אהבה כואבת

38

נקודת מבט לואי:

כל היום הזה היה מטלטל במלוא מובן המילה, נואל שפכה את ליבה בפני ובפני הארי שרע לה, ושהיא באמת מפרגנת לנו, משהו שעדיין קצת קשה לי לקלוט.

יצאה כתבה על הזוגיות שלי ושל הארי, עכשיו כולם יודעים שאנחנו ביחד,

הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל כבר מהצהריים וזה מתחיל להמאס עלי.

״הארי״ אני לוחש, הוא כבר ישן מארבע כמו איזה זקן.

״האריייי״ אני מושך את השם שלו והעיניים הירוקות שלו נפתחות להביט בי,

״כן לו?״ הוא שואל בשקט, קולו צרוד משינה ואני מרגיש קצת רע על כך שהערתי אותו אבל זה עובר לי באותה מהירות שבא זה הגיע.

״אולי נעשה משהו?״ אני שואל, הוא מסתובב על הצד כדי להיות עם הפנים אלי, הוא לוקח את ידי ומנשק אותה,

״רוצה לצאת לדייט?״ הוא שואל ואני מסמיק, ״דייט?״ אני שואל בבישנות,

״דייט, במסעדה, רק אם אתה רוצה״ הוא אומר ואני מתקרב אליו כדי להתכרבל,

״היום בערב?״ אני שואל והוא מהנהן, ״אוקיי״ אני אומר וקם מהחיבוק שלנו.

״קדימה הארי אתה צריך ללכת הביתה״ אני אומר ומושך את השמיכה ממנו, ״מ-מה?״ הוא מסתכל עלי כאילו השתגעתי ואני מגלגל את עיניי,

״זה הדייט הראשון שלנו, אתה צריך לאסוף אותי כמו ג׳נטלמן״ אני מניח את ידי על מותני והארי ממצמץ בעיניו,

״אתה צודק״ הוא נעמד ואני מיד מתקרב אליו, ״אז תיהיה מוכן בשמונה, אני אאסוף אותך״ הוא אומר ומניח יד על המותן שלי, את השנייה הוא מניח על לחיי ומנשק אותי בעדינות, אני עולה על קצות אצבעותי ונאנח כהיד שעל המותן נכנסת מתחת לחולצת שלי,

הוא מתנתק ממני ואני מלווה אותו לדלת, עם נשיקה אחרונה הוא יוצא ואני סוגר את הדלת,

אני צריך להחליט מה ללבוש.

נקודת מבט הארי: (שימו לב שהחלפתי נקודת מבט)

אני דופק על הדלת, יש פרחים בידי ואני מרגיש קצת מטופש אבל אני יודע שזה ישמח אותו.

״ר-רגע״ אני שומע מבפנים ואני מגחך, הוא נשמע לחוץ.

הדלת נפתחת וחושפת בפניי את היצור היפיפה שלי, הוא לובש מכנסי ג׳ינס רחבים חולצה לבנה חלקה וג׳קט עור, שיערו מסודר למעלה והוא נראה כל כך לוהט.

״הארי...״ הוא אומר ואני מבין שאני מסתכל עליו כבר כמה דקות, ״זה בשבילך״ אני מתנער מהבהייה שלי ומוסר לו את הפרחים.

״תודה״ לחייו מאדימות והוא מנשק אותי על הלחי, הוא מכניס את הזר לתוך הבית ונועל אחריו, אני כורך את ידי סביב מותניו ואנחנו נכנסים למעלית.