- MY GLANCE -

5

-פרק מספר 5-
| נ.מ - היונגין |

״זה מספיק.. אני.. אני בסדר״ הוא הכריז בדיוק שסיימתי והתרומם בזהירות מהספה. הוא הלך שני צעדים וקרס. אחזתי בו במהירות.
״אייש.. אתה לא בסדר. אתה נשאר כאן.״ קבעתי כשהוא אחז בבטנו
״לא! היונגין , קח אותי הביתה! אני בסדר!״ הוא צעק ונראה שהוא כבר פחות מפחד ממני..
״אם אתה כל כך בסדר , תרים את החולצה שלך. עכשיו.״ אמרתי סורק את פניו הזועפות
״מ.. מה?״ הוא גמגם בלחץ
״אני לא עומד לעשות כלום , רק רוצה לראות שאתה לא משקר לי״ אמרתי בהתרסה והוא נבהל
״אני.. לא משקר. אני בסדר, תן לי ללכת״ הוא אמר בעקשנות וניסה לחמוק מזרועותיי.
״אתה לא משאיר לי ברירה״ אמרתי והרמתי אותו בידיי לחדר השינה.
״היונגין! מה אתה עושה! תן לי ללכת!״ הוא צעק בידיי כשהנחתי אותו על המיטה.
״אתה מרים את החולצה לבד או שאני אמור להפשיט אותך?״ שאלתי בחוסר סבלנות
״מה הקטע שלך?! מה אכפת לך ממני , אתה אפילו לא מכיר אותי! ואני דווקא כן אותך. אתה מסוכן ומפחיד עד מוות.. אסור לי להתקרב אליך״ הוא פנה אליי בעצבים. הילד הזה כבר לא כל כך ביישן..
״אתה בטוח? אתה חושב שאדם מסוכן ומפחיד עד מוות מסוגל לעשות את מה שאני עושה?״ שאלתי בסקרנות
״אני לא יודע מה אתה עושה , אני מודה לך שאתה עוזר לי אבל אתה לא יכול להשאיר אותי פה.. אני רוצה ללכת הביתה״ הוא התחנן ועיניו נאספו דמעות.
״אייש.. בסדר רק אל תבכה. בוא נעשה דיל , אם תראה לי את הבטן שלך אני אקח אותך הביתה״ הצעתי בחשש.. הוא יסכים?
״בסדר..״ הוא הסכים ופנה להרים את חולצתו.
״פליקס..״ אמרתי בקול הכי אימהי שיכול היה לצאת לי כשראיתי את החבורות על בטנו.
״אני אטפל בזה בעצמי.. אני מבטיח , אפשר בבקשה ללכת?״ הוא ביקש בעייפות.
״כן.. מחר בבית ספר אתה בא להראות לי שזה טופל שמעת?״ אמרתי והוא הנהן במהירות.
הרמתי אותו בידיי והכנסתי אותו לרכב , הסעתי אותו הביתה וכשחזרתי.. נפלתי לשינה עמוקה מלאת מחשבות.

| נ.מ - פליקס |

היונגין הוריד אותי בבית וכל כך הרבה מחשבות עברו בראשי..
למה הוא מתייחס אליי ככה? איך יכול להיות שכולם מפחדים ממנו כשהוא כל כך.. מקסים? אייש הכל כל כך מבלבל. אני לא יודע מה לעשות , בכל פעם שהוא מתקרב אליי הלב שלי דופק בטירוף. אני עדיין לא בטוח מה הסיבה אבל כנראה מהפחד.. למרות שהיום הוא היה עדין אליי ודאג לי.. שיט. אני לא יודע מה קורה.
לפני שהראש שלי הסתבך בעצמו שוב.. נפלתי לשינה עמוקה.
זזתי בלי סוף מכאבים והתעוררתי כמה פעמים בלילה.. אבל ניסיתי לקחת כדור ולחזור לישון. מחר יום ארוך..

עברנו כבר ארבעה שיעורים ועכשיו ההפסקה.. אני וגיסונג ישבנו לרכל וסיפרתי לו את כל מה שקרה אתמול.. דיברנו על זה הרבה וכבר הגיע הרגע שאני צריך ללכת להיונגין. אני לא יודע אם אני רוצה או לא אבל הבטחתי לו.
נפרדתי מגיסונג ועליתי במדרגות לקומה של כיתתו.
כשהגעתי ראיתי את היונגין נשען על הלוקר שלו כשבחורה מפטפטת איתו בחיוך ענק.
זה עשה לי כואב בלב.. מבלי לחשוב על הסיבה הרגשתי פגוע. פשוט.. הלכתי אליו וקיימתי את הבטחתי.
״אממ.. היונגין?״ קראתי מאחוריו כשהוא הסתובב אליי במהירות. הוא כל כך יפה.. וגם האישה שאיתו. לא פלא שהם נראים קרובים.. הם מתאימים.
״הו שלום גם לך..״ הוא אמר והשפלתי את מבטי. הרגשתי כאילו אני מפריע למשהו כשהבחורה עוד עמדה שם.
״מי אתה בשבילו? יזיז? סקס מזדמן?״ היא פנתה לשאול אותי וכל כינוייה עשו לי בחילה.
״אני..״ גמגמתי. שוב.
״הוא רק מישהו שחייב לי הבטחה.״ היונגין אמר במקומי ומשך את ידי אל תוך תא השירותים הקרוב.
״תראה לי״ הוא אמר בנחרצות.
הרמתי את חולצתי והוכחתי לו שבאמת טיפלתי בזה אתמול בלילה..
״ילד טוב.. תסתכל עליי״ הוא ביקש כשבהיתי ברצפה בעוד שאנחנו קרובים מידי בתוך תא השירותים.
הבטתי בעיניו , בכלל לא דפקתי חשבון לבקשתו. לא הרגשתי פחד או לחץ.. רק חשבתי על אותה הבחורה שאיתה דיבר בחוץ. אין לי מושג למה אבל זה מעצבן. כי ברור שלא משנה מה לעזאזל הוא מנסה לעשות כאן.. הוא מדבר אליי כמו אדם מאוהב.
הוואנג היונגין? מאוהב? בי? אני מגוחך.. אני פשוט , פגוע.
״מה זה המבט הזה״ הוא סרק את עיניי בעיניו ואחז בסנטרי.
״איזה״ עניתי באדישות
״זה. לאן נעלם הניצוץ בעיניים שלך כשאתה מביט בי? למה זה נראה.. ריק?״ הוא שאל והופתעתי לשמוע איך הוא יודע לקרוא את עיניי.
״אני לא יודע על מה אתה מדבר.. תן לי לצאת , עמדתי בהבטחה שלי״ שברתי את קשר העין איתו ונאבקתי לפתוח את התא.
״אין מצב. תסתכל עליי שוב״ הוא הכריח אותי והבטתי בו בשנית. אותה הבעה פגועה כיסתה את עיניי והוא שוב לא הצליח לקרוא אותי.
״פאקינג שיט.. למה פליקס? מה עשיתי שגרם לך להסתכל עליי אחרת״? הוא שאל עדיין מביט בעיניי.
לא עניתי , רק השפלתי את מבטי.
״אתה אפילו לא מסתכל עליי. מה לעזאזל? אל תגיד לי שלא הרגשת כלום עד עכשיו״ הוא הרים את פניי להביט בו.
״היונגין על מה אתה-״ התחלתי עד שהרגשתי שפתיים רכות נוחתות על שפתיי..