מפחדת לאהוב אותך

רום

האנגאובר מטורף הכה כי כשפקחתי את עיניי בבוקר.
גנחתי בכאב ושפשפתי את מצחי.
״ליאו, קום.״ ניערתי אותו מכתפו.
עשינו מסיבת פיג׳מות, לכן ישנו ביחד במיטה שלי.
״אתה ער??״ שאלתי.
״בשבילך לא.״ הוא העיף את היד שלי.
״תן לי לישון אני גמור!!.״ הוא גנח לתוך הכרית.
״אי אפשר לישון. הולכים לקנות מתנות לחג! אני נכנס להתקלח וכדאי לך מאוד להיות ער כשאני חוזר.״
״לך כבר.״ יבב.

...
אני, ליאו, סופיה, סשה וכמה שומרים, נכנסנו לקניון.
״אני חושבת שכדאי שכל אחד ילך לקנות לבד ואז ניפגש לאכול... כדי שלא נדע מה כל אחד קנה.״ סופיה אמרה.
״תדברי יותר בשקט, בלונדה. כואב לי הראש...״ אמרתי.
אנשים רנדומלים צילמו אותי אבל ניסיתי להתעלם.
השומרים שמרו שלא התקרבו אלי.
״כן?״ היא הגבירה את קולה.
״כן!״ נהמתי אליה.
״טוב בואו נתפצל וניפגש אחרי זה לאכול...״ סשה אמרה ולקחה איתה את סופיה.
״טוב, לאיזה חנות?״ ליאו שאל והתחיל ללכת לצד הנגדי משלהן כשאני אחריו.
״אממ... קיבלתי בת, מה בנות אוהבות?״ הרהרתי.
״פשוט תקנה תכשיט או משהו...״ ליאו משך בכתפיו.
אוקיי אז לחנות התכשיטים אני מניח... מה אתה קונה?״ שאלתי.
״אין לי כוח לחשוב נתחיל עם המתנה שלך...״

...
שלוש מילים, 14 אותיות, חמש שעות של סיוט שלא ברא השטן: בוקר פתיחת מתנות.
השיר "four five seconds" התנגן ברנדומליות ברקע.
ישבתי על פוך בין סופיה לליאו כשפתחתי את המתנה שקיבלתי.
העפתי מבט לסופיה שמשכה בסרט האדום של המתנה, שתאם בדיוק לסוודר שלבשה, כדי שתיפתח.
פתחתי את המתנה שלי שהייתה מטר וחצי, ההיתי מנחש.
היה בפנים דוב פרווה ענקי עם כובע הפוך בצבע כחול נייבי עם האות R עליו, כמו הכובע שלי, ומשקפי השמש של פראדה הלבנות כמו שלי, אפילו צמיד הכסף עם אבני החן הכחולות, שלמען האמת ענדתי ממש עכשיו.
התפרצתי בצחוק למראה הדובון.
״ליאו, תראה.״ הרמתי מולו את הדוב.
ליאו התחיל לצחוק איתי.
״איזה חמוד זה!!!״ צחק.
סופיה לקחה מבט על הדובי שלי וגיחחה.
״אתם חושבים שהדברים שעליו מקוריים?״ הסתקרנתי.
״מה פתאום, אם כן זה כמה אלפי דולרים...״ ליאו אמר וניגב את הדמעות מהצחוק.
״צודק.״ אמרתי.
סופיה הרימה את השרשרת שקיבלה והלסת שלה נפלה.
זאת שרשרת תלתנים לבנים עם מסגרת זהב.
״זה לא איזה 7,000$?״ היא הניחה את הצמיד בחזרה.
״כן, זה המקורי.״ ליאו משך בכתפיו.
היא ישר הסתכלה עלי.
״אני יכול לעזור לך?״ שאלתי בציניות.
״אני לא יכולה לקחת את זה.״ היא הנידה בראשה לשלילה.
״מי אמר שאני קניתי את זה?״ משכתי בכתפי.
״אתה וליאו היחידים שיכולים לממן את זה, ואני יודעת למי ליאו הביא.״ אמרה כשעיניה עוד פעורות בשוק.
״זה לא מנומס לסרב למתנה.״ קרצתי אליה.
״תו-תודה.״ גמגמה.
״יש מצב שאתה עוזר לי להשים את זה?״ הושיטה לי את השרשרת והרימה את שיערה הבלונדיני.
״כן, בטח.״ לקחתי ממנה את השרשרת.
היא נתנה לשיערה הארוך ליפול כשסיימתי.
״תודה.״ חייכה אלי.
״אפשר שוב את תצומת ליבכם?״ המלכה ביקשה וכולם השתתקו.
״יש מישהו שלא הספיק לפתוח?״ היא התבוננה סביבה.
״מעולה!״ אמרה כשאף אחד לא ענה.
״אז בואו נעשה סבב ניחושים בכיוון השעון. זה אומר שמתחילים מאוסקר, עוברים לאוון, ואז ליאו, וכן הלאה.״ אמרה.
זה החלק שאני הכי פחות אוהב בכריסמס.
כל שנה משתתפים בערך 100 אנשים...
ולשמוע כל אחד ואחד מנחש זה עינוי לכל דבר.
אנחנו מתחלקים לקבוצות כל שנה אבל מכיוון שאני הנסיך, אני צריך להראות נוחכות בכל אחת מהקבוצות.
מה שיוצא לי חמש שעות, עם חמש קבוצות.
הגיע תור ליאו לנחש מי נתן לו את הקופסא שמכילה 50 מתיחות, שהוא עומד לעשות לי את המוות איתה...
״אממ... נוני?״ ניחש.
״לא,״ הנידה את ראשה.
״אז מי נתן לליאו?״ אמא שאלה.
״אני!״ הילד של השף הרים את ידו.
הוא היה נראה בן 13, לא יותר.
הבטתי עצידה אל סופיה.
״את בוכה?״ ג׳יחחתי.
״לא, אני עושה ג׳אגלינג.״ אמרה בציניעות ופילבלה בעינייה.
״את באמת נראת כמו לייצנית היום...״ התגרתי בה.
״ואתה באמת נראה כמו הקוף המעצבן מהקירקס היום.״ נגבה את דמעותיה.
״את כזאת בכיינית...״ גלגלתי את עיניי.
״ואתה כזה חסר רגישות!״ סטרה לגבי.
״רום?״ אמא פנתה אליי.
״זה תורך...״ אמרה בחיוך.
״אוקיי אממ... אני מנחש שליאו נתן לי.״ חשבתי מהר.
ליאו ציקצק בלשונו בשעה שהניד את ראשו.
״אני הבאתי לך.״ סופיה הרימה כלות את ידה, והסוודר החליק במורד ידה למרפק.
״תודה.״ אמרתי לה בנימוס כאילו לא רבנו הרגע בפעם המאה להיום.
אמא הסתכלה על סופיה כסימן שתורה.
״רום הביא לי.״ חייכה.
״הכל טוב, יקירה?״ אמא שלי שאלה כשהבחינה שפניה רטובות מדמעות.
״כן, תודה רבה!״
סופיה התחילה לזמזם לעצמה את השיר הנוכחי שהתנגן ברדיו:
״stay"
והנידה את ראשה מצד לצד.
ליאו קם מהפוך שלו אליה, לחש לה משהו באוזן שגרם לה לחייך, וקרץ כשקם חזרה למקומו.
״מה אמרת לה?״ שאלתי אותו.
״לא עניינך.״ משך בכתפיו.

...
הייתי גמור מעייפות כשסיימתי עם הבוקר פתיחת מתנות.
רעיון מטומטם...
היה אמור להיות לי שיעור עכשיו, אבל ההורים שלי אמרו לי ללכת לחדר המלכות, יש להם איזו הודעה מרגשת או משהו...
השומרים פתחו לי את דלת האולם כדי שהכנס פנימה.
הנעליים האלו שנתנו לי ממש לוחצות!
אני נשבע כל מה שבא לי לעשות זה לחלוץ אותם, ולהטיח על הקיר.
הדלת נסגרה מאחורי.
״שלום.״ נכנסתי פנימה למראה אמא, אבא, אדיסון והוריה...
הם קדו לי כשהלכתי על השטיח האדום לעברם.
״הודעתם לי שיש משהו שאתם מעונינים לספר לי.״ העלתי אוטומטית את לשון הדיבור.
״אכן.״ אבא הנהן קלות.
״ברצוננו לארגן לך ולאדיסון מסיבת אירוסין בשבוע הבא.״ אבא שיחק בזקנו הארוך.
העפתי מבט לאדיסון שחייכה לעברי ותפסה בידה בשימלת המשי הארוכה שלה.
״מה אתה אומר?״ אבא שאל והפנתי את מבטי ההמום אליו.
״אני אומר שאני בן פא-״ באתי לקלל אבל עצרתי בעצמי.
״שאני בן 17, ואדיסון 16 אם אני זוכר נכון?״ גיחחתי בעצבנות.
״אתה אכן זוכר נכון.״ אדיסון ענתה לשאלה שהיתה אמורה לצאת רטורית, אני לא חושב שהיא קלטה את זה...
״כבר רכשנו טבעת. ובמסיבת אירוסין תציע לה.״ אמא אמרה בטון שלא נותן מקום לויכוח.
״כן...״ הנהנתי.
״מעולה! אם כך יש לנו הרבה הכנות!״ אמא חייכה.
״אכן.״ אמא של אדיסון צחקה.
״למה שלא תלכו לשוחח שניכם לבד?״ אבא של אדיסון הציע את הרעיון הכי... אני לא חושב שכדאי שהגיד...
התאפקתי לא לעוות את פני בהסתייגות,
במקום נתתי לה להחזיק בזרועי ולצאת איתי.
היא הרכינה את ראשה במבוכה וצחקקה כשיצאנו בדלתות הגדולות.
״למה שלא נצא החוצה?״ שאלתי יודע בדיוק מה אני עושה.
״רעיון מצויין!״ היא ליטפה את זרועי באצבעותיה, מלמעלה למטה.
הובלתי אותה החוצה לכיוון האורווה.
״את רוצה שנשב אולי באורווה? הסוסים שם מתוקים בטירוף!״ אני יודע שלסופיה יש שיעור עכשיו,
ככה אנחנו ״בטעות״ נתקל בה, ואז לא אצתרך להיות עם אדיסון לבד.
זה נשמע רע כשאני מנסח את זה ככה...
״אממ... למה שלא נשב על הספסל פה?״ הציעה.
״הרבה יותר יפה שם.״ חייכתי אליה.
״אולי אחרכך...״ היא הלכה לעבר ספסל והתיישבה שם,
ואז אני ההיתי חייב לשבת.
״אתה שמח?״ היא נשענה עלי.
״ברור שאני שמח.״ נאלצתי לשקר.
״יופי.״ היא קירבה את פניה לפני.
״את שמחה?״ שאלתי בחזרה.
״כן,״ לחשה לי.
״אני שמח לשמוע...״ אמרתי והרחקתי קצת את ראשי ממנה.
היא הניחה את ידה על לחיי.
היא התקרבה לנשק אותי כשעינייה עצומות.
שיט שיט שיט שיטט!!!
לזרום איתה יהיה טוב יותר בשביל כולנו אני מניח.
תחבתי את ידי בשיערה והתחלתי לנשק אותה.
הרגשתי את חיוכה המרוצה על שפתי.
חלק מאוד דוחה בי חשב אך ורק על סופיה כל הנשיקה הזאת...