- MY GLANCE -

28

- פרק אחרון -
| נ.מ - פליקס |

״אדון הוואנג , אתה יכול להשתחרר הביתה״ האחות אמרה לנו כשעמדנו בכניסה לחדר.
״תודה רבה לך״ אמרתי ואחזתי בידו.
״אתה נראה מאושר..״ הוא אמר והביט בי מחייך
״ברור שאני מאושר , אנחנו סוף סוף הולכים הביתה ואתה מרגיש טוב יותר״ אמרתי והוא נישק את ידי.
נכנסנו לאוטו ונסענו הביתה.

ברגע שנכנסנו הביתה קקאמי נבח בלי סוף.
״שלום לך!! כן אתה כלב טוב..״ התכופפתי ללטף ולנשק אותו כשהוא התרוצץ בין ידיי.
״קקאמי.. פליקס שלי. כדאי לך להרגע עם הליקוקים״ היונגין רטן וקקאמי גרגר אליו בעצבים מה שגרם לי לצחוק.
״אל תכעס.. היונגין סתם קנאי.. התגעגעת אלינו נכון??״ אמרתי בהתלהבות כשהוא קיפץ לגובה
״היונגין לא קנאי , היונגין רכושני״ היונגין תיקן אותי והתיישב מאחוריי על הרצפה ושנינו שיחקנו עם קקאמי לפחות שעה.

״לעולם לא נמאס לך ממנו אה?״ היונגין שאל אותי בפיהוק
״לא! אני אוהב אותו! איך אפשר להמאס ממישהו שאוהבים?״ אמרתי ונישקתי את שפתיו בזריזות
״שובב קטן..״ הוא מלמל וגיכחתי
בזמן ששיחקתי עם קקאמי היונגין התקשר למינהו כדי להודיע שהוא הגיע הביתה..
אני מתגעגע לגיסונג.. הוא טס לטיול בחול באמצע השנה ואני כל כך מתגעגע אליו.
יש לי כל כך הרבה מה לספר לו כשיחזור.. אבל בנתיים אנחנו מתכתבים בהודעות.
״נאכל היום ארוחת ערב ביחד עם מינהו.. הנודניק רוצה להצטרף״ היונגין הכריז והנהנתי בחיוך.

התחלנו לבשל לקראת הערב.. והחלטתי להכין בראוניז.
הכנסתי אותם לתנור וחיכיתי שיהיו מוכנים.
התיישבתי על השיש ונענעתי את רגליי.
״למה אתה יושב פה סקסי שכזה עם הסינר הזה מעליך?״ היונגין התקרב לפניי בהתגרות.
התנור השמיע צליל. מוכן.
״בגלל זה!״ אמרתי וירדתי מהשיש. הוצאתי בזהירות את הבראוניז והנחתי על מגש.
״בראוניז? אוי אני לא מאמין שהכנת את זה שוב!״ היונגין אמר בהתרגשות
״זוכר את הטעם או שצריך תזכורת?״ שאלתי בגיחוך
״תזכורת יהיה נחמד״ הוא אמר וחיבק אותי מאחורה כשראשו על כתפי.
״רק שניה.. זה חם״ אמרתי ונשפתי מספר פעמים , נתתי ביס ואת מה שנשאר נתתי להיונגין.
״אוי אלוהים.. זה מטורף , בדיוק כמו תמיד!״ הסתובבתי אליו והוא סיבב אותי באוויר בהתלהבות.
״אני שמח שאתה אוהב״ צחקקתי וניקיתי את פיו משוקולד.
״זה הכי טוב שיש. אתה הכי טוב שיש.״ הוא נשק לשפתיי.

פעמון הדלת משך את תשומת ליבנו.
״אני אפתח לו״ היונגין אמר ומיהר לפתוח למינהו.

| נ.מ - היונגין |

״מצטער שלא הבאתי פרחים , לא הייתי בטוח אם זה דייט״ מינהו אמר וחיבק אותי
״תסתום אידיוט..״ אמרתי בגיחוך
״אני שמח לראות שחזרת לעצמך.. פליקס. עשית עבודה טובה איתו״ הוא החמיא לפליקס שחייך לעברו.
״מינהו! אתה חייב לטעום משהו לפני שאתה אוכל!״ אמרתי ורצתי למטבח לפליקס
״אני יודע שזה קינוח.. אני מצטער״ אמרתי ולקחתי לו מהמגש בראוניז.
״אם לא נופלת לך הלסת אל תקרא לי היונגין״ אמרתי ונתתי למינהו את הבראוניז
״אז איך לקרוא לך?״ הוא שאל בסקרנות
״אייש.. זה משנה? קקאמי״ אמרתי בגיחוך והוא אכל את הבראוניז.
״נו..?״ חיכיתי לתגובתו
״מה אתה אומר?״ פליקס הצטרף
״קקאמי זה..״ הוא התחיל
״ברצינות?״ שאלתי מופתע
״לא האמת שלא.. זה טוב בטירוף פליקס!״ הוא צעק והכניס הכל לפיו.
״יססס!״ אמרתי וחיבקתי את פליקס בחוזקה.
״אייי היונגין..״ פליקס נאנק כשמינהו מוסיף: ״שברת את הילד״
צחקקתי ונשקתי לפיו כשהוא התיישב איתי בשולחן.

הארוחה הייתה מצחיקה , היה כיף לאכול איתם..
״גם אתה רוצה? כן? בוא אליי״ פליקס התיישב על הרצפה בסוף הארוחה והאכיל את קקאמי באוכל שלו.
קקאמי אוהב את פליקס מאוד , יותר מאותי אפילו.
למרות שזה מובן , פליקס נותן לו המון תשומת לב.. הוא אוהב אותו גם.
״הוא ממש משוגע עליו אה?״ מינהו אמר כשקקאמי קפץ על פליקס בהתלהבות.
״כן.. יש להם קשר חמוד״ אמרתי והבטתי בשניהם.
״מי שמגיע ראשון להביא את הבראוניז מהמטבח הוא המנצח , מוכן?״ פליקס הזניק אותו ואת קקאמי כאילו שלכלב המסכן יש סיכוי.
קקאמי רץ לפניו.
״היי! אתה רמאי!״ פליקס צעק ורץ למטבח וצחקקתי בקול.
״הילד שלך משוגע״ מינהו אמר וגיחך
״אלו תחרויות שתראה כל ערב אם תהיה כאן.. לא כדאי לך להפסיד!״ אמרתי והוא צחקק
״אני בספק אם קקאמי הוא זה שמנצח..״ הוא אמר וצחקתי בקול.
״ניצחתי! הפסדת - שוב״ פליקס קרא לקקאמי שנבח עליו בכעס.
״תפסיק לעצבן אותו״ צחקקתי בקול כשמשכתי את פליקס לשבת עליי.
״זה לא אני.. הוא לא הביא את הבראוניז״ הוא התגונן וגרם לי ולמינהו לצחוק.
״בסדר.. תן לי עוד מהבראוניז האלה ילדון״ מינהו לקח מהבראוניז של פליקס ונהנה מכל ביס
פליקס שם חתיכה בפיו וכיוון אותה אליי , אכלתי מפיו את הבראוניז ונשקתי לשפתיו.
״אייש.. מה חשבתי לעצמי שבאתי לבית של זוג״ מינהו התבכיין וצחקקנו.  

״היונגין.. תכף חצות. מוכן?״ פליקס פנה להביט בי
״ועוד איך״ עניתי
״מה אתם מתכננים , שני חולי נפש״ מינהו אמר וצפה בנו
״רק פעם אחת. ואל תרמה!״ פליקס אמר והנהנתי.
״אבן נייר ומספריים המנצח בין השניים , אחת שתיים שלוש!״ שרנו כשפליקס עשה אבן ואני מספריים. שיט.
״יסססס! היונגין עושה כליםםםם!״ פליקס צעק בהתלהבות
״אני לא מאמין שככה הבית הזה עובד.. זו ממש דיקטטורה״ מינהו אמר וצחקתי בקול.
״ניצחת הפעם שטן קטן! אבל לא מחר!״ צעקתי לפליקס שנחת על הספה בהתנשאות.
״טוב.. היונגין בהצלחה עם הכלים , פליקס תודה על האוכל ולשניכם על האירוח. אני זז״ מינהו הכריז וליוויתי אותו לדלת.
״לפני שאתה הולך.. יש לי שאלה , מה עשו עם רונאן והחבורה המזורגגת שלו?״ שאלתי בסקרנות
״ראו את הסרטון שלהם מכים אותך עד מוות מחוץ לבית ספר והעיפו את כולם. רונאן כבר לא יתעסק איתנו יותר.״ הוא אמר וחייך כשנפרד ממני.

״לא נשאר לך הרבה..״ פליקס חיבק אותי מאחור וניחם
״מחר אתה תעשה את זה.. אל תדאג״ אמרתי והוא גיחך
״אני המלך של המשחק , אתה זה שתמיד מפסיד!״ הוא אמר והתיישב לידי בשיש.
״אז אולי נחליף משחק?״ הצעתי בניסיון לצאת מהמצב הזה.
״אם אני אעשה את הכלים מחר במקומך.. תשאיר את המשחק?״ הוא שאל במתיקות
״כן לי פליקס״ אמרתי וחיכחתי את אפו באפי כי ידיי מלאות סבון.
״הוואנג פליקס מתאים יותר..״ הוא התגרה והתקרב לשפתיי , מביט עליי במבט היפה ביותר בעולם. במבט ששמור רק לי לנצח. המבט שלי.

״בקרוב סאנשיין.. בקרוב״ אמרתי ונשקתי לשפתיו עמוקות.

סוף