אהבה כואבת

43- פרק אחרון

נקודת מבט לואי:

הארי יושב על הכיסא ליד המיטה שלי, ישן, אנחנו פה כבר שבוע ובערב משחררים אותנו הביתה,

״אתה כזה ילד טוב״ אני אומר בעדינות לבן שלנו שסיים את כל הבקבוק,

״מי הבחור הכי חמוד בעולם?״ אני שואל בקול תינוקי והוא מסתכל עלי כאילו נפל לי בורג, בשפתיים מכווצות ועיניים פעורות,

אני מצחקק ומנשק את מצחו נשיקת נוצה, העיניים של הבחור הקטן שלנו כחולות כמו מי ים צלולים ויש לו פלומה קטנטונת של שיער בלונדיני,

הוא הולך להיות דוגמן!

״כזה חמוד!״ אני נזהר לא למחוץ אותו בחיבוק שלי, ״יצאת בדיוק עלי, בכלל לא דומה לאבא המתולתל שלך״ אני אומר, חולק איתו את התובנות שלי,

״לו, בייבי? אתה מדבר לעצמך?״ הארי ממלמל בעיניים סגורות ואני מחייך, ״ממש לא. אני מדבר עם הילד שלנו, הוא איש שיחה מרתק״ אני אומר ומחייך אל הבן המבולבל שלנו,

״צריך לבחור לו שם״ הארי ממשיך למלמל בעיניים עצומות, ״אולי
פרדי?״ אני ממלמל את מחשבותי בקול,

הארי פותח עיניים, ״כמו הרופא המיילד?״ הוא שואל, ״הוא בכל זאת הציל אותו, זה סנטימנטלי״ אני אומר,

״אני אוהב את השם הזה״ הארי אומר לאחר כמה שניות של שקט ואנחנו מחליפים מבטים מאשרים,

״אז זה הוחלט״ אני פונה לבחור הקטן שבזרועותיי, ״שלום פרדי, אנחנו ההורים שלך״.

-

כעבור חודש:

״בייבי״ הארי קורא לי, אני עושה כאילו לא שמעתי ומתהפך לצד השני, ״לו״ הוא מלטף את שיערי,

״כבר האכלתי אותו בייבי אני רק רוצה שתתכרבל איתנו״ הוא אומר ואני פותח את עיניי,

״יופי כי תן לי להגיד לך משהו, אתה זה שהולך לטפל בו בזמן שלילה״ אני אומר והארי מצחקק, ״אני לא צוחק הארי אני צריך את השעות שינה שלי״

״כל מה שתגיד נסיך שלי״ הוא מנשק את שפתי ולחיי מאדימות,
״י-יופי״ אני מאבד מהנחישות שלי, אני לא רוצה שהארי יקום כל לילה ויהיה מותש בבוקר,

״א-אולי אני אסכים לעשות תורות״ אני ממלמל והוא ממשיך לנשק אותי עד שאני נכנע,

״אני צריך אוויר״ אני מרחיק אותו ממני בעדינות, ״אני אתן לך כל מה שאתה רוצה״ הוא לוחש ואני מצטמרר,