מפחדת לאהוב אותך

סופיה

ישבתי על פוך סגול מחבקת את הבובת פרווה קרוב יותר אלי.
כל שנה בכריסמס המלכה מארגנת משחק שכל הארמון משתתפים בו של גמד וענק.
״שלום לכולם,״ היא נכנסה לחדר בחיוך הידועני שלה שהציף את כל החדר בתחושה חמה יותר.
רום וליאו נכנסו אחריה והתישבו בפוכים ירוקים לידי, כמו כל שנה.
שחררתי קצת את אחיזתי בדובון.
״כמו כל שנה, גם השנה נארוח משחק גמד ענק, וכמו כל שנה גם אתן לכם שוברי מתנה לחג.
מי שירצה להשתתף במשחק יוכל לקנות איתם, מי שלא יכול לקנות בזה מתנה לעצמו.״ אמרה.
״אם יש כאן מישהו שלא זוכר את המשחק אני אסביר בקצרה...״ אמרה וגירדה בצווארה.
״לכל אחד יש גמד וענק. בהתחלה תצתרכו לתת מתנה קטנה לענק שלכם שלא יודע מי אתם. ואז בסבב השני הענק הצתרך לתת מתנה גדולה אליכם. בסוף המשחק תצתרכו לנחש מי נתן לכם מתנה. הגמד והענק שלכם יוגרלו.״ הסבירה ומשרתת מאחוריה הושיטה לה כובע מלא פתקים.
״תעמדו בתור להגריל מי יהיה איתכם, ותשמרו זאת בסוד.״ קרצה לנו.

...
אחרי שלוש שעות נשארנו שם רק אני רום ליאו.
דיברנו וצחקנו עם הפיג׳מות שלנו על יד עץ החג.
״אנחנו רק אנחנו נכון?״ ליאו הביט מסביבו.
״כן.״ רום ענה לו.
״חכו שניה.״ ליאו קם עם חיוך שובב.
רום חייך מיד כשהבין למה הוא התכוון.
צחקקתי מהמעשה של ליאו כשהלך והוציא בירות ממתנה מזויפת מתחת לעץ.
״אבל תהיו בשקט שלא יבואו לבדוק עלינו ויראו.״ אמרתי ולקחתי מליאו את הבקבוק שהושיט לי.
הם הזיזו את הפוכים שלהם ככה שנהיה במעגל.
״הבאת פותחן?״ רום שאל.
״לא.״ ליאו חייך כשהבין.
רום נאנח.
״חכו, אני אלך להביא.״ רום אמר הניח את הבירה שלו על הריצפה והלך.
״אז מה קורה, נוּני?״ ליאו שאל אותי.
כשההינו ילדים תמיד שיחקנו משחקי תפקידים.
תמיד נתקעתי שהילדה שלו, והוא תמיד קרא לי במשחקים: נוני.
כי אמא שלו קראה לו ככה כשהיה ילד, אז הוא למד ממנה.
״אמא שלי נפצעה אז אני מחליפה אותה, חוץ מזה לא הרבה.״
עניתי בזמן שפתח את הבקבוק בשיניים.
״תפסיק כבר לפתוח את זה עם השיניים!״ תפסתי לו את הזרוע.
״מה אתה כלב?!״ הוא עושה את זה כל פעם.
ליאו הקשיב לי והוציא את הבקבוק מפיו בגילגול עיניים.
״תכף רום יחזור עם הפותחן...״ אמרתי.
״מה איכפת לך?״
״איכפת לי כי אתה חבר שלי, אז דיי. בכל אופן, איך אתה?״ שאלתי.
״אני מעולה, נוני.״ הוא אמר ופרע את שיערי בחביבות כשאני צחקתי.
״יופי!״ המשכתי לצחקק.
רום הגיע חזרה עם הפותחן.
״נשים קודם!״ אמרתי והושטתי לו את הבקבוק שלי עם צחוק מלווה.
״נסיכים קודם!״ אמר ופתח לעצמו בקריצה.
״אז למה השיעורי נימוסים האלה עוזרים???״ לקחתי ממנו את הפותחן כשסיים.
פתחתי והושטתי לליאו.
״מה עם סש?״ רום שאל.
״היא בסדר.״ אמרתי ולגמתי מהבירה.
״בואו נשחק אמת או חובה.״ ליאו הציע ולגם.
״כן, יאאלה.״ אמרתי.
״אפשר להשתמש בעט הזה במקום בקבוק.״ רום הרים עט מאחוריו.
״אוקיי, אני מסובב.״ רום סובב את העט.
״אני שואל את סופיה. איי פעם התמזמזת עם מישהו מה״חבורה״ ולא אמרת?״ רום שאל.
התחלתי לצחוק והעפתי מבט אל ליאו.
״למה את מסתכלת עלי?״ היה מופתע.
״למה באמת?!?!?״ רום היה מופתע כמוהו.
״כריסמס שעבר,״ התחלתי לדבר אבל הצחוק שלי קטע אותי.
״כריסמס שעבר, שתיכם השתכרתם. ואני ההיתי רק בת 15, אז לא רציתי. ואז ליאו ואתה ההיתם שיכורים לגמרי ופשוט התחלת לנשק אותי ואני זרמתי.״ סיימתי את הסיפור וצחקתי אפילו חזק יותר בזמן ששניהם היו בהלם מוחלט.
״מה באמת!?!?״ ליאו היה בהלם וצחק איתי.
הנהנתי.
״אני חושב שאנחנו צריכים לשחזר את זה, לכבוד זה שזה אותו יום לפני שנה!״ ליאו הכריז.
״ממש לא!״ רום צחק איתנו.
״אני בעד!״ אמרתי רק כדי שהתעצבן יותר.
אני וליאו קמנו זה לזה והתנשקנו בצורה חברית כדי לעצבן אותו.
בלי רוק או לשון וכאלה.
הוא נפל עלי מצחוק וצחקנו יחד על הפוך הירוק.
״בעלייי!״ כרכתי את ידיי סביבו.
״רד ממנה אידיוט!״ רום משך אותו למעלה מה שגרם לנו לצחוק אפילו חזק יותר אם זה אפשרי.
״אוקיי ממשיכים!״ רום החזיר את ליאו לפוכו וסובב את העט, בזמן ששתינו עוד מצחקקים לעצמינו.
״אני שואלת את ליאו!״ מחאתי כפיים.
״איי פעם ההית איתי שיכור ולא ידעתי?״ שאלתי.
״כן.״ ענה בחיוך מבודר.
״מתי?״ שאלתי מסוקרנת.
״שבוע שעבר, כשניסית לעשות לי צמות...״ מלמל.
״מה!״ ההיתי בהלם.
״אני הקשבתי לעצות שננת לי אז!״ הבנתי.
״אופס?״ ניסה.
״את עשית לו צמות?״ רום שאל מבודר.
״טוב נקסט!״ ליאו סובב.
״אני שואל את רום!״ הכריז.
״יש המון דברים שאתה עושה, ונסיכים בדרך כלל לא. כמו לשתות, והקבוצת כדור עף... למה מאשרים לך?״ שאל.
״כי אני טוב בלשכנע.״ מלמל.
״חוץ מזה יש לי עוד איזה 40 שנה...״ הוא אמר ושתה מהבקבוק.
״כן, אבל זה לא מפחיד שמישהו יעשה לך משהו?״ שאלתי אותו.
״לא יודע, לפעמים. בואו נמשיך.״ רום סובב.
התחלתי לזמזם בראשי שיר בזמן שהעט הסתובב.
אני שואלת את ליאו שוב.״ אמרתי.
ליאו סיים את הבקבוק בלגימה גדולה אחרונה ופנה אלי:
״שוטי.״
״אמממ... אני לא מצליחה לחשוב על עוד...״ סובבתי את המשקה שנשאר בבקבוק.
״אתה כבר שיכור?״ צחקקתי.
״חבל לבזבז את השאלה על זה אבל כן...״ הוא התחיל למחוא כפיים ולשיר את השיר שזמזמתי קודם-"girl in red"
"Oh hannah, just look at me the sammmmeee"
הוא שר והוסיף תנועות אגרסיביות
״רום מה איתך?״ צחקקתי יודעת את התשובה.
הוא הנהנן ושר עם ליאו ביחד.
״I don't wanna be your friend I wanna kiss your lips!!!" הם צרחו.
״שששש!״ שישתי אותם.
״השעה 01:00 בלילה!״ תפסתי את היד של רום כי הוא היה יותר קרוב אלי.
הוא משך אותי מהיד שלי קרוב אליו והמשיך לשיר.
״I wanna kiss you until I lose my breath!!" צעק עלי.
״תהיו בשקט!״ התיצבתי חזרה על הפוך שלי.
״נוני, תשירי איתנו!!!״ ליאו לקח את הידיים שלי.
״אני אלך אם תמשיכו!״ קמתי ממקומי.
״טוב, טוב! תירגעי בלונדה...״ רום מלמל והוא וליאו שתקו.
״אולי תזמיני את סש?״ ליאו הציע.
״אני אשאל אותה...״ הוצאתי את הטלפון שלי מהכיס להתקשר.
״אבל רום, אני צריכה שתוציא לי אישור להכניס אותה לארמון.״
רום הנהן אלי.
״חיכיתע שתתקשרי!״ סשה אמרה כשענתה לי.
״תגידי לה להביא עוד בירה.״ ליאו לחש לי.
״אני הביא.״ סשה שמעה אותו בעצמה וענתה.
״אוי ואי...״ מלמלתי.
״חצי שעה אני אצלכם.״ אמרה וניתקה את השיחה.
״אני אחכה לה בחוץ... ככה הבירה תגיע אלי קודם...״ ליאו הלך במגושמות כשאני ורום צחקנו אליו.
הוא דפק בדלת והשומרים שמחוץ לדלת פתחו לו, וסגרו אחריו.
״כבר אמרתי לך כמה נורא את נראת היום?״ רום עקץ אותי.
״לא, תגיד לי.״ נשענתי על היד שלי.
״ממש נורא.״ אמר וסיים את הבירה.
״אני שונאת אותך.״
״זה הדדי...״ מלמל.
״אתה בטוח שכדאי לתת לליאו עוד בקבוק?״ הרהרתי בדאגה.
״הוא זה שהיצתרך להתמודד מחר עם הנגאובר... שישתה כמה שבא לו.״ אמר.
״גם לך יהיה...״ אמרתי את הברור מאליו.
״שששש!״ הוא שישש אותי ושם אצבע על שפתיי.
העפתי את היד שלו ממני.
התנוענעתי באי נוחות בכורסא שלי.
״ממש קר כאן...״ אמרתי.
״אם קר לך את מוזמנת להתכסות.״ אמר.
״אם חם לך אתה מוזמן להתפשט.״ החזרתי לו באותו מטבע, וגלגלתי את עיניי.
הוא הניח את הבקבוק ופשט את החולצה שלו.
״שים את זה בחזרה!״ סובבתי את הראש וגערתי.
״מה קרה, סופּ?״ שאל מרוצה מעצמו.
״ברברי...״ מלמלתי לעצמי.
הסתובבתי בחזרה.
״למי את מביאה את המתנה?״ שאל.
כל הפואנטה זה שלא מספרים!״ אמרתי בחיוך.
״תגלי לי!״ התעקש.
״ממש לא...״ סירבתי בידיעה שקיבלתי אותו.
מבטינו נצלבו לקצת יותר מדי זמן בשביל חברים.
״את יפה.״ המשיך להסתקל עלי.
״אתה שיכור.״ נשכתי את שפתי.
״אז זה אומר ששוב הפעם לא אזכור כלום מחר...״ אמר בשובבות.
״אתה רומז משהו?״
״אולי...״ משך בכתפיו
צחקקתי מבודרת.
״את שיכורה?״ שאל.
״אולי...״ משכתי בכתפי כמו שהוא עשה.
הוא נשען קרוב יותר אלי, כשלפתע הדלת נפתחה.
ליאו וסש נכנסו.
״בואו החוצה שנוכל להרעיש.״ סשה סימנה לנו לבוא בידה, וקטעה את הרגע...