- MY GLANCE -

18

-פרק מספר 18-
| נ.מ - פליקס |

״ג׳יני! ג׳יני! ג׳יני! ג׳יני!״ קפצתי עליו במרץ
״אייש.. מה הילד השובב שלי עושה ער כל כך מוקדם..?״ הוא שאל בהתמתחות ומשך אותי אליו
״ג׳יני! היום יש לי בחינה במגמה!״ אמרתי כשהוא הידק את אחיזתו בי
״ולמה אתה שמח מזה? מבחנים זה זין״ הוא אמר והסניף את שיערי
״תפסיק לקלל.. זו בחינה חשובה , אני צריך לעבור אותה אם אני רוצה להשאר במגמה הזאת״ אמרתי בחשש פתאומי.
״מה אם.. מה אם אני לא אעבור?״ נכנסתי למחשבות והשפלתי את פניי
״היי , אתה תעבור. אתה הכי טוב , תסמוך על עצמך. תזכור שבשבילי אתה תמיד הכי טוב שיש.״ הוא אמר וחיכך בחיוך את אפו באפי.
״מתי הבחינה?״ הוא שאל כשליטף את שיערי
״בשעה שלישית״ עניתי
״שאבוא לאחל לך בהצלחה?״ הוא הציע
״בבקשה!״ התחננתי והוא גיחך ונשק לשפתיי.
״קדימה.. שלא נאחר״ הוא אמר וקמנו להתארגן.

לאחר כמה שעות הגיע הרגע. עכשיו הבחינה שחיכיתי לה רוב השנה.
זאת בחינה שתקבע אם אני מסוגל להמשיך במגמה או שלא.. אני מאוד אוהב את המגמה הזאת כך שאני אעשה הכל כדי לעבור.
שתי דקות עד הכניסה לכיתות.. איפה היונגין? הוא לא יגיע?
״אה פאק! חשבתי שלא אספיק״ הוא רץ אליי מתנשף.
״הכל בסדר? קרה משהו?״ שאלתי בדאגה וליטפתי את ידו
״אחרי שיעור ספורט.. לא חשוב , אני מאמין בך , אתה יכול לעשות את זה. אני אוהב אותך אתה הכי טוב שיש!״ הוא אחז בפניי ונשק לשפתיי כמה פעמים.
״קדימה!! כל הנבחנים להכנס לכיתות!״ צעקתה של הבוחנת נשמעה ברקע.
״אני אוהב אותך״ לחשתי לו עם השפתיים ונופפתי לו כשהכריחו אותי להכנס לכיתה.

התיישבתי בכיסא והתחלתי לפתור את הבחינה.
משאלה לשאלה הרמת קושי עלתה.. בהתחלה הצלחתי לענות על המון שאלות אבל כרגע הגעתי לשלב שאני כבר לא יודע כלום.
אני אפילו לא חושב שעניתי על מספיק כדי לעבור..
נכנסתי לדיכאון וחירטטתי תשובות.. לא הבנתי שאני כל כך מאוכזב מעצמי עד שדמעות נפלו על הנייר.
סיימתי לענות על השאלות ויצאתי מהכיתה בבכי.
הדבר שהכי רציתי זה ללכת להיונגין אבל הוא לומד ומסיים מאוחר יותר ממני..
רצתי החוצה ועליתי על מונית הביתה.. גשם ירד בחוזקה כשירדתי מהמונית והתיישבתי בפתח דלת הבית. חיכיתי לו.

| נ.מ - היונגין |

נגמר השיעור המשעמם הזה.. סוף כל סוף!
לא התרכזתי בשיט , רק חשבתי איך הולך לפליקס..
שיחת טלפון קטעה את מחשבותיי.

*לי מינהו - שיחה נכנסת*
״מינהו?״ קראתי ללא הבנה
״היונגין! מישהו יושב מחוץ לבית שלך״ הוא אמר וכיווצתי את גבותיי
״מי זה ואיך אתה יודע?״ שאלתי
״עברתי ליד הבית שלך בדרך הביתה ויושב שם נער בלונדיני ספוג במים , גשם מטורף בחוץ היונגין״ הוא הכריז ונתקפתי דאגה.
״פאק.. אני בדרך תודה!״ צעקתי ורצתי לרכב.
נסעתי כמו משוגע , מינהו צדק , הגשם מטורף. כמעט לא ראיתי את הדרך , בבקשה שהוא לא באמת יושב שם כבר כמה שעות..
הגעתי וחשכו עיניי. הוא כן.
״פליקס! מה אתה עושה כאן!!״ רצתי אליו כמו מטורף ואחזתי את פניו הרטובות
״היונגין.. אני..״ הוא מלמל בבכי
״ששש.. בוא נכנס פנימה״ אספתי אותו בידיי בתנוחת כלה ונכנסנו הביתה.
הנחתי אותו על הספה והוא המשיך לבכות.
התכופפתי אליו וליטפתי את פניו הספוגות במים.
״פליקס.. למה ישבת שם ככה בגשם? יכולת להיות חולה!״ צעקתי בדאגה
״חיכיתי לך..״ הוא מלמל בבכי
״אייש.. פאק אני מצטער.. אני מצטער שלקח לי כל כך הרבה זמן להגיע״ עצמתי את עיניי בחרטה והצמדתי את ראשי לשלו.
״זה בסדר..״ הוא מלמל וליטף את לחיי
״מה קרה? למה אתה בוכה?״ פניתי להביט בעיניו ומחיתי את דמעותיו באצבעותיי
״אני חושב ש.. נכשלתי בבחינה היום״ הוא מלמל בשקט
״הו.. אהוב שלי..״ לחשתי לצווארו וחיבקתי אותו בחוזקה
״ממש רציתי להצליח.. זה הלך לא טוב״ הוא אמר ובכה לכתפי
״אני יודע יפה שלי.. אני יודע , אבל אתה מצוין , זה לא נורא אתה תהיה אפילו טוב יותר בפעם הבאה.. יש גם פעמים שפחות הולך וזה בסדר. אל תכעס על עצמך..״ אמרתי וליטפתי את ראשו
״אפילו עוד לא קיבלת את הציון.. אולי פשוט , נשאר אופטימיים?״ פניתי להביט בעיניו והוא הנהן וחיבק אותי בחוזקה.
״ג׳יני.. אני אוהב אותך.. תודה על הכל״ הוא מלמל.
״גם אני אוהב אותך , אל תבכה זה מעציב אותי״ אמרתי ונשקתי לשפתיו.
״בוא נתקלח.. אתה תתקרר וגם אני״ אמרתי והוא הנהן ונכנסנו להתקלח.

״אני מקווה שלא תהיה חולה מחר.. נשארת יותר מידי זמן בחוץ..״ אמרתי כשנכנסנו למיטה
״תחבק אותי..״ הוא התחנן וחייכתי למשמע המתיקות בקולו
״בוא אליי..״ מלמלתי ואספתי אותו לתוכי.
״אני אחמם אותך הכי טוב שאפשר״ אמרתי ונשקתי לראשו
״זה נעים..״ הוא מלמל וחייכתי
״לילה טוב מלאך שלי , אני אוהב אותך״ אמרתי
״לילה טוב ג׳יני , אני אוהב אותך יותר״ הוא החזיר ונשק לשפתיי כשנרדמנו בשלווה.