אהבה כואבת

42

נקודת מבט לואי:
כעבור חמישה חודשים:

הארי מתעלף בפעם השלישית להיום ואני מגלגל עיניים, ״אוי אלוהים זה אפילו לא כואב לי!״ אני נוזף בו כשהוא פותח עיניים,

״מר סטיילס אתה בסדר?״ אחת האחיות החנפניות שואלת את הארי, הזונה הזאת כל כך התלהבה שהוא שחקן, גם אני שחקן אני לא רואה אותה מכרכרת סביבי, ואני זה שיולד!

״את מוכנה לעזוב אותו כבר?! את לא מבינה שהוא לא בקטע שלך? אני ליטרלי יולד פה!״ אני צועק עליה והיא מאדימה ומתרחקת במהירות,

״לו בייבי אתה מוכן להפסיק להפחיד את הצוות?, כבר גרמת למיילד לבכות אתה לא צריך להמשיך״ הוא אומר,

״תדבר בשם עצמך, אני פה כבר יותר מארבעים ותשע שעות אם הם לא מוציאים אותו ממני אני מוציא אותו בעצמי״ אני אומר והארי שומט את ראשו ומתחיל לצחוק בטירוף,

״בייבי אני כל כך אוהב אותך״ הוא אומר ולפני שאני מספיק להגיד לו ללכת להזדיין הוא מנשק אותי, העיניים שלי נעצמות ואני כורך את זרועותיי סביב צווארו,

״אני פה איתך״ הוא לוחש לשפתי ואני מהנהן. הוא איתי.

-

״הכל בסדר מר טומלינסון?״ המיילד שואל ואני עונה לו שכן בפעם העשירית, כל החלק התחתון שלי מורדם והניתוח הקיסרי בעיצומו,

״אין דופק״ אני שומע את המיילד ופתאום כל החדר מתחיל לסעור, הארי מחוויר ומתעלף שוב, המיילד לוקח את התינוק שלי אל השולחן, עושים לו החייאה,

הלב שלי נשבר ואני מתחיל לבכות, ״בבקשה אלוהים״ אני לוחש, ״להתרחק, אני מתחיל לעשות עיסויים״ אני ממשיך לשמוע את המיילד נובח פקודות ואני ממשיך לבכות,

זה מרגיש כמו נצח כשאני מתחיל לשמוע בכי, העיניים שלי נפתחות ואני מביט במיילד המותש, ״יש דופק״ קולו רווי בהקלה עצומה וזה גורם לי להתייפח אפילו יותר,

האחות מתחילה להעיר את הארי לאט לאט, והוא מתיישב על הרצפה, פניו מביעות אימה מוחלטת,

״הוא בסדר״ אני לוחש, הארי מסתכל עלי וקם, הוא מועד מסחרחורת, הוא מגיע אלי ועוטף את עצמו סביבי, ליבו פועם כל כך מהר שאפילו אני יכול להרגיש את זה,

״לו״ הוא לוחש בקול שבור, ״הוא בסדר האז, הוא- עשו לו החייאה״ אני אומר והמיילד מגיע עם הילד שלנו עטוף בשמיכות, ״אלוהים״ הארי קורס על הכיסא ליד המיטה שלי,

ראשו שמוט בין ידיו והוא בוכה בטירוף, מביאים לי את התינוק הבוכה ואני יכול להישבע שזה הצליל הכי מושלם ששמעתי בחיים שלי,

״האזי, קום, תסתכל״ אני לוחש, הארי לוקח כמה נשימות ומרים את ראשו,

הוא קם וניגש אלינו, עיניו בוערות, ״אני חושב שאני עומד להתעלף שוב״ הוא ממלמל ואני מסתכל עליו בכעס, ״אם תתעלף שוב אני אשאיר אותך פה״ אני אומר לו והוא מחייך אלי,