- MY GLANCE -

15

-פרק מספר 15-
| נ.מ - פליקס |

קמתי מוקדם להכין להיונגין ארוחת בוקר לפני שנלך לבית ספר..
הוא עדיין ישן אז התגנבתי בשקט למטבח כדי לא להעיר אותו , למרות שבכל מקרה תכף אצטרך להעיר אותו.
סיימתי להכין את הארוחה וסידרתי את השולחן , עליתי לחדר להעיר את היונגין.
״היונגין.. תתעורר , תכף צריך ללכת״ התיישבתי לידו וליטפתי את שיערו
״מממ.. אני לא רוצה ללכת..״ הוא מלמל בעייפות ומשך אותי לחיבוק
״אנחנו חייבים.. תכף יש מבחנים..״ אמרתי וחיבקתי אותו בחזרה
״מה גם שאני צריך שתקום כי הכנתי לך לאכול.. זה יפגע בי אם לא תאכל״ עשיתי לו מצפון והוא קם במהירות.
״הכנת לי אוכל? קדימה למה אנחנו מחכים?״ הוא אמר ואחז בידי כשמשך אותי למטה וצחקקתי.
״זה טעים?״ שאלתי בחשש כשהוא הכניס את המנה לפיו.
״כל מה שאתה מכין טעים״ הוא אמר וגרם לי להסמיק
״תפסיק לפלרטט איתי , אני כבר שלך״ אמרתי והסתכלתי עליו אוכל
״לעולם לא אפסיק.. אתה תהיה שלי כל חייך ותשמע פלירטוטים בלי סוף.. זהו בן הזוג שלך.. מתחרט?״ הוא התגרה ופתח עליי את עיניו
״קצת..״ אמרתי בגיחוך
״סליחה?״ הוא אמר ונישק את פניי במהירות
״דייי זה מדגדגג סליחהה!״ צעקתי והוא נישק את לחיי ועזב אותי.
״קדימה לי פליקס , אנחנו עוד נאחר לבית ספר!״ הוא אמר בלי בושה ומשך את ידי לרכב וצחקקתי.

״פליקס!״ גיסונג קרא בשמי כשנכנסנו לבית ספר
״הו.. היי היונגין״ הוא הוסיף וצחקקתי
״היי גם לך , תשמור לי עליו. נתראה בבית״ היונגין השיב לגיסונג וסיים כשנשק לשפתיי ונעלם.
״דוחים..״ גיסונג מלמל וצחקקתי
״איך הולך איתו באמת?״ הוא שאל בדרכנו לכיתה
״ממש טוב.. התאהבתי בו לגמרי ואני יודע שגם הוא.. זה מרגיש כיף״ אמרתי במבוכה והוא בלגן את שיערי.
״אייישש אתה מדבר כזה חמוד איך לא!״ הוא צווח
״איי תעזוב אותי! שתי דקות מתחיל השיעור , בוא!״ אמרתי ומשכתי אותו לכיתה.

אנחנו כבר כמעט בחצי היום.. הגיעה ההפסקה.
ניצלתי את זה כדי לעלות לקומה של היונגין , קיוויתי שאמצא אותו במסדרון נשען על אחד הלוקרים וזה באמת מה שקרה.
״היונגין!״ צעקתי ורצתי לכיוונו
״וואוו.. נראה שהתגעגעת״ הוא חיבק אותי בחוזקה
״אז.. למה אתה פה?״ הוא פנה להביט בי
״סתם.. רציתי לבדוק מה שלומך״ אמרתי והוא הזיז בחיוך את שיערי מפניי.
״היונגין.. תפסיק להסתכל עליי ככה״ מלמלתי כשהוא הביט בעיניי
״איך ככה?״ הוא שאל בהתגרות ואחז במותניי.
״כאילו שאתה רוצה ל..״ אמרתי בביישנות
״אתה יכול להגיד את זה בקול רם.. זה לא שאני לא רוצה לזיין אותך בטירוף כרגע״ הוא אמר וגרם לי להסמיק כשהכתי את כתפו.

״בייבייי!!״ נערה צעקה ורצה לחבק את היונגין מבלי להביט בי.
התרחקתי בשניות.
״מה את לעזאזל רוצה ממני!?״ הוא שאל אותה והרחיק אותה ממנו.
הוא באמת מכיר אותה? למה היא קוראת לו בייבי?
״הו.. אתה נראה נחמד.. מה השם?״ היא פנתה אליי
״פל.. פליקס״ גמגמתי והשפלתי את מבטי
״מה את בשבילו? אם אפשר לשאול..״ שאלתי באומץ
״הבת זוג שלו , מה זאת אומרת״ היא ענתה בקלילות והניחה את ידה על כתפו. הרגשתי את הלב שלי נשבר ודמעות איימו לפרוץ מעיניי.
״אייששש! סתמי תפה כלבה!״ הוא צעק והזיז אותה ממנו
״ואתה מה בשבילו?״ היא שאלה כשהבטתי בפניה בדמעות
״שום דבר.״ אמרתי וניגבתי את דמעותיי כשרצתי למונית הראשונה שראיתי בחוץ.
הלב שלי נשבר.. הוא בוגד בי? הוא לא באמת אוהב אותי? דמעות לא הפסיקו לצאת מעיניי כל הדרך הביתה.
כשהגעתי , עליתי לחדר וארזתי את כל הדברים שלי. אני חייב לעוף מפה.

*האן גיסונג - מחייג*
״פליקס?״ הוא שאל מהקו השני
״גיסונג , בבקשה בוא נפגש בבית שלך.. זה דחוף״ מלמלתי בבכי
״אתה בסדר? מה קרה?״ הוא שאל בדאגה
״פשוט תגיע.. נדבר על הכל אצלך״ אמרתי והוא הסכים וניתק.

הזמנתי מונית והעמסתי את המזוודה.. אני לא רוצה לראות אותו יותר אף פעם.
הגעתי לגיסונג והוא פתח לי הדלת המום
״מזוודה? מה קורה פליקס?״ הוא שאל ללא הבנה.
״היונ.. היונגין בוגד בי״ פרצתי בבכי
״מה?!?!״ הוא צעק
״גיסונג.. תן לי להשאר כאן עד שאמצא דירה.. אני לא רוצה לחזור לשם״ בכיתי בחוזקה והוא חיבק אותי במהירות.
״ברור.. ברור. תשאר כמה שתרצה , זה בסדר..״ הוא ליטף את גבי.
״תודה גיסונג!״ בכיתי לכתפו והוא הנהן וליטף את גבי בניחומים.

עברו כמה שעות שבהן הספקתי לספר לגיסונג את כל מה שהיה.
עכשיו אני שוכב במיטה , בוכה בטירוף ומרחם על חיי..
איך הוא היה יכול לעשות לי את זה? חשבתי שזה אמיתי.. חשבתי שהוא באמת אוהב אותי. הכל היה שקר , כל מילה שאמר לי וכל נגיעה מזוינת בגופי. איך נפלתי לזה..
בכיתי בחוזק לכרית עד שנרדמתי.