- MY GLANCE -

1

-פרק מספר 1-
| נ.מ - פליקס |

תחילת שנה.. והאמת , אני מתכוון ללמוד כל כך טוב השנה כדי להיות מצטיין.
הצלחתי בשנים קודמות להגיע להצטיינות והרגשתי כל כך גאה בעצמי , אז הבטחתי לעצמי שאנסה שוב.. אבל גם אם לא אצליח , זה לא נורא.. יש לי גם את השנה הבאה והאחרונה כדי לעשות את זה.

נכנסתי לכיתה.. תמיד כשמתחילים את בית הספר שוב לאחר החופשה אני מרגיש לחוץ.
הכיתות אצלנו משתנות כל שנה ופתאום תלמידים חדשים מגיעים.
אפרופו תלמידים חדשים..
״היי , מה קורה?״ תלמיד חדש פנה אליי כשהתיישב לידי
״בסדר , איך קוראים לך?״ שאלתי לפתע
״האן. האן גיסונג״ הוא ענה וחייך לעברי. הוא נראה כמו סנאי עם הלחיים הענקיות האלו.
״נעים להכיר , לי יונגבוק אבל תוכל לקרוא לי פליקס אם יותר נוח לך..״ אמרתי וחייכתי בנחמדות.
״אוקיי פליקס , אז.. אני מניח שאנחנו הולכים להיות חברים לשולחן״ הוא אמר בהתלהבות
״כרצונך האן גיסונג״ השבתי וצחקקנו.

השיעורים עברו אחד אחרי השני.. ישבתי לדבר עם גיסונג בהפסקות והאמת שהוא די נחמד..
ישבנו בספסלים מחוץ לכיתה , הוא סיפר לי על הכלב שלו בבאמה , על המשפחה שלו ואפילו על הנטייה המינית שלו.
די הופתעתי כשהוא שיתף אותי בכזאת פתיחות.. אבל אהבתי את זה.
הוא התיישב מולי וסיפר לי שהוא אוהב בנים ואת סיפור היציאה שלו מהארון.. איך המשפחה שלו הגיבה ואיך החברים.
כששמעתי אותו מדבר על זה הרגשתי ביטחון לספר לו גם עליי.
״גם אני אוהב בנים״ התוודתי בפניו כשהוא רק חייך וליטף לגבי.
הוא התעניין המון איך קיבלו את זה במשפחה שלי ושאל מי יודע..
סיפרתי לו שרק אמא שלי יודעת והיא מקבלת אותי ככה כבר שנים , מאז שסיפרתי לה.

המשכנו לדבר על עוד מיליון נושאים כשצלצול השיעור הבא קטע אותנו.
״אני מניח שנמשיך את השיחה הזאת בפעם אחרת..״ הוא קבע וצחקקנו כשהלכנו לכיתה.
התיישבתי במקומי כשהמורה למתמטיקה נכנסה ואמרה לפתוח מחברות , יש תרגילים לפתור.
פתחתי את המחברת שלי וקפאתי במקומי. לא עיכלתי לשניה את מה שעיניי רואות.
על הדף הראשון במחברתי: ״חתיכת הומו מסריח״
בכתב מודגש וברור.
עיניי נפערו ודמעות בצבצו מעיניי , הבטתי להסתכל על גיסונג במהירות אך הוא לא הבין במה מדובר.
ניסיתי לסמן לו בעיניי והוא קלט , פניו התמלאו בהלם בדיוק כמוני.
מי היה יכול לעשות דבר כזה? ומאיפה אנשים יודעים שאני.. אייש פאק. לא יכולתי להחזיק יותר את הדמעות כשרצתי מחוץ לכיתה אל החצר וגיסונג אחריי.

״פליקס.. אל תבכה , זה לא שווה את זה״ הוא ניחם וליטף את גבי
״גיסונג , מי היה יכול לעשות את זה? לא עשיתי כלום לאף אחד״ אמרתי בבכי.
״כנראה סתם ילדים מטומטמים..״ הוא אמר
״ומאיפה הם יודעים?״ שאלתי מוחה את דמעותיי
״אולי שמעו את השיחה שלנו מוקדם יותר.. אני לא יודע״ הוא אמר ודמעותיי איימו לפרוץ פעם נוספת.
״היי , תפסיק עם זה. תצטרך להיות חזק ולהתמודד עם זה , אף אחד לא אמר שזה קל להיות הומו. ותזכור שאין דבר כזה שונה , יש מיוחד״ הוא שם לב ועודד אותי כשאחז בפניי.
״זה בסדר.. אני אהיה בסדר. תודה גיסונג , בוא נחזור לכיתה״ אמרתי כשניקיתי את פניי וחיבקתי אותו.
הוא חייך וחזרנו לכיתה.