- MY GLANCE -

23

-פרק מספר 23-
| נ.מ - היונגין |

״אתה מרגיש טוב יותר? אתה בטוח שאתה רוצה ללכת?״ שאלתי את פליקס כשהתעורר מוקדם להתארגן לבית הספר.
״כן היונגין.. אני רוצה לחזור לשגרה שלי. לשגרה שלנו..״ הוא אמר וכרך את ידיו סביב מותניי.
״בסדר.. אבל אם תרגיש לא טוב , משהו יקרה , אתה ישר-״ התחלתי והוא קטע אותי.
״בא אלייך. אני יודע.״ הוא חייך לעברי
״ילד טוב.. קדימה בוא נזוז״ נשקתי לו בזריזות ואחזתי בידו.

נפרדנו כשהגענו לבית הספר , נכנסתי לכיתה והתיישבתי ליד מינהו.
״מה איתך.. איך אתה אחרי כל ה.. אתה יודע?״ הוא שאל
״מינהו אני חתיכת זין. אני מרגיש כל כך אשם בזה..״ אמרתי ואחזתי בראשי.
״תפסיק זאת לא אשמתך..״ הוא הרגיע
״זאת כן! אם רק לא הייתי לוקח אותו לשם-״ אמרתי והוא קטע אותי
״אבל לא יכולת לדעת! אף אחד מאיתנו!״ הוא החזיר
״ומה לגבי זה שנתתי לו ללכת לבד לשירותים? עד כמה אני אידיוט? אמרתי לו בעצמי שלא יזוז ממני ונתתי לו ללכת״ אמרתי בכעס
״מי ידע שהחתיכת קונדום קרוע הזה יעמוד שם ככה ויאנוס אותו?!״ הוא אמר
״אל פאקינג תגיד את זה.״ אמרתי נושם עמוק
״מצטער.. אני פשוט מתכוון שזאת לא אשמתך , אף אחד מאיתנו לא יכל לדעת שזה יגמר ככה אז אל תסחוב על עצמך את כל האשמה״ הוא אמר והתנשף לפני שהמשיך.
״איך פליקס? ראיתי את שניכם נכנסים לפה ביחד״ הוא שאל
״הוא התעקש לבוא.. אני מתכוון.. הוא נראה טוב יותר אבל אני לא יודע מה לחשוב.. הוא עדיין בטראומה.״ עניתי וכיווצתי את אגרופיי.
״מה עם רונאן? טיפלת בו?״ שאלתי בכעס
״כרתי לו תזין בדיוק כמו שאמרת. אבל זה לא מנע מהחתיכת שמוק הזה להגיע ל-״ הוא אמר ועצר באמצע.
״מה?! אתה רוצה להגיד לי שהמזדיין הגיע לבית ספר?!״ צעקתי
״היונגין..״ מינהו ניסה להרגיע אותי מלעשות שטויות אבל הגוף שלי פעל לפני המוח.
״חתיכת מזדיין..״ מלמלתי ויצאתי מהכיתה.
פתחתי את דלת הכיתה הצמודה לשלנו ואשכרה.. אשכרה המזדיין יושב מולי , רגליו על השולחן כאילו הזין שלו לא נכרת.
משחק אותה גבר אה?
״היונגין.. טוב לראות גם אותך״ הוא אמר וקם ממקומו
״חתיכת מזדיין מסריח.. איך יש לך אומץ להראות את עצמך פה בכלל?!״ צעקתי
״מה זאת אומרת.. אתה כאן , אני כאן. פליקס כאן? אני כאן.״ הוא אמר ודמי רתח.
דחפתי אותו על הקיר ואחזתי בחולצתו.
״אם עוד פעם אחת , אני אשמע את השם של הילד הזה יוצא מהפה המזוין שלך.. גם לשון לא תהיה לך.״ אמרתי בעצבים
״תרגע.. הוא בסך הכל צעצוע. אפשר להנות ממנו שנינו ביחד.. יום אתה יום אני..״ הוא המשיך והכתי אותו בחוזקה.
״בן זונה..״ הוא מלמל ודחף אותי החוצה מהכיתה. המכות הועברו למסדרון השכבה.
קמתי על רגליי ודפקתי אגרופים בפניו.
״בן זונה! אל תדבר עליו ככה! אל תסתכל לכיוון שלו אפילו , אני נשבע שאם לא תסתום תפה שלך עוד כמה שניות הלשון שלך בחוץ״ אמרתי והרבצתי לו. דם יצא מפניו.

| נ.מ - פליקס |

ההפסקה הגיעה. כל השיעור שמענו מהקומה שמעלינו מהומה.. אבל אף אחד לא עלה לבדוק.
ניצלתי את ההפסקה לעלות כדי להבין מה קורה וליבי הלם בחוזקה.
היונגין על הרצפה כשרונאן מכה אותו ואז הם מתהפכים והיונגין נותן בו אגרופים שהורידו דם מפניו.
״היונגין!! מה אתה עושה?!״ רצתי לכיוונו כשכל שכבתו התאספה סביבם וטלפונים מורמים.
היונגין בכלל לא ראה אותי כשיד גברית מושכת אותי לצד.
״אתה לא יכול להכנס לזה.. זה מסוכן מידי״ מינהו אמר והזיז אותי לאחור
״לא! מינהו! תעצור את זה.. תעשה משהו בבקשה!״ צעקתי בלחץ כששוב היונגין הגיע לרצפה וחטף אגרופים מרונאן.
״אי אפשר. אם היונגין החליט לתקוף אותו אף אחד לא יכול לעצור אותו״ הוא אמר והשתגעתי.
רונאן ממשיך להכות את היונגין שמתגונן בידיו.
אני לא פאקינג נשאר כאן להסתכל!
רצתי במהירות ודחפתי את רונאן על הקיר בחוזקה , רק שירד מעל היונגין.
״פליקס!״ שמעתי את מינהו צועק אחריי
״פליקס.. פאק! מה אתה עושה פה״ היונגין קם על רגליו וניקה את הדם מפניו.
״מה לעזאזל אתה עושה?? תראה את הפנים שלך!״ עניתי בלחץ כשרונאן נעמד על רגליו.
״הצעצוע הצטרף לחגיגה.. אהבתי״ הוא מלמל
״אמרתי לך לא פאקינג לקרוא לו ככה!״ היונגין צרח עליו ומשך אותי לעמוד מאחוריו.
״אז איך היית מעדיף שאקרא לו? ׳בובת מין׳? ׳הבחור של הוואנג שזיינתי׳? ׳הבחור שהוואנג לא מצליח לספק׳?״ הוא ענה להיונגין והחל לכנות אותי בכינויים מחרידים. דמעות ירדו מעיניי.
״אתה. פאקינג. מת.״ היונגין אמר והסתער עליו. הוא הרביץ לו כל כך חזק עד שכמעט הרג אותו.
מינהו הצטרף וניסה להרגיע את היונגין אבל זה לא עבד.
״היונגין! תפסיק! אתה תהרוג אותו!״ רצתי בעצמי בדמעות ומשכתי אותו אחורה מרונאן.
״מה פאקינג אכפת לך ממנו?!״ הוא צעק והסתובב להכות אותו שוב כשמשכתי אותו חזק יותר אליי. בזמן הזה מינהו הסתער על רונאן וקבוצת תלמידים הובילו אותו לאחות בית הספר.
״לא אכפת לי ממנו! אכפת לי ממך! אתה לא רוצח!״ אמרתי בבכי ואחזתי בפניו בחוזקה.
הוא הסתכל להביט מאחוריו כאשר רונאן נעלם ולפני שהספיק להגיב סובבתי את ראשו חזרה אליי.
״תרגע. תנשום עמוק.״ אחזתי בפניו.
״בבקשה.. בשבילי. תרגע.״ לחשתי והצמדתי את ראשו לראשי.
נשימותיו הסדירו והוא אחז בפניי בידיו הגדולות.
״פאק.. אתה משגע אותי..״ הוא מלמל.
״היונגין יכולת לסיים במשטרה היום..״ לחשתי והוא מחה את דמעותיי. 
״לא אכפת לי. אף אחד לא ידבר עליך ככה , לעולם.״ הוא אמר ומשך אותי לחיבוק חזק. הוא אחז בראשי ועצמתי את עיניי , הקלה מילאה את חזי.
״אל תבכה בגללי. לעולם אל תבכה בגללי. אני לא שווה את זה״ הוא מלמל וכיווצתי את גבותיי
״על מה אתה מדבר.. אתה שווה הכל״ אמרתי ואחזתי בפניו.
״תסתכל עליי..״ לחשתי לו
״הפנים שלך חבולות.. בוא נלך לטפל בזה״ סרקתי את פניו בידיי
״פליקס.. אני לא הולך לבית חולים״ הוא אחז בידי
״אתה לא.. אטפל בך בעצמי״ אמרתי
״תבטיח לי״ הוא אמר
״אני מבטיח״ השבתי ואחזתי בידו , יצאנו אל הרכב ונסענו הביתה.