אהבה כואבת

22

הווה הארי ולואי בני 24
נקודת מבט הארי:

״תרגיש בנוח אני אביא לנו משהו לשתות״ הארי מפנה לי את הדרך להיכנס,

אני נכנס לתוך הבית, יותר נכון אחוזה, כשנכנסנו דרך שערי הברזל הענקיות הייתי צריך להגיד לו שעדיף שניהיה בבית שלי אך לא חשבתי על זה באותו רגע כי הייתי המום,

החלונות השקופים משקפים על בריכה ענקית שעושה לי חשק לקפוץ לתוכה,

הבית מעוצב בסגנון מודרני ונקי, אני נאנח, זה נראה כמו בית החלומות שלי.

״למה אתה לא יושב?״ הארי מגיע עם שתי כוסות יין ואני נבהל כי לא שמעתי אותו מתקרב אפילו,

אנחנו מתיישבים על הספה והארי מניח את כוסות היין על השולחן מולנו, הוא מביא את הטקסטים ואנחנו מתחילים לקרוא.

-

אחרי שלוש כוסות יין הטקסטים כבר לא קריאים כל כך והשמש שקעה, אני יושב על ברכיו של הארי עוד מהסצנה הקודמת ולא ממהר לקום, נעים לי פה.

״אני צריך ללכת הביתה״ אני אומר, אני מנסה לקום מברכיו אך אני מסוחרר מידי ומתיישב על ברכיו בחזרה,

״אתה יכול להישאר לישון פה״ הוא אומר ואצבעו מלטפת בהסך דעת את מותני הימנית,

״כן?״ אני שואל בשקט, הוא מהנהן, ״יופי״ אני מזמזם ונח עליו,

כמה דקות אחר כך אני מובל לחדר על ידיו של הארי, אני מהדק את אחיזתי בו וטומן את פני בצווארו, ״לואי זה מדגדג״ הוא אומר ואני נושך אותו,

״נשכת אותי״ הוא אומר ואני ממלמל משהו, אני חושב שהיין השפיע עלי יותר מידי.

״כמה קומות יש לבית הזה?״ אני ממלמל כשהארי כבר בקומה השנייה, ״שלוש״ הוא עונה ונכנס לחדר שמריח כמו הארי.

הוא מניח אותי על המיטה ואני מייד נכנס מתחת לשמיכה ושואף עמוק, אני מסוחרר, זה מריח כמו הארי בכל מקום.

״אתה מריח את המצעים שלי?״ הוא שואל ונשמע מבולבל, ״כן״ אני אומר ומוריד חולצה, מושך את השמיכה עד הצוואר ונרדם.

-

״רגע רגע״ אני מנסה למשוך את השמיכה ולהסתיר את השמש שפועמת בתוך הראש שלי, ״לואי צריך לקום״ הארי אומר ואני מתכווץ מהקור, הוא משך ממני את השמיכה!

״לא רוצה״ אני מתהפך על הבטן ומניח את הכרית על הראש, ״לואי״ אני מרגיש אותו על הגב שלי,

״תעזוב אותי בשקט כבר חרא קטן״ אני אומר בזעם ומהדק את הכרית, אני שומע אותו צוחק ואני מתכווץ מבפנים,

קפוא פה.

״הוא עוד לא קם?״ אני שומע קול נשי ורוטן, ״לואייי״ מים קפואים נשפכים עלי ואני מזנק מהמיטה, ״מ-מה קורה פה!?״ אני שואל בכעס,