- MY GLANCE -

25

-פרק מספר 25-
| נ.מ - מינהו |

יצאנו להפסקה.. היונגין לא הגיע לכיתה כל היום מה שגרם לי להלחץ..
בדרך כלל הוא מבריז משעה ראשונה.. אולי שניה.. אבל הבנאדם לא כאן כבר שלוש וחצי שעות.
זה עוד יותר מוזר כשראיתי את פליקס נכנס לבית הספר.
פליקס כאן אבל היונגין לא?
משהו מסריח לי.

ירדתי לכניסת בית הספר במטרה לבדוק במזכירות אם הוא עבר שם במקרה כשעיניי נתקלות בגוף ענק ששוכב מדמם בכניסה לבית ספר.
פאק פאק.. לא לא זה לא קורה.
רצתי לשם בטירוף , הגבר שכב עם פניו לקרקע , סובבתי אותו כדי להביט בפניו וראיתי שחור. היונגין מדמם מפניו וחבורות כחולות מכסות את גופו.
הוא נראה כאילו הוא גוסס ועומד למות אם לא מפנים אותו הרגע לבית חולים.
הרמתי אותו במהירות על גבי והכנסתי אותו לרכב. נסעתי כמו משוגע לבית החולים כשבדרך ניסיתי להעיר אותו.
הגעתי והאחות הכניסה אותו לבדיקות.
ברגע שהוא נלקח ממני , התקשרתי לפליקס מהטלפון של היונגין במהירות.

| נ.מ - פליקס |

אמצע שיעור. הטלפון שלי רוטט ועל הצג - היונגין.
מה לעזאזל? הוא לעולם לא מתקשר אליי בשיעורים.
״אני מצטער המורה , אני צריך לצאת״ אמרתי במהירות ורצתי החוצה.
עניתי לטלפון.
״היונגין?״ קראתי לצד השני
״פליקס.. זה מינהו״ הוא אמר וליבי דפק בחוזקה
״מינהו? איפה היונגין? הכל בסדר?״ שאלתי בלחץ
״פליקס היונגין בבית חולים , פיניתי אותו עכשיו הוא היה שרוע על הרצפה מחוץ לבית הספר שכולו דם וחבורות כחולות.״ הוא סיים ודמעות פרצו מעיניי.
״אני בדרך!״ צעקתי ורצתי לקחת את המונית הראשונה שמצאתי.
לא יכולתי לנשום כל הדרך אל הבית חולים.
כל כך פחדתי שזהו זה , שזה נגמר.
אין לי דרך להשתלט על הדמעות.

הגעתי ורצתי פנימה למחלקה שמינהו סימס לי דרך הטלפון של היונגין. כשהגעתי , ראיתי את מינהו יושב מחוץ לחדר.
״מינהו!״ רצתי אליו וישבתי לידו
״איפה הוא עכשיו? תגיד לי שהוא בסדר״ בכיתי ואחזתי בזרועו בחוזקה
״הוא עדיין בבדיקות.. אני לא יודע..״ הוא ענה והתסכול וחוסר המודעות הוציאו ממני עוד ועוד דמעות.
״אני בטוח שהוא יהיה בסדר.. תנסה להשאר רגוע בשבילו״ מינהו ניסה להרגיע אותי וליטף את גבי
אחות במדים יצאה מחדרו והתקדמה לכיווננו. שנינו נעמדנו.