מפחדת לאהוב אותך

סופיה

רום ליווה אותי הביתה אחרי המסיבה.
״תודה שעזרת לי...״ אמרתי עייפה.
״אל תיקחי את זה אישי.״ אמר.
״אבל זה כן אישי! בוא תגיד לי שההית מתנהג בכזאת דאגה לברונטית הזאת שנטלתה עלייך שם...״ נחרתי.
״אולי קצת אישי...״ חזר בו.
״את דיי חמודה כשאת נחמדה.״ חייך אליי והעביר נושא.
״ומה אני כשאני לא נחמדה?״ שילבתי את ידיי.
״את ממש שווה.״ אמר לי ומשך אותי לנשיקה רכה.
הוא הכניס את ידו לשיער שלי והחזיק בראשי.
נישקתי אותו בחזרה.
כרכתי את הידיים שלי סביב צווארו, והוא שם את היד הפנויה שלו על מותני.
״רגע, לא! תעצור!״ הפסקתי.
״משהו לא בסדר?״ הוא הוציא את היד שלו משיערי.
״כן! ברור שמשהו לא בסדר. יש לך כבר מישהי שההורים שלך שידחו לך! חוץ מיזה שנינו שיכורים. אני לא יודעת איך הגענו למצב הזה בכלל... אנחנו שונאים זה את זה!״ נכנסתי לפאניקה.
״אוקיי תירגעי! אנחנו באמת שיכורים. וכנראה שבכלל לא נזכור את זה בבוקר. אז זה לא כזה משנה... לא נזכור כלום ממה שקרה!״  רום אמר.
וגם צדק.
״אני מצטער סופיה. לא ההיתי צריך לעשות את זה... אני הולך.״ הוא אמר והתרחק ממני.
מה קרה הרגע?

...
הגיע הבוקר.
ונחשו מה?
אני כן זוכרת...
לא הכל... אני זוכרת רק מה שקרא אחרי שהקאתי.
מה שכן רום לא הקיא את האלכוהול אז כנראה שהוא לא זוכר...
בכל מקרה אני התכוונתי להמשיך בחיי כאילו זה מעולם לא קרה.
כי אם מישהו יגלה כנראה שיוציאו אותי להורג, או יכלאו אותי, או יפטרו את אמא שלי או משהו כזה...
״אני חושבת שתהיו זוג מקסים!״ סשה אמרה וגרמה לי להיחנק מהטופו שאכלתי.
ישבנו בבית קפה בעיר.
לסשה יש שיער חום ועיניים ירוקות.
״אני וריין?״ אמרתי בקול צרוד.
״כן!״ אמרה.
לא ממש הקשבתי לה... חשבתי היא דיברה על רום משום מה.
״את בסדר?״ היא שאלה אותי.
״כן, למה?״
״את נראת כאילו הראש שלך במקום אחר, מה קרה?״ היא שאלה.
״שום דבר...״ לקחתי ביס מהסלט.
״איך את אוכלת רק ירקות כל הזמן זה דוחה...״ סשה אמרה ולקחה ביס מההמבורגר שלה.
״יש לי אודישן לתצוגת אופנה מאוחר יותר היום... ואני לא אוכלת רק ירקות את מגזימה.״
״את עושה יותר מדי בחיים, אני כבר לא עוקבת...״ היא בהתה בי בשפטנות, והכניסה חופן צ׳יפסים שלם לפה.
איך היא אוכלת ככה ונישארת רזה?
צחקקתי אליה.
״אני צריכה לחזור לארמון למשמרת...״ סיימתי מהר את הסלט ולקחתי את התיק שלי שנתלה על הכיסא מאחורי.
״אוף...״ סשה קמה לחבק אותי.
״יש לי גם לקוחות בקרוב אני גם צריכה ללכת.״
סשה היא מניקוריסטית.
״יש לך מקום פנוי היום? אני רוצה לחדש לק לפני האודישן.״ שאלתי.
״יש לי בארבע.״ אמרה.
״כן, זה מעולה, תודה סשסש.״ חיבקתי אותה ויצאתי.

...
לבשתי את מדי המשרתת שלי כדי לחזור לעבוד.
למזלי רום היה אצל ליאו.
ענדתי את האוזניות שלי והפעלתי את השיר"sign of a time" .
המנגינה הנעימה התחילה להיתנגן באוזניי בזמן שסידרתי את החדרים של ליאו ואחיו הקטנים.
ארי ודין, התאומים.
הם היו בני 6, וחגגו איתי באותו היום
3.11
היום הולדת שלנו עוד שבועיים בדיוק.
להגיד את האמת? מגניב לחגוג איתם, אולם כל תשומת עליו עליהם, אז גם קצת מבאס...
מתחתי את המצעים התואמים והאדומים שלהם.
סיימתי עם החדר שלהם ועברתי לשל רום.
נקיתי כל כך הרבה שהתעיפתי ורק הלכתי לעצום עיניים על הכורסא לכמה דקות...

...
״סופיה! סופיה!״ מישהו קרא לי אך התעלמתי מעייפות.
השיר האחרון בפלייליסט: "symphony" כבר הגיע.
פקחתי לאט את עיניי לאור חזק.
ראיתי עיניים ירוקות מהפנטות מסתכלות עלי.
״את ערה?״ שאל.
התישבתי על הכורסא מהר.
״כן! סליחה...״ אמרתי מהר מדי.
״נראה כאילו שהיה לך חלום מענין... זה היה עלי?״ התגרה בי.
״כן.״ אמרתי בהתלהבות.
״חלמתי שאני מכה אותך עם מחבט בייסבול...״ גילגלתי אליו עיניים ונעמדתי.
״אני אוהב את העוקצנות שלך.״ נשך את שפתיו ופתח את הדלת כדי שהצא.
״לגבי אתמול בלילה-״ התחלתי לומר.
״מה היה אתמול בלילה?״ הוא קרץ לי וחייכתי.
״תודה, רום.״ יצאתי מהחדר והוא סגר אחרי את הדלת.
ירדתי בריצה למטה ויצאתי לגני הארמון.
הלכתי לבית שלי שנתנו לנו להחליף בגדים מהר לתור שלי עם סשסש ולאודישן.

...
נכנסתי לסטודיו של סשה מסורבלת בשכבות. פשטתי ממני את המעיל, הצעיף והכפפות והנחתי על שידה.
התישבתי על הכיסא מולה עם חיוך.
״היי סופ.״ סשה חייכה אלי בזמן שסידרה את המכונת שיוף שלה.
״היי סש.״ החזרתי לה מצתמררת מהקור.
היה שם מזגן על חום וההיתי אסירת תודה על זה.
״מה אנחנו עושות היום?״ היא שאלה, עזבה את המכונה והיתרכזה בי.
״ורוד חלבי פשוט.״ אמרתי.
היא הנהנה.
״איך עבר עליך שאר היום?״ אמרה והגישה לי ציפורניים מזויפות עם לק כדי שהבחר גוון.
״יש לי משהו לספר לך...״ חייכתי חיוך גדול מקור והסטתי את שיערי הבלונדיני אל מאחורי אוזני.
״אווו.״ היא התרגשה.
הגשתי לה את הגוון הנבחר והתחלתי לספר לה הכל.
״נכון המסיבה אתמול?״ התחלתי.
״כן.״ אמרה מחפשת את הגוון שבחרתי.
״אז שתיתי יותר מדי וההיתי ממש שיכורה.
אני לא זוכרת כלום עד שהקאתי הכל.
רום היה שם ועזר לי ואז הוא ליווה אותי על השער של הארמון.
בכל אופן...
אנחנו דיברנו כשהוא עוד שיכור וגם אני קצת.״ עצרתי לרגע ממבוכה.
״תמשיכי!״ דחקה בי בזמן ששייפה את הלק הישן.
״הוא... אני...״ חיפשתי את המילים על לשוני.
״נו.״ היא צחקקה.
״הוא נישק אותי.״ הוצאתי את זה.
״רגע אל תגיבי עד סוף הסיפור!״ עצרתי אותה.
הלסת שלה נשמטה.
״מה אם ריין?״ שאלה בהלם.
״ומה אם הכלה לעתיד שלו?״ סשה שאלה.
״זאת תגובה!״ עצרתי אותה.
״בכל אופן, איפה ההיתי? אה כן.  נישקתי אותו בחזרה...
ואז עצרתי אותו ואמרתי שזה לא נכון. הוא אמר ששנינו שיכורים אז כנראה לא נזכור את זה בבוקר גם ככה.
ביקשתי שיעשה כאילו זה לא קרה והוא הסכים...
והבוקר כן זכרתי כמו שאת רואה-״
״תכניסי את היד למכונה.״ היא קטעה אותי.
עצרתי להכניס את היד.
״והבוקר ניסיתי לדבר איתו על זה והוא עשה כאילו הוא לא זכר. אז אני שמחה על זה...״ סיימתי את הסיפור שלי.
״אפשר להגיב עכשיו?״ שאלה ומרחה לי צבע ביד השניה.
״כן.״ בלעתי רוק.
״זה ממש חמוד, אבל זה מסוכן בשבילך... ואת בקטע עם ריין זוכרת?״
״זאת לא אני שנישקתי אותו!״ התפרצתי לה באמצע.
״אני יודעת... תכניסי יד שניה.״ אמרה והחלפתי יד.
״ואני לא חושבת שאני בקטע של ריין יותר.״ הודיתי.
היא הינהנה בזמן שמרחה את הטופ.
״הכל בסדר. רק אל תילחצי. כי זה לא כזה נורא כמו שאת כנראה גורמת לעצמך לחשוב שזה. תכניסי את היד הזאת וסיימנו.״ עשיתי מה שאמרה.
״טוב, תודה סשה.״ אמרתי לאחר שסימנו את התור.
״בבקשה.״ היא קמה לחבק אותי ואני אותה.