מפחדת לאהוב אותך

סופיה

התכוננתי ללכת לחדר כושר, כמו בכל יום רביעי.
אם להיות כנה, לא אכלתי כלום כבר יומיים מאז הפסטה שרום הזמין לי.
הרגשתי מסוחררת כשקמתי מהמיטה, אחרי שנעלתי את נעליי.
עצרתי לרגע במקומי כי ראיתי כוכבים.
הם חלפו אז המשכתי ללכת.
שתיתי עוד ועוד מהמים הקרים בידיי עד שהגעתי.
עליתי על ההילכון וכיוונתי אותו כדי להתחיל לרוץ.
שמתי לב שרום גם מתאמן אבל רחוק ממני.
עשיתי כאילו לא שמתי לב כששמתי את האוזניות באוזניי.
אחרי חמש דקות ריצה אני בדרך כלל אפילו לא מזיעה, אבל ממש התחלתי לחטוף סחרחורת.
עצמתי את עיניי והתעלמתי, ממשיכה לרוץ.
פתאום נהיה קשה יותר להפעיל את השרירים, ואיבדתי הרגשה.
הרגשתי כאב ראש חד ולפני ששמתי לב איבדתי את ההכרה.

...
התעוררתי במרפאה הקטנה שהייתה בארמון עם אמא ורום לידי.
״מה שלומך?״ אמא אמרה וליטפה את ראשי.
״אני בסדר...״ פקחתי לאט את עיניי.
״את יודעת למה זה קרה?״ היא שאלה.
ראיתי כמה רום רוצה לספר לה אבל שמר לעצמו.
״אני מניחה שניסיתי יותר מדי ממה שיכולתי פשוט...״ גיחחתי.
״אני אלך להביא לך מים.״ אמא אמרה כשהתישבתי.
״למה את עושה את זה?״ רום היה נשמע מיואש.
״אני לא חייבת לך הסברים.״
״נכון, אבל אני דואג לך.״ הודה.
״אתה יכול לשבת על המיטה, אתה לא חייב לעמוד.״ שיניתי את הנושא.
״תגידי, איך אמרת שקוראים לחברה המזוינת שעושה את התצוגת אופנה שלא התקבלת אליה?״ שאל.
״אליוט, למה?״ עניתי לו.
הוא רשם בטלפון שלו משהו.
״שום סיבה...״

...
יום למחורת אחרי שאכלתי, סוף סוף.
פתחתי את המחשב.
הדלקתי ונכנסתי למגזין האהוב עליי.
ולהפתעתי הכותרת הייתה לא אחרת מאשר: ״ארבעה שופטים של חברת ״אליוט״ הוצאו להורג בפקודת הנסיך.״
אני לא מאמינה לו!
הסתערתי לחדר של רום שהיה קומה מתחתי.
״מה אתה עשית???״ נכנסתי לחדרו.
״מה עשיתי?״ גיחך אלי.
״אתה הוצאת להורג 4 שופטים! מה יש לך להגיד על זה???״
״אופס?״ ניסה.
״אבל למה??״ שאלתי.
״מה את חושבת?״
״אתה עוד תוציא אותי מדעתי!!״ ההיתי כל כך קרובה ללתלוש שיערות.
״את כועסת?״ גיחך
״מה אתה חושב!?!??״
״אני חושב שאני רוצה לנשק אותך.״
״מה אמרת?״ הרמתי אליו גבה.
ואז הבחנתי בבקבוק בירה שעל השולחן לידו...
״אוקיי... אני חושבת שאני אלך עכשיו.״ מלמלתי.
״לא, אני רוצה שתישארי.״
״כן?״ הרמתי גבה.
״פאק, כן.״ הוא קם, תפס במותניי והצמיד את שפתינו.
והאמת? לא היה לי איכפת...
״מה עובר עלייך?״ דיברתי על שפתיי.
״תהיי בשקט.״
פישקתי את שפתי כדי לאפשר ללשונו להיכנס לפי.
וואו הוא מנשק מושלם.
הוא הצמיד אותי לקיר כשהוא ממשיך.
״עכשיו זה הרגע הזה שאתה אומר לי שאני מושלמת כדי שאני המשיך? ״ נחרתי בין הנשיקות הרכות.
״אני לא יודע מה שאר הבנים שאת מתמזמזת איתם אומרים, אבל בשבילי את הרבה יותר ממושלמת.״
הוא אמר וגרם לפרפרים בבטני להשתולל כמו משוגעים.
לא ציפיתי לשמוע את המילים האלה יוצאות מהפה שלו, גם לא עוד מאה שנה.
״כמה שתית?״ גנחתי לפיו.
״את יודעת, אומרים שאנשים הכי כנים כשהם שיכורים...״ אמר בין הנשיקות.
״אני מתארס בסוף השבוע.״ ציין.
״מה?״ ניתקתי את שפתינו.
״למה הפסקת?״
״כי אתה מתארס.״ אמרתי כשידיי עוד עליו.
״אני לא אוהב אותה.״
״אנחנו צריכים להפסיק, מה שקורה פה לא נכון.
אני לא רוצה סטוץ׳.״ אמרתי.
״גם אני לא רוצה.״ הוא ניסה לחזור לנשק אותי.
״אבל אם יגלו יפטרו את אמא שלי, אני לא יכולה לתת לזה לקרות.״ הורדתי את ידיי ממנו.
״אז כדי לך מאוד לשמור על הפה הגדול שלך סגור.״ אמר והמשיך לנשק אותי.
״אני צריכה ללכת לבית ספר...״ אמרתי וגנחתי כשנשך את השפה התחתונה שלי.
״זאת נשמעת כמו בעיה שלך.״ הוא ליטף את גבי מתחת לחולצת הפיג׳מה שלי.

...
אחרי אוכל, הרבה אוכל...
ובית ספר...
הלכתי לרכוב על סאני.
עליתי על הסוסה החמודה שלי.
ציקצקתי בלשוני כדי לסמן לה לזוז.
אני לא בטוחה על הקטע עם רום...
זה היה מוזר, אבל אני מניחה שאהבתי את זה.
אני מקווה שזה לא היה סתם קטע כי הוא היה שיכור...