעשות את זה. הדלת נפתחה ברעש ''תעצור!''. אני מכיר את הקול הזה. אני מכיר את הקול הזה יותר טוב ממה שאני מכיר את הקול של עצמי. הוא לא השתנה אפילו לא קצת. הסתובבתי אליו ''אקסקליאר''. הוא הסתכל עליי עם העיניים החומות שלו. הוא נראה כל כך נואש. ובכל זאת, התגעגעתי ללראות אותו מחוץ לכדור הבדולח שלי. מאחוריו עמד האלף. ''מה הוא עושה כאן?'' רטנתי לעבר קס. ''הוא לא כאן בשבילך, אני כאן בשבילך'' קס אמר והתקרב אליי. ''תלך מכאן, אתה לא קשור לזה'' אמרתי והתרחקתי ממנו. ''ווריאן אל תעשה משהו מטופש, לנסות להשתמש בכל כך הרבה כוח יהרוג אותך'' הוא אמר. ''אתה טועה, אני התחזקתי הרבה מאז הפעם האחרונה שהתראנו'' אמרתי. ''זה לא יעבוד, אפילו מלאכים לא יכולים להחזיר את המתים'' הוא אמר. ''אני יותר חזק מהם! אני יותר חזק מכולם!'' צעקתי עליו. הוא הסתכל עליי. ''מה קרה לך? אתה נראה נורא, הידיים שלך... השיער שלך... השתמשת במאגיה שחורה נכון?'' הוא נראה כל כך מאוכזב. ''עשיתי את כל מה שיכולתי בשביל להחזיר את המשפחה שלי, אבל זה לא מספיק, כלום לא מספיק חוץ מהשרביט'' השפלתי את מבטי לרצפה. ''גם השרביט לא יספיק, אף קסם לא יכול להחזיר את המתים, אם תנסה את זה אתה תמות'' הוא התקרב אליי. ''קס, קסי, בבקשה תלך'' התחננתי. ''אני לא עוזב אותך שוב'' הוא החזיק לי את היד. ''קס...'' הרמתי אליו את מבטי. הוא חייך ''הידיים שלך עדיין מרגישות כמו בועות, התגעגעתי לזה''. ברקע ראיתי את קליאן מוציא את רוהאן מהכלוב ומנסה לצאת מהחדר. שיחררתי את היד שלי מהיד של קס ''אתה באמת חושב שאני כזה אידיוט?''. סגרתי את היד שלי בכוח ורוהאן נפל על הרצפה. ''מה אתה עושה לו?!'' קליאן צעק עליי ורכן לידו. ''אני עוצר את הריאות שלו'' אמרתי וצחקתי. ''ווריאן...'' קס אמר לי. ''אני לא אותו בחור שזרקת במקדש, אני חזק יותר, טוב יותר, ואני לא טיפש מספיק כדי לוותר עכשיו'' אמרתי לו. ''תעזוב אותו!'' קליאן צעק עליי. הוא נראה על סף דמעות. צחקתי ''או שמה?''. הוא קם והסתגל עליי. העיניים שלו זהרו בלבן. על החזה שלו הופיעו שלושה עיגולים סגולים זוהרים עם עיגולים צהובים קטנים יותר בתוכם. ''תשחרר אותו'' הקול שלו נשמע מוזר. ''או שמה?'' אמרתי. הוא ירה עליי כדור אנרגיה. לא היה לי סיכוי לעצור אותו ולהחזיק א רוהאן בו זמנית. שיחררתי את הריאות של רוהאן ויצרתי מגן מסביבי. כדור האנרגיה פגע במגן שלי וסדק אותו. ''מה לעזאזל?'' מלמלתי. לא ראיתי קסם חזק כל כך באלף מעולם. קליאן ירה עוד כדור אנרגיה לכיווני וסדק את המגן עוד טיפה. ''קלי אני בסדר תפסיק'' רוהאן אמר לו והשתעל. קליאן ירה עוד כדור אנרגיה לכיווני וריסק את המגן לגמרי. ''קלי תפסיק!'' קס צעק עליו. קליאן ירה עוד כדור אנרגיה לכיווני. עצמתי עיניים והתכוננתי לפגיעה אבל היא לא הגיעה. שמעתי אנקת כאב חלשה ופתחתי את עיניי. קס עמד מולי, הוא נתן לכדור האנרגיה לפגוע בו כדי שאני אהיה בסדר. הוא נפל אחורה ואני מיהרתי לתפוס אותו ''קס!''. השכבתי אותו על הרצפה והחזקתי אותו בידיים שלי. הוא נראה חלש. השיריון שלו נמס וחשף חזה שחור משריפה. ''לא לא לא חתיכת אידיוט! למה שתעשה דבר כזה?! אני הייתי יכול להתמודד עם זה למה שתעשה את זה לעצמך?!'' דמעות עלו בעיניי. ''אני לא רציתי שתיפגע'' הוא מלמל והשתעל. ''אני הייתי שורד! אתה כזה אידיוט!'' החזקתי את הראש שלו. הוא הרים את ידו ונגע בפנים שלי בעדינות. ''אני בחיים לא הייתי נותן לך להיפגע'' הוא מלמל בחיוך עייף. ''למה?!'' צעקתי. ''כי אני אוהב אותך'' הוא מלמל. היה ברור שהוא מנסה חזק להישאר ער. ''אל תעשה את זה... בבקשה... אני צריך אותך'' החזקתי אותו. ''אני מצטער, אבל אתה תהיה בסדר... אני בטוח בזה...'' הוא מלמל ועצם עיניים. הצמדתי אותו אליי ופרצתי בבכי.

שרביט השמשWhere stories live. Discover now