- MY GLANCE -

12

-פרק מספר 12-
| נ.מ - פליקס |

התעוררתי לבית ספר.. כואב לי הראש.. אבל הגוף עוד יותר.
״היונגין..״ מלמלתי בכאבים וניערתי את גופו
״ממ״ הוא מלמל מתוך שינה ומשך אותי אליו
״איה!״ צעקתי והוא קם בבהלה
״מה קרה? אתה בסדר?״ הוא שאל מודאג
״כן.. זה פשוט ש.. כואב לי כל הגוף״ אמרתי והוא גיחך
״מה מצחיק אותך? זה כואב!״ התבכיינתי
״בסדר בסדר אני מצטער! זה פשוט שהבאת את זה על עצמך.. אתה זה שהתגרה בי אתמול״ גיכחתי והוא פנה להביט בי
״מה אמרתי שגרם לך לזיין אותי כל כך חזק עד שכואב לי הגוף?״ שאלתי בסקרנות. אני זוכר שהייתי שיכור ואני גם זוכר ששכבנו.. אבל לא יותר מזה.
״בוא נראה.. שהיית צריך להזדיין עם מישהו אחר במועדון ככה הוא היה מזיין אותך טוב יותר ממני״ הוא צוטט אותי ושמתי את ידיי בשוק על פי. איך אמרתי דבר כזה..
״מה קרה?״ הוא שאל בגיחוך
״היונגין.. לא התכוונתי להגיד את זה!״ הרגשתי רע עם מה שאמרתי והשפלתי את מבטי
״אני יודע.. התגרת בי כדי לקבל זיון. אני מבין מה אתה מנסה לעשות.. שתדע שאתה מאוד קשה כשאתה שיכור״ הוא אמר וצחקקתי
״אתה לעולם לא הולך יותר לשטויות האלה בלעדיי שמעת?״ הוא שאל ואחז בפניי
״כן.. סליחה שהייתי מציק אתמול.. אבל היה כיף בלילה״ אמרתי והתקרבתי לשפתיו כשהוא צחקק והדביק נשיקה לשפתיי.
״רגע! גם גיסונג היה איתי אתמול.. היונגין! הוא נשאר שם לבד??״ שאלתי בלחץ
״לא.. שיגעת אותי אז לקחתי אותו הביתה ובדקתי שהוא ישן״ הוא אמר ועטפתי את צווארו בזרועותיי
״אתה הכי טוב שיש! אני אוהב אותך!״ אמרתי בצורה הכי כנה שיכולתי להגיד.
״אתה.. מה?״ הוא הביט בעיניי מבולבל
״אוהב. אותך.״ חזרתי על עצמי והוא חייך חיוך כל כך גדול שפחדתי שתיפול לו הלסת.
״תגיד את זה שוב.. עם המבט שלי״ הוא חפן את פניי והביט בעיניי.
״אני אוהב אותך היונגין״ אמרתי כשהסתכלתי בעיניו.
״פאק.. אני אוהב אותך יותר״ הוא החזיר ונשק לשפתיי במהירות.
הוא משך אותי אליו לחיבוק חזק.
״אייי היונגין.. זה עדיין כואב״ גנחתי מכאב בגיחוך
״מצטער. בוא נתארגן לבית ספר״ הוא צחקק ונשק לשפתיי.
אני כל כך מאושר עכשיו.. כל כך פחדתי ממנו בפעם הראשונה שנפגשנו.. לעולם לא הייתי מאמין שמאחורי כל השמועות הנוראיות עליו יש בן אדם כזה. הוא טוב לב , רגיש , דואג ותומך בי תמיד.
אני מאושר שהתאהבתי בו.
מאז התקרית האחרונה של היונגין עם הבנים בבית ספר הם לא מתקרבים אליי יותר.. אני סוף סוף מצליח להנות קצת בבית ספר.
״היונגין..״ מלמלתי כשהוא ליטף את ירכי בזמן הנסיעה לבית ספר
״כן יפה שלי״ הוא כינה וחיוך קטן עלה בפניי
״תודה שעזרת לי עם הבנים ההם.. הם כבר לא מציקים לי״ אמרתי ושיחקתי באצבעותיי
״אני שמח לשמוע , תמיד תזכור שאני פה בשבילך. אם קורה משהו אתה ישר בא אליי בסדר?״ הוא אמר והנהנתי כשהוא ליטף את שיערי.

ירדנו מהאוטו ונכנסנו לבית ספר.
״אל תשכח שאני מסיים מאוחר יותר ממך אז אגיע הביתה אחריך , אל תברח לשום מקום! אני אוהב אותך״ הוא אמר והנהנתי כשהוא נשק לשפתיי.
התיישבתי ליד גיסונג שהיה נראה גמור.
״האנגאובר מאתמול?״ שאלתי והוא הנהן.
״תמסור להיונגין תודה על שהחזיר אותי.. הייתי גמור״ הוא אמר
״זה לא שעכשיו אתה נראה יותר טוב..״ התגרתי והוא הכה את כתפי.

עוד יום נגמר וחזרתי הביתה מותש..
נשכבתי בספה כשדפיקה בדלת מקפיצה אותי.
פתחתי את הדלת ולפניי אישה מבוגרת עם כלב בידה.
״שלום? איך אני יכול לעזור לך גברתי?״ שאלתי בהיסוס
״אני העוזרת בית של אדון הוואנג.. הוא ביקש ממני להחזיר את קקאמי מהאילוף.. הוא היה שם כבר זמן מה״ היא אמרה והכלב פרץ בריצה אל תוך הבית.
״אני מבין.. תודה רבה לך!״ אמרתי והיא חייכה אליי והלכה.

״שלום לך! אז.. קקאמי זה השם?״ ירדתי על ברכיי וליטפתי את פרוותו.
לא ידעתי שיש להיונגין כלב.. איזה כיף! לפחות תהיה לי תעסוקה עד שהוא יחזור.
״אבא שלך יגיע בקרוב.. אבל בנתיים , אתה רעב?״ שאלתי והוא קשקש בזנבו וליקק אותי במהירות
״כן.. אוקיי! בוא נחפש את האוכל שלך״ צחקקתי וחיפשתי במגירות עד שמצאתי.
מזגתי לצלוחית קטנה מהאוכל שלו והוא תקף הכל בבת אחת.
״מישהו פה רעב..״ צחקקתי כשהתיישבתי לידו.

פעמון הדלת הבהיל אותי בפעם השניה להיום.
״היונגין!! חזרת!״ צעקתי ונתלתי עליו כקואלה.
״שלום לילד היפה שלי״ הוא אחז בגופי ונשק לי עמוקות.
קקאמי נבח בטירוף כשראה את היונגין.
״ושלום גם לך!!״ הוא הניח אותי וליטף את קקאמי במהירות.
״עכשיו הבנתי למה לא התקשרת לשגע אותי כל הזמן הזה..״ הוא אמר וצחקקתי כשקקאמי קפץ עליי בטירוף.
התיישבתי והוא התנפל עליי בליקוקים.
״כן.. כלב טוב..״ מלמלתי וצחקקתי כשליטפתי את פרוותו.
״היי.. אני מקנא״ היונגין אמר וגרם לי לצחוק
״במי? בכלב שלך?״ אמרתי בגיחוך והוא רטן בקטנוניות
״אני אוהב אותךך אל תקנאא״ אמרתי וקפצתי עליו כשהוא אוחז בישבני. ידיי עוטפות את כתפיו הרחבות ופניי קרובות לשלו.
״התגעגעתי אליך..״ הוא אמר והסניף את צווארי
״גם אני.. מאוד״ אמרתי וחיכחתי את אפי באפו.
״הו! היונגין! קקאמי חזר מאילוף לא?״ אמרתי כשירדתי ממנו והוא צחקק.
״כן.. למה?״ הוא שאל
״תבדוק אם זה הצליח.. בבקשה! בבקשה!״ התחננתי בסקרנות
״בסדר בסדר , רק תפסיק עם המבט הזה״ הוא הסכים וחייכתי.
״קקאמי.. שב!״ היונגין קרא והוא ישב.
״קקאמי.. תסתובב!״ הוא עשה זאת. ואו.
״קקאמי.. יד!״ הוא שלח את ידו וקקאמי החזיר.
״איזה כלב טוב אתה!! כל הכבוד!״ היונגין התכופף בגאווה ונישק את קקאמי בכל פרוותו.
״עכשיו אני מקנא״ אמרתי בגיחוך
״במי? בכלב שלי?״ הוא התגרה וצחקקנו בקול.